בן 16 מסרב לפגוש את אמו. ביהמ"ש: האב אחראי

הבכור של בני זוג שנפרדו על רקע חשד לבגידה של האם עזב את ביתה ועבר לאביו. ביהמ"ש קבע שהוא היה נתון להסתה, והציב בפני האב 2 אפשרויות

עו"ד לימור ערב דוידי | פסקדיןפורסם: 10.02.19 , 21:46

בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע לאחרונה כי התעקשותו של בן 16 לעבור לגור עם אביו ורצונו לנתק קשר עם האם - מקורם בהסתה חמורה של האב. השופט שמואל בר יוסף העמיד בפני האב שתי אופציות: שיתוף פעולה עם טיפול משפחתי או כפיית ביקורים בצו שיפוטי.

בני הזוג לשעבר, הורים לשלושה ילדים, נפרדו ב-2014. ב-2016 הם הסכימו שמשמורת הילדים תהיה בידי האם ולאב יהיו זמני שהות פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני. אבל לפני כשנתיים עבר הבכור לגור עם אביו וניתק קשר עם האם, שמיהרה להגיש בקשה לטיפול משפחתי ולקביעת מנגנון לחידוש הקשר.

דיני משפחה

בן החתים את אמו הדמנטית על העברת נכסים

עו"ד מיה רשל ארבל, פסקדין

ניצולת שואה המוגדרת תשושת נפש הוחתמה ע"י אחד מבניה על מסמכים המעבירים לו את הדירה והקרקע שבבעלותה במרכז. זה נגמר בביהמ"ש

בן החתים את אמו הדמנטית על העברת נכסים

האב סירב ודרש לקבל משמורת מלאה על הילד. לדבריו, האם "נוהגת להתעסק בעצמה ובצרכיה", בעוד הוא מקנה לבנו תחושת יציבות, אבהות ושלווה. הוא טען כי מי שצריכה ללכת לפסיכולוג זו האם ולא הילד, וכי היא זו שיזמה והרסה את הקשר בינה לבין הילדים.

השופט שמואל בר יוסף ציין בפסק הדין שנפגש עם הנער וזה הפגין חרדה קשה מהמעמד שאינה זכורה לו מאף מפגש ילדים אחר שקיים. לדבריו, תוכן דבריו של הקטין היה חד-גוני, כשהאב נצבע בצבעים ורודים בעוד האם בצבעים קודרים.

תסקיר הרווחה שהוגש בתיק ציין כי התנכרות הילד לאמו מדאיגה מאוד והדבר עלול לפגוע בהמשך התפתחותו הרגשית והחברתית. עוד צוין כי גם הבן הצעיר רואה את האב כהורה מועדף ואת האם כהורה שלילי, ומחכה לגיל מבוגר יותר כדי לעבור לגור עם האב. עם זאת הומלץ להעניק לאב משמורת זמנית על הבן הבכור.

"סירוב קטינים לקשר סביר עם אחד ההורים הינה מן הבעיות הקשות יותר איתה מתמודד בית המשפט לענייני משפחה, אם לא הקשה שבהן", כתב השופט בר יוסף.

לדבריו, הבן מדיר את האם ללא סיבה מוסברת. האב לא מוכן לקחת חלק בהליך טיפולי להפסקת התופעה ולכן הוא בבחינת הורה פוגעני. "שורש הרע הינו בכך, שהאם מוקצית מחמת מיאוס בעיני האב (ככל הנראה בשל טענותיו, כי בגדה בו)", נכתב.

השופט בר יוסף הוסיף כי ניכר מהתסקיר שהקטין חשוף למסרים שליליים לגבי אמו. "האב קשר אליו את הקטין בברית נאמנות מזיקה שהולידה הינתקות מהאם", כתב. עוד צוין כי למרות הקשיים הרבים וגילו של הקטין, אין להשלים עם מצב שלפיו העולם בו הוא גדל חד ממדי ומזיק.

לפיכך דחה השופט את תביעת האב למשמורת. במקביל הוא קיבל את תביעת האם וקבע כי על האב להודיע בתוך 10 ימים אם הוא מסכים לטיפול משפחתי שמטרתו חידוש הקשר בין הקטין לאמו. אם האב יודיע שהוא מסרב, ייקבעו מועדים שבהם יהיה על הקטין לשהות בבית האם, ואם הדבר לא יתרחש - ייחשב האב כמפר צו שיפוטי על כל המשתמע מכך (לרבות סנקציה כספית).