ההליך שעלול להרתיע נכי צה"ל ממאבק על זכותם

נכה צה"ל שביקש להגדיל את אחוזי הנכות הופתע לגלות שהם דווקא הופחתו, מבלי שעודכן מראש שהדבר אפשרי. ביהמ"ש נזף במשרד הביטחון

עו"ד תמר סיון | פסקדיןפורסם: 10.03.19 , 16:26

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לאחרונה שהוועדה רפואית העליונה של קצין התגמולים במשרד הביטחון נהגה שלא כראוי כשלא יידעה מראש נכה צה"ל שהיא מוסמכת להפחית את אחוזי הנכות שלו במסגרת הערעור. השופט כרמי מוסק ציין שהתנהלות זו עלולה להרתיע נכי צה"ל מפני הגשת ערר עקב חשש שייפגעו ממנו.

ראשית הפרשה לפני כשנתיים, כשהמערער הגיש בקשה להכרה בהחמרת הפגיעה בברכו הימנית, והוועדה הרפואית של קצין התגמולים אכן הגדילה את נכותו מ-20% ל-30%. קביעה זו לא סיפקה אותו והוא הגיש עליה ערר לוועדה הרפואית העליונה. אלא שזו החליטה להפחית את נכותו חזרה ל-20%. בערעור שהגיש על החלטה זו הוא טען שהוועדה שגתה כשלא התייחסה לממצאים הרפואיים שמעידים בבירור על החמרה במצבו ושהיא נהגה כלפיו בזלזול מופגן.

רפואה משפטית

כך טורטר סא"ל שביקש הכרה כנכה צה"ל

מערכת psakdin

קצין ששירת 25 שנה ביחידות קרביות וסבל מבעיות גב, קיבל חוות דעת הקושרת בין הדברים. משרד הביטחון עשה הכול כדי לא להכיר בה

כך טורטר סא"ל שביקש הכרה כנכה צה"ל

כמו כן הוא טען שהוועדה העליונה לא הודיעה לו מראש על כוונתה להפחית את אחוזי הנכות, ובכך מנעה ממנו את האפשרות להגיש מסמכים נוספים או למשוך את הערעור. הוא הדגיש כי כך נוהגים בביטוח הלאומי, והעובדה שקצין התגמולים לא נוהג בהתאם מובילה לאפליה בין נכי הביטוח הלאומי לבין נכי צה"ל.

מטעם הוועדה העליונה נטען בתשובה כי בזימון לדיון נכתב במפורש שהיא מוסמכת להפחית את אחוזי הנכות שלו, והמערער, שהיה מיוצג, היה צריך להתכונן לכך. בנוסף צוין כי יש טעם לפגם בכך שהמערער לא התלונן על היחס המזלזל לכאורה בזמן אמת, וכי אין להשוות בין ועדות קצין התגמולים לבין הביטוח הלאומי שפועלות מכוח חוקים שונים. היא סיכמה בכך שבית המשפט לא מוסמך להתערב בשיקול דעתה המקצועי-רפואי.

השופט כרמי מוסק דחה את טענות המערער בנוגע ליחס חברי הוועדה, ובנוסף קבע כי מבחינה משפטית לא היה פגם בהחלטת הוועדה. עם זאת, הוא התרשם שהוועדה לא נהגה כראוי כשלא שלחה למערער התראה על כך שהיא עומדת להפחית את אחוזי הנכות ומנעה ממנו את האפשרות להציג בפניה חומר נוסף.

הוא מצא כי בניגוד לטענת הוועדה הרפואית, יש דמיון רב בין תקנות הנכים לבין תקנות הביטוח הלאומי – שבשני המקרים מעניקות סמכויות להפחתת אחוזי נכות.

"אין לי מנוס מלציין את אי הנוחות שחשתי, עת הבנתי כי בהחלט ייתכן מצב שבו נכי צה"ל, אשר נפגעו במסגרת שירותם את ומטעם המדינה, נמנעים מהגשת ערר, רק בשל החשש שייפגעו כתוצאה מהליך זה", כתב בפסק הדין. "זאת, במיוחד כאשר הנושא נבחן למול התנהגות הגוף המקביל, המל"ל, אשר פועל בצורה שונה למול האוכלוסייה הנזקקת לשירותיו".

עוד נקבע כי בהתאם לעקרון השוויון, "הרי שעל הרשויות לפעול בשוויון למול אוכלוסיית הנכים, בעת ניהול ההליך המנהלי / שיפוטי בעניינם".

לפיכך קבע השופט מוסק כי אינו מתערב בהחלטה הרפואית עצמה, אבל הוא מקבל את הערעור באופן חלקי במובן זה שהוועדה תשלח למערער הודעה נאותה ותאפשר לו להשלים את טיעוניו או למשוך את עררו – בהתאם לזכותו על פי החוק.