הטעיה? כך שלל ביטוח לאומי הבטחת הכנסה

אב לילד עם צרכים מיוחדים ניהל הליך בעקבות שלילת הגמלה שלו, ובינתיים הפסיק להתייצב בשירות התעסוקה. זה כמעט עלה לו ביוקר

עו"ד מאיסה ח'דירי | פסקדיןפורסם: 27.02.19 , 22:26

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של מבוטח נגד הביטוח הלאומי, ששלל ממנו גמלת הבטחת הכנסה משום שלא התייצב בשירות התעסוקה. השופטת אריאלה גילצר-כץ קבעה כי התנהלות הביטוח הלאומי לא הייתה ברורה מספיק במקרה זה, ולכן המבוטח לא ידע שעליו להמשיך להתייצב בשירות התעסוקה.

קצבת הבטחת הכנסה משולמת על ידי הביטוח הלאומי למי שאין להם הכנסות או שהכנסתם נמוכה. על מקבלי הקצבה להתייצב בשירות התעסוקה שכן אחד התנאים לקבלת הגמלה הוא שלא נמצאה להם עבודה או שנמצאה להם עבודה בשכר נמוך. התובע (51), אב לילד בעל צרכים מיוחדים, הגיש באוקטובר 2015 תביעה לגמלת הבטחת הכנסה לאחר שפוטר ממקום עבודתו.

תביעה

חצי מיליון ש' לנגר שאיבד אצבע בתאונת מסור

עו"ד שרית חרל"פ | פסקדין

בן 65 שעבד על מכונת ניסור נפגע כשידו הוסטה. ביהמ"ש קבע שהמעסיק התרשל משום שלא גידר את המסור, בניגוד להוראות הבטיחות בעבודה

חצי מיליון ש' לנגר שאיבד אצבע בתאונת מסור

חודשיים לאחר מכן אושרה התביעה, אולם יומיים בלבד לאחר מכן הודיע לו ביטוח לאומי על הפסקת התשלום מאחר שבבעלותו רכב, ודרש החזר של התשלום שכבר הועבר לו. המבוטח ערער, אך נדחה בינואר 2016, ומאז להתייצב בשירות התעסוקה.

בתביעה שהגיש טען ששווי הרכב שבבעלותו עומד על כ-35 אלף שקל בלבד, סכום הנמוך מהקבוע בתקנות באופן שלא מצדיק שלילת הגמלה.

ביטוח לאומי טען מנגד כי שווי רכבו עומד על 45,600 שקל, ולכן הוא לא עומד בתנאים המזכים בגמלה. ואולם בהמשך הודיע שהוא מקבל את המלצת בית הדין לעניין חישוב שווי הרכב, והעמיד אותו על כ-40 אלף שקל, אבל התעקש שהתובע עדיין לא זכאי לגמלה כיוון שהפסיק להתייצב בשירות התעסוקה.

התובע השיב כי פעל כפי שהונחה והתייצב בשירות התעסוקה עד שקיבל את המכתב מינואר 2016, שהפנה את תשומת לבו רק לאפשרות ערעור לבית הדין, ולא צוין בו דבר לגבי התייצבות.

ביטוח לאומי הבהיר בתגובה כי במכתב לא צוינה כל אמירה הסותרת את ההנחיות במכתב הראשון שנשלח לתובע, שבו צוין במפורש כי עליו להתייצב בשירות התעסוקה. לדבריו, לא ניתן לצפות ממנו לציין שוב ושוב כי קיימת חובת התייצבות.

אבל השופטת אריאלה גילצר-כץ קבעה שהתובע הוטעה על ידי ביטוח לאומי כשבמכתב שביטל את הגמלה לא נרשם כי עליו להמשיך ולהתייצב בשירות התעסוקה. היא הדגישה כי מצופה מרשות ציבורית לתת את מלוא המידע, קל וחומר כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות שמבקשות לקבל הבטחת הכנסה וידן אינה משגת לקבל ייעוץ משפטי או הכוונה מקצועית.

לפיכך, ציינה, יש מקום לקבל את התביעה. היא קבעה שהתובע זכאי לגמלת הבטחת הכנסה כפי שאושרה לו טרם נשללה גמלתו. ביטוח לאומי חויב בשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל והוצאות בסך 500 שקל.