1.2 מיליון שקל לפועל בניין שנפל פעמיים

עובד בחברת שפינר נפצע בראשו באתר בנייה, ולימים נפצע בשנית בשל אובדן שיווי משקל. בית המשפט בנצרת קבע שיש קשר בין שני האירועים

עו"ד ארנון מילר | פסקדיןפורסם: 20.02.19 , 07:34

בית משפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש פועל בניין שנפצע בראשו באתר עבודה, ולימים נפצע פעם שנייה בנסיבות אחרות שנגרמו מאיבוד שיווי משקל. השופטת עינב גולומב קבעה שקיים קשר בין שני האירועים ושהפועל זכאי לפיצוי של 1.2 מיליון שקל, שאותם יקבל מהביטוח הלאומי וממעסיקיו בחברת "שפינר".

התובע (32) סיפר שבמרץ 2011 נפל מגובה של כמה מטרים בגלל פתח שהיה פעור בתקרה שעליה עבד ושלא היה מגודר או מאובטח. כתוצאה מהנפילה הוא אובחן בין היתר כסובל מדימומים בראש, שברים בבסיס הגולגולת, חשד לחבלת מוח, שברים בצלעות ופגיעה בריאה.

בשל טראומה:

רכבת ישראל תפצה עובד שחזה בתאונה

מערכת פסקדין

מנהל משמרת שהה בביתו כמה שנים במצב נפשי קשה. גם כשהשתקם, הרכבת לא עשתה די כדי להחזיר אותו לעבודה. הוא יפוצה בכ-75 אלף שקל

בשל טראומה: הרכבת תפצה עובד שחזה בתאונה

הוא הוסיף כי שבעה חודשים לאחר מכן נפגע במהלך ירידה במדרגות במגרש כדורגל בעיר מגוריו לאחר שחש סחרחורת, איבד את שיווי משקלו ונפל. כתוצאה מנפילה זו נגרם לו שבר פתוח של עצם השוק ברגל ימין. הוא טען כי הנפילה היא תוצאה ישירה של פגיעתו בתאונת העבודה.

הנתבעים כפרו בהתרחשות האירועים ובאחריותם לפצות, ובכל מקרה אין לחייב אותם בגין האירוע השני. בית המשפט מינה מומחים רפואיים בתחום האורתופדי והנוירולוגי לבחינת הפגיעות והקשר בין תאונת העבודה לאירוע המאוחר יותר. המומחה הנוירולוגי קבע כי אין קשר בין התאונות, בין היתר בשל היעדר תלונות על סחרחורות ואי יציבות במהלך אשפוזו של התובע לאחר התאונה הראשונה.

אך למרות זאת השופטת גולומב קיבלה את התביעה במלואה. היא הבהירה כי פתח לא מגודר בתקרה הוא מפגע בטיחותי ברור שעלול לגרום לנפילה, כפי שאכן אירע. לדבריה במקרה זה לא כוסה הפתח ולא ננקטו אמצעי זהירות אחרים למניעת הנפילה, כך שמדובר בהתרשלות של הנתבעים.

בניגוד למסקנת המומחה, היא קבעה שיש קשר סיבתי בין התאונות: לדבריה, מעיון במסמכים הרפואיים עולה כי בסמוך לתאונת העבודה התובע התלונן על כאבי ראש וכמה פעמים לאחר מכן על סחרחורות. היא הוסיפה כי עדות התובע שלפיה נפל באירוע השני לאחר שחש בסחרחורת ואיבד את שיווי משקלו לא נסתרה.

זאת ועוד, נפילה בשל סחרחורת בעטיה של פגיעת ראש שנפגע עובד בעבודתו, היא חלק מתחום הסיכון הכרוך באי קיום אמצעי זהירות נאותים בעבודה בגובה. "אף שמדובר בשני אירועים מובחנים שהם עצמם לא קשורים זה לזה, מתקיימת ביניהם זיקה מהותית נוכח מנגנון הפגיעה בתאונה השנייה", כתבה.

בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הנתבעים נושאים בחבות נזיקית כלפי התובע בגין מכלול נזקיו. היא קבעה שהתובע סובל מנכות רפואית ותפקודית בשיעור של כ-38% כך שאומדן הנזק עומד על 1.2 מיליון שקל.

נקבע שמסכום זה יש להפחית את תגמולי הביטוח הלאומי, כ-680 אלף שקל, ועל הנתבעים לשלם לתובע את ההפרש. עוד חויבו הנתבעים בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 23.4% מהפיצוי לתובע.