המהלך שיחסוך לנו אלפי שקלים בחיסכון
מאות אלפי חוסכים בקרנות ההשתלמות משלמים דמי ניהול מקסימליים או קרוב לכך. אחרי הצלחת המכרז להקמת קרנות פנסיה מוזלות, רשות שוק ההון לא ממהרת לבצע מהלך דומה גם בקרנות ההשתלמות, לטובת החוסכים. בינתיים החלו יוזמות פרטיות של מעסיקים שחוסכות לעובדים שלהם הרבה כסף. בדיקת ynet
יותר מ-200 מיליארד שקל, כספי חסכונות הציבור, מנוהלים בקרנות ההשתלמות בישראל. בשנת 2018 הפקיד הציבור לקרנות הללו כמעט 24 מיליארד שקל. למעשה, סך נכסי קרנות ההשתלמות הכפיל את עצמו בתוך שבע שנים וכמות החוסכים בעשרת הגופים המנהלים הגדולים עומדת על 2.7 מיליון.
פוחדים מסיכון? הילדים שלכם יצברו כנראה פחות כסף בחיסכון
מי נהנה מהטבות המס בחיסכון? 83% הולך לשני העשירונים העליונים
השינויים שייכנסו לתוקף ב-2019 וישפיעו על הכיס שלכם
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אמנם לא כל עובד זכאי להפקדה בקרן השתלמות. הפקדה זו אינה מחויבת על פי חוק (בניגוד לפנסיה), אולם קיימים הסכמים קיבוצים וצווי הרחבה במגזרים שונים המחייבים מעסיקים להפריש לקרן השתלמות. כך גם האפשרות הזו פתוחה בפני עצמאים שמעוניינים בכך.
אצל שאר השכירים האופציה הזו תלויה ברצונו הטוב של המעסיק, אך עדיין לא תהיה זו טעות לומר כי לרוב אזרחי ישראל העובדים, מופקדים כספים לקרן השתלמות.
ואמנם, הממוצע מטעה. כמו בדמי ניהול בכל מוצר פיננסי, בפועל, חלק משלמים פחות וחלק משלמים את המקסימום או קרוב לכך – בעיקר העובדים החלשים יותר, אלו שאין להם כח מיקוח.
לדמי הניהול השפעה דרמטית על החיסכון שייצבר במרוצת השנים. גם אם ניתן למשוך את כספי הקרן אחרי שש שנים, רבים משאירים את החיסכון עשרות שנים, לעיתים עד גיל הפרישה (וזה גם הדבר הנכון לעשות). המשמעות היא שכל הפחתה של עשירית האחוז בדמי הניהול מהצבירה, משמעותה תוספת של עשרות אלפי שקלים במרוצת השנים הללו והגדלה של החיסכון.
הגופים הפיננסיים לא יתנדבו כמובן להוריד דמי ניהול. ארגונים ומעסיקים בעלי כח מיקוח, שגם מעוניינים ברווחת עובדיהם יצליחו אולי לארגן הנחה לעובדים ברמה כזו או אחרת. אבל מה עם שאר החוסכים? מסתבר שיש פתרון. הוא די פשוט והוא אפילו כבר נוסה ונחל הצלחה.
בפנסיה זה הצליח, אז למה לא בהשתלמות?
בנובמבר 2016 ערכה רשות שוק ההון מכרז לבחירת שתי קרנות פנסיה בדמי ניהול מוזלים שיהוו את קרנות ברירת המחדל (או בשמם האחר הקרנות הנבחרות) למשך שנתיים. לקראת נובמבר 2018 נערך מכרז נוסף ובו נבחרו ארבע קרנות מוזלות לתקופה של שלוש שנים.
הליך בחירת קרנות ברירת המחדל, נועד לחייב את המעסיקים לצרף לקרנות המוזלות את כל העובדים שלא הגדירו לאן להפקיד את כספי הפנסיה שלהם. מטרה נוספת היא לאפשר לציבור הרחב, שכירים ועצמאים כאחד, להצטרף לקרנות המוזלות וליהנות מדמי ניהול נמוכים במיוחד, שיובטחו להם לעשר שנים לפחות.
כאשר העובד לא מודיע למעסיק לאן להעביר את ההפקדות החודשיות לפנסיה, המעסיק הוא זה שבוחר עבורו את החיסכון. כתוצאה מכך, מאות אלפי עובדים שלא בחרו בקרן פנסיה ספציפית מנותבים מדי שנה על ידי מעסיקיהם לקרנות פנסיה, חלקן בדמי ניהול גבוהים במיוחד שנוגסים מהחיסכון עשרות אלפי שקלים במרוצת השנים.
על פי נתונים שחשפנו כאן, מתחילת הרפורמה הזו ועד ינואר 2018, הצטרפו כ-250 אלף חוסכים לקרנות בדמי הניהול המוזלים.
את המהלך החשוב הזה אפשר וצריך לשחזר גם בקרנות ההשתלמות. למעשה מדובר ברווח נקי למאות אלפי חוסכים, מה גם שבניגוד לקרן פנסיה שהיא מוצר קצת "מורכב" מבחינה תפעולית, קרן השתלמות היא מוצר פשוט ביותר ועלויות ניהולו זולות בהרבה מניהול של קרן פנסיה.
כיום יש כ-15 קרנות השתלמות המאפשרות הצטרפות לציבור הרחב. בדיוק כמו במכרז קרנות הפנסיה, הפיקוח צריך לצאת במכרז לקרנות ההשתלמות בדגש על דמי ניהול מוזלים. מי שיציעו את דמי הניהול הזולים ביותר (קרן אחת, שתיים או שלוש, כפי שיקבע הפיקוח), יוכתרו כקרנות הנבחרות ואליהן ינתבו המעסיקים את כל העובדים החדשים שלא בחרו בקרן השתלמות וכן יוכלו להצטרף אליהן כל מי שירצה - שכיר או עצמאי, בדיוק באותה מתכונת הקיימת בקרנות הפנסיה הנבחרות.
למרות הפתרון הפשוט, מסתבר שברשות שוק ההון הנושא לא עומד על הפרק כרגע, וחבל. במציאות שבה עשרות אלפי חוסכים משלמים עמלות מיותרות ויקרות, מהלך כזה יכול היה להשאיר להם לא מעט כסף בחיסכון במקום להעשיר עוד את כיסי חברות הביטוח ובתי ההשקעות.
"יתרון גם למעסיק"
ואמנם, יש כאלו שלא ממתינים לישועה שתצמח מהפיקוח. למעשה ההוראות מקנות למעסיקים אפשרות לקיים מכרז לבחירת קרן השתלמות מוזלת עבור עובדיהם כבר כעת.
"יש פה יתרון גם למעסיק כי במקום להעביר כל עובד תהליך צירוף לקרן השתלמות, ברגע שיש קרן ברירת מחדל שנבחרה במכרז אז ההצטרפות היא בקובץ מרוכז באופן פשוט", אומר ל-ynet רן שאול, מנכ"ל חברת הייעוץ שאול את לחמן, שכבר ביצעה מכרז ראשון ל-7,500 עובדי רשת פתאל ועוד מספר מכרזים שהיא מטפלת בהם נמצאים בעיצומם כרגע. "כמובן שמבחינת העובד, דמי הניהול יהיו זולים מאוד ובמכרז שכבר עשינו דמי הניהול נעים סביב 0.3% בלבד".
היתרון מבחינת העובדים ברור, אבל מה האינטרס של קרנות ההשתלמות לשתף איתך פעולה, אולי רובם בכלל לא ישלחו הצעות למכרז שאתה מפרסם?
"אם אני עושה מכרז, אני מחויב לפי חוק לפנות לכולם. זה נכון שהגופים הפיננסים מאוד לא אוהבים את זה, אבל יצרן שלא שולח הצעה ומוזיל דמי ניהול, אז בסופו של דבר השימור לקוחות שלו יעשה את זה, כי העובדים יעברו לאופציה הזולה יותר. אני חושב שיש פה בשורה חברתית. ככל שעוד ועוד מעסיקים יעשו את זה ועוד יועצים יובילו מהלכים כאלו, זה יהיה לרווחת העובדים".
מעסיק נוסף הנמצא בימים אלו בהליך מכרז להפחתת דמי הניהול הוא אוניברסיטת אריאל המעסיקה כ-2,500 עובדים. "למעסיקים, מעבר לאחריות החוקית ישנה אחריות מוסרית לסייע לעובד לכלכל את מעשיו ולאפשר לו לבחור את הקרנות הטובות ביותר במחירים הנמוכים ביותר", אומר ל- ynet ירון חריטן, משנה למנכ"ל ומנהל אגף משאבי אנוש באוניברסיטת אריאל.
"כיום כולם כבר יודעים שהחיסכון לקרן השתלמות הינו חלק אינטגרלי מהחיסכון לטווח ארוך של העובד", מוסיף חריטן. "ישנה משמעות גוברת למעסיקים להרים את הכפפה ולבצע מכרז על קרנות ההשתלמות שיגדיל את החיסכון האישי של העובד. אני קורא לשאר המעסיקים, לא להמתין ולצאת למכרזים דומים".
כאמור, מי שמאוד לא אוהב את המהלך הם בעיקר בתי ההשקעות, שהצליחו בשנים האחרונות לגייס לשורותיהם חוסכים רבים. זאת בעוד חברות הביטוח, שדווקא הצטיירו כניזוקים הגדולים ממכרז הפנסיה, הופכים במכרזי קרנות ההשתלמות דווקא לנשכרים ממהלך כזה.
"יש כאלו שאומרים שזו הזדמנות של חברות הביטוח לתת פייט לבתי ההשקעות שלקחו להם לא מעט לקוחות ומאלצים אותם במקביל להוריד דמי ניהול בפנסיה", אומר גורם המעורה בנושא. "אולי ברשות שוק ההון חוששים להתעמת עם בתי ההשקעות בעניין הזה, אבל מאבקי הרקע האלה פחות צריכים לעניין, מה שחשוב הוא שהחוסכים עצמם ירוויחו מהמהלך".
לפנייה לכתב/ת 
