שתף קטע נבחר

כך סייע בית המשפט לאב ובנו לקבל דרכון זר

טעות במרשם האוכלוסין לגבי שנת הלידה של הסב לא אפשרה לבנו ונכדו לקבל דרכון יווני. משרד הפנים סירב לתקן, עד שביהמ"ש הכריח אותו

בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה לשינוי הרישום של שנת הלידה של אדם שהלך לעולמו, כדי לאפשר לבנו ונכדו לקבל דרכון של האיחוד האירופי על בסיס אזרחותו היוונית. השופט יהורם שקד מתח ביקורת על התנהלות משרד הפנים, שהקשה על השניים בסירובו לשנות את הרישום, אף שהוצגו לו מסמכים רשמיים רבים המעידים על טעות במרשם האוכלוסין.

 

האב והבן לא זכו בדרכון אירופי מהרשויות ביוון בשל אי התאמה בין שנת הלידה הרשומה של הסב במסמכים היווניים הרשמיים כגון תעודת הלידה והדרכון (1908), לבין שנת הלידה הרשומה במרשם האוכלוסין בישראל (1909).

 

בעקבות סירובו של משרד הפנים לשנות את הרישום השגוי הגישו הבן ונכדו של המנוח תביעה לפי חוק קביעת גיל, וביקשו מבית המשפט לסייע להם. אלא שמשרד הפנים עמד בהתנגדותו משני טעמים מרכזיים: הראשון, כי לבית המשפט למשפחה אין סמכות להורות למדינה לתקן פרטי רישום במרשם האוכלוסין במקרה שבו מעורבות רשויות אחרות; השני, כי לפי החוק רק אדם חי זכאי לבקש לשנות את פרטיו.

 

בפסק דין חריף במיוחד פסק השופט שקד שהוא לא מקבל את גישתו של משרד הפנים. הוא קבע כי בית המשפט למשפחה הוסמך בחוק לשנות את גילו של תושב ישראל. לדברי, לא ברור על פי משרד הפנים לאיזו ערכאה אחרת יכולים היו התובעים לפנות.

 

בנוסף, השופט שקד דחה את טענת המשרד שלפיה הסכסוך של התובעים הוא עם רשויות יוון, והבהיר כי בקשתם היא לתקן את גילו של המנוח בארץ, לאחר שהוכיחו ששנת הלידה האמיתית של המנוח היא כפי שמתועד במסמכים הרשמיים במולדתו, ומי שאחראית לטעות היא מדינת לישראל.

 

באשר לטענה כי רק האדם עצמו יכול לבקש לשנות את פרטיו, נקבע כי פרשנות מצומצמת זו של לשון החוק לא מתיישבת עם הפסיקה של בית המשפט העליון, ולטעמו של השופט שקד היא לא סבירה או ראויה.

 

"לא כך מצופה מרשות שלטונית", כתב. "יוזכר כי הבקשה דנן הוגשה למטרה אחת בלבד; קבלת דרכון של האיחוד האירופי. לתובעים אין כל עניין כלכלי בשינוי המרשם או כל עניין אחר, למעשה אין מי שעלול להיפגש משינוי המרשם. בנסיבות אלה, אני מתקשה עד מאוד להבחין מהו האינטרס הלגיטימי העומד בבסיס סירובה של המדינה להיעתר לתיקון המבוקש".

 

לפיכך קיבל השופט שקד את התביעה והצהיר כי שנת הלידה של המנוח היא 1908 – כפי שמופיע במסמכים היווניים. פסק הדין יימסר למשרד הפנים ולרשות האוכלוסין וההגירה שתתקן את רישומיה בהתאם לו.

 

השופט הבהיר כי רק לפנים משורת הדין אינו מחייב את המדינה בהוצאות לנוכח ההכבדה המיותרת על התובעים.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד אברהם קזו-כהן
  • ב"כ הנתבע: היועץ המשפטי לממשלה - משרד הפנים
  • עו"ד ענת נוי פרי עוסקת בדיני משפחה
  • הכותבת לא ייצגה בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד ענת נוי פרי
מומלצים