חיכו 20 שנה לפינוי-בינוי: "חלק מהדיירים כבר לא בחיים"
לאחר אינספור תלאות ומכשולים, השבוע יצא סוף-סוף לדרך פרויקט פינוי-בינוי גדול ברמת אביב ג', מהראשונים שקודמו בישראל. רגע לפני הריסת המבנים, התלווינו לדיירים לפרידה מהדירות ששימשו להם כבית במשך עשרות שנים: "כשעברנו לגור פה היו רק שני בניינים, הכל היה חולות". צפו
שמחה גדולה, מהולה בעצב - אלו התחושות שעלו בסיור שערכנו ביום חמישי שעבר עם דיירי מבני השיכון הישנים ברחוב רקנאטי ברמת אביב ג', רגע לפני שהחלו בהריסת המקום ששימש להם כבית במשך 30 ו-40 שנה. "זה מוזר מאוד לראות את הבית ככה", שיתפה אותנו דורית פילץ, שהתגוררה ברקנאטי 7. "זה מעלה זיכרונות מאוד טובים, פה התחלנו את צמיחת המשפחה שלנו".
יו"ר הוועדה המחוזית ת"א: "ראש עיר לא יכול סתם לסרב לחתום על היתר"
החלוצים החדשים: פינוי בינוי - גרסת הקיבוץ
תעצרו את העיר: ראשי הערים מתנגדים למגדלי הענק
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
טקס ההריסה החגיגי התקיים בנוכחות הדיירים הוותיקים, שפינו לאחרונה את דירותיהם ועברו לדירות שכורות עד לגמר הפרויקט. זאת לטובת פרויקט פינוי בינוי רחב היקף שיוצא לדרך, סוף כל סוף, כ-20 שנה לאחר שהחלו בניסיונות לקדמו. במקום 96 הדירות הישנות, בשורת המבנים בני ארבע הקומות, מתוכנן במקום פרויקט רקנטי רזידנטס, שיכלול שלושה בניינים של 16 קומות עם 198 דירות.
"כשבני הבכור, שאוטוטו חוגג 31, היה בכיתה ג', הוא חזר מבית הספר ואמר לנו 'איזה כיף, עושים פה פרויקט ובקרוב תהיה לנו דירה חדשה'. מאז חיכינו", סיפרה פילץ. "לצערי הרב, חלק מאיתנו שנלחמו על זה, כבר לא בחיים. זה מעורר הרבה אמוציות, אבל בסופו של דבר הצלחנו. לפחות הם יראו אותנו מלמעלה וישמחו עבור הילדים והנכדים".
פילץ מספרת, כי הדרך עד ליום זה לא היתה פשוטה, בלשון המעטה. "עברנו הרבה תהפוכות נפש, היו סכסוכי שכנים, בכל פעם עוד הארכה ועוד מתנגדים. היו שלבים שהיינו משוכנעים שהנה, זה קורה, ופתאום שוב האטה, והארכה, וסיפורים עם עורכי דין. היו רגעים אפילו שכמעט הרמנו ידיים".
אז מה הביא לשינוי?
"בבניין שלנו היינו מספר משפחות מאוחדות, כשכל הזמן אמרנו שאם נתמיד בדרך שלנו ובשלוות הנפש שלנו, עם הפנים קדימה, בסוף נגיע. זה מאוד מרגש, יש הרבה פרפרים בבטן ואנחנו מאוד שמחים. אני מאחלת לכל אחד ואחת שיעברו דבר כזה, יש תמורה בעד ההמתנה והנחישות, ובסופו של דבר זה יצא מוצלח לכל הצדדים".
"הכל היה חולות"
הבניינים, שהריסתם החלה, נבנו בשנות ה-70 כשיכון לזוגות צעירים. הם כללו דירות של 3 ו-4 חדרים בשטח של כ-100 מ"ר, לאחר הרחבות. יזמית הפרויקט היא אשדר מקבוצת אשטרום, כשבעוד 3.5 שנים, לפי לוחות הזמנים המתוכננים, צפויים הדיירים הוותיקים לקבל את דירותיהם החדשות, עם 4 חדרים (כולל ממ"ד) בשטח של כ-118 מ"ר, מרפסת של 12 מ"ר ושתי חניות בחניון תת קרקעי.
לאה בר לוי עברה לבניין עם בעלה לפני כ-44 שנה, כשהיתה בהריון מתקדם עם בנה הבכור. "זו היתה הגרלה של משרד השיכון לזוגות צעירים", סיפרה. "אנחנו מהזוגות הצעירים הראשונים שהגיעו לפה וכשעברנו לגור פה היו רק שני בניינים, הכל היה חולות".
בסיור בדירתה רגע לפני ההריסה, ניכר כי היא במצב שמור ומתחוזק. על קירות הסלון מתגלים בפנינו ציורים וכתובות. "תמיד אמרתי לנכדים שברגע שהיא תתפנה, אני ארשה להם לקשקש על הקירות, והם באמת באו וקשקשו באופן חופשי", שיתפה בחיוך. "זה קשה, אבל זה דבר שחיכינו לו לפחות 20 שנה. כל דבר שרצינו לעשות התעכב, כן יגיע מצב של פינוי בינוי, לא יגיע, אז ברגע שזה הגיע - זה וואו".
אם הקירות היו יכולים לדבר
ישראל אשכנזי, אף הוא מהדיירים הראשונים במקום, נזכר כיצד פגש בשכנתו לאה במדרגות, כשהיתה בהיריון עם הבן הבכור שלה. "הגענו לפה בגיל 25 והיום אנחנו בני 70", סיפר. "באנו לפה לפני 45 שנה, אחרי מלחמת יום כיפור, בשנת 1974. לא היה פה כלום. בשוסטר היה מאהל בדואי ופחדנו שיעשו פה בית קברות. זה היה מקום מוזנח, שלאט לאט התפתח".
כרגע הוא גר עם אשתו בשכירות בפתח תקווה. "אנחנו בגיל שזה קשה לעבור דירות, ובאמת היה קשה לעזור את הבית. אשתי בכתה, כל השכנים בכו, גדלנו פה ואנחנו מקווים גם למות פה. השמחה גדולה, אבל יש עצב על כך שאנחנו עוזבים את הבניינים שגדלנו איתם. אם הקירות היו יכולים לדבר הם היו מספרים הרבה סיפורים על מה שקרה פה בבניין".
הפרוייקט, שמשתרע על שטח של כ-6.3 דונם, ייבנה כמקשה אחת. הוא תכנון על ידי משרד "כנען שנהב אדריכלים", כשעיצוב הפנים של החללים המשותפים הופקד בידי "אוברזון אדריכלים". קבלן הביצוע הוא חברת אשטרום הנדסה ובנייה מקבוצת אשטרום. הדיירים אוחדו על ידי חברת ענב.
המחירים מתחילים מ-3.8 מיליון שקל לדירות 3 חדרים בשטח של כ-83 מ"ר עם מרפסת של כ-11.5 מ"ר, 5.5 מיליון שקל לדירות 5 חדרים בשטח של 123 מטר ו-12 מ"ר מרפסת שמש, ו-7.6 מיליון שקל עבור מיני פנטהאוזים עם 6 חדרים בשטח של 163 מטר ו-20 מ"ר מרפסת שמש. דירות הפנטהאוז ימכרו בטווח המחירים של 12-25 מיליון שקל, בהתאם לגודל הדירה.
בחברת אשדר צופים ביקושים גבוהים לדירות החדשות. מנכ"ל החברה, ארנון פרידמן, סיפר כי הם נכנסו לפרויקט כבר לפני כ-16 שנה, וכי מדובר בפרויקט השני במספר מסוג זה, שהם מוציאים עם ענב לפועל. "הפרויקט יוצא לדרך לאחר שנים ארוכות של קידום תוכנית המתאר והיתרי הבנייה, החתמת כלל בעלי הזכויות על הסכמים עם החברה והצורך במתן פתרונות למכשולים שעמדו בפני התקדמות", הוא אומר.
מהפרויקטים הראשונים
הדיירים החלו בניסיונות לקדם את הפרויקט כבר בשנת 2000. עו"ד מירה בורנשטיין, ממשרד עו"ד הרטבי, בורנשטיין, בסון, שייצגה את בעלי הדירות, סיפרה כי מדובר באחד מהפרויקטים הראשונים בישראל, וככזה הוא סבל מאינספור מכשולים ועיכובים משפטיים. בתוך כך, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חזרה בה מתמיכה בפרויקט, מהנדסי העיר התחלפו, והיזם ובעלי הדירות נאלצו לפנות למסלול חריג של פנייה ישירה לוועדה המחוזית, שאף היא שינתה את עמדתה מספר פעמים.
בורנשטיין מוסיפה, כי התוכנית אושרה רק בשנת 2012, תוך הפחתה ניכרת של זכויות הבנייה (התוכנית המקורית כללה 300 דירות). בשלב זה מתנגדי הפרויקט הגישו עתירה מנהלית שהגיעה עד לבית המשפט העליון, וכשההליכים הללו הסתיימו טענו מספר בעלים, שחתמו על החוזה, כי התמורות אינן מספקות. כך ששוב נקלע הפרוייקט להליכים משפטיים ממושכים ומורכבים, שהסתיימו בנסיגת התובעים, מה שפתח את הדרך לביצוע הפרויקט בפועל.
אולם בשורה התחתונה, לדבריה, מדובר בהוכחה לכך שכאשר הבעלים רוצים בפרויקט, בסופו של דבר הוא ייצא לדרך. "הפרוייקט הוא בין הראשונים בארץ, והחל בתקופה בה נושא ההתחדשות העירונית היה בחיתוליו", אמרה. "כל העוסקים במלאכה התמודדו לאורך הדרך עם קשיים כשלרשותם כלים מעטים ודלים".
מאז חלה התקדמות לדבריה, אולם לא מספקת. "הרשויות מפנימות, אם כי בקצב לא מספק, את הצורך לקדם את הפרויקטים הללו בלוחות זמנים יותר מהירים. הדרך עוד ארוכה אולם ברור היום שההתחדשות העירונית היא הפתרון למחסור החמור בדירות, הן הקיים והן הצפוי ולכן יש להמשיך ולהסיר חסמים כדי לאפשר ביצועם של עוד ועוד פרויקטים של פינוי-בינוי שישנו את פני הארץ".
