תוכנית אסטרטגית למפרץ חיפה: עד 100 אלף דירות במקום בתי הזיקוק

מהנדס העיר חיפה אריאל ווטרמן, אשר הציג את התכנית במהלך הישיבה הסביר, כי במשך שנים ניסו להסדיר את המפרץ על ידי תוכניות שונות, אך המשותף לכולן היה שהנחת העבודה היא שהמפעלים המזהמים, שדה התעופה וכל יתר הפונקציות שלא מאפשרות לפתח בצורה מיטבית את המפרץ יוותרו במקומן, "זה לא הצליח והקונפליקטים נשארו", הסביר ווטרמן.

זיהום אויר במפרץ חיפה(צילום: גיל נחושתן)

לדבריו, הנחיית התכנון כעת היא שונה ומציגה חלופה למיקום של בתי הזיקוק הממוקמים בין הקריות לחיפה ויוצרים חיץ. "הצוות המתכנן הראה כיצד לייצר רצף בין השטחים, נושא המים היה מרכזי, עד היום ראו במים אלמנט של זיהום והצפה, אבל עם גישה אורבנית נכונה ניתן להפוך זאת ליתרון עם תעלות ומעגנות", אמר ווטרמן. עוד הוא אמר כי הוחלט על השארת איזורים חקלאיים ושטחים ירוקים בתוך המרחב העירוני, וכי 4,000 דונם מאזור בתי הזיקוק יוגדרו כפארק שאותו כינה המהנדס כמעין "סנטרל פארק".

נקודת מפנה בהתייחסות הממשלה למפרץ חיפה

התוכנית נערכה על ידי צוות רב תחומי בנושאי אדריכלות, נוף, תנועה, תשתיות, כלכלה וסביבה. כאמור, התוכנית כוללת את פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה, שינוי אופי התעסוקה במפרץ לטכנולוגי ו"נקי", שיקום נחלים ובעיקר את נחל הקישון, שילוב של נמל תעופה והנמל הימי במרחב העירוני ועוד. ייזום התכנית מהווה נקודת מפנה בהתייחסות הממשלה לאזור מפרץ חיפה, בכך שלראשונה מוצג הפוטנציאל העצום בהפיכתו של מפרץ חיפה לליבה הפעילה של המטרופולין, תוך שיקום, ניקוי ושינוי פני הסביבה כולה, ופינוי התעשיות המזהמות. זאת בניגוד לגישה, שהייתה נהוגה לאורך שנים, לפיה היווה המפרץ מוקד לפיתוח תשתיות מזהמות ומסוכנות.

בנוסף, תכנית זו ממצבת את חיפה כמטרופולין הצפון, בהתאם לתמ"א 35, והיא מייצרת שינוי בכל הקשור באיכות חיי התושבים. התכנית נותנת מענה ארוך טווח ובר קיימא, לגידול האוכלוסייה הצפוי במדינה ובמרחב הצפוני. הפיתוח העירוני שמוצע ייתן דגש, לניצול ערכי הטבע והנוף, נחל הקישון וחוף הים. בטווח הקצר, הועדה המקומית החליטה כי יוקם צוות ליווי לקידום המשך הליכי התכנון והיישום של התכנית, בדגש על יישום וקידום שלבי הביניים בצורה שתשמור על איזון הצרכים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים במרחב. כמו כן הועדה המקומית פונה לממשלת ישראל, לאמץ מתווה זה ולהביא למימושו כבר בעתיד הקרוב, בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה והרשות המקומית.

ד"ר עינת קליש רותם נכנסה הבוקר לתפקידה כראש עיריית(צילום: גיל נחושתן)

"רגע היסטורי"

ראש העיר ד"ר עינת קליש רותם אמרה בעקבות ההחלטה, "החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לאמץ את התכנית, משנה את השיח לו הורגלנו במשך עשרות שנים. אירוע זה עשוי להירשם כרגע היסטורי בו חל המפנה שיהפוך את מפרץ חיפה מהחצר האחורית והמזוהמת של ישראל - לעיר מטרופולינית בריאה, שוקקת, ייחודית ונקייה. מאז המנדט הבריטי הפכה חיפה לעיר התעשייתית במדינת ישראל ותושביה הורגלו לקבל את המפעלים המזהמים הפוגעים בבריאותם ובאיכות חייהם כעובדה מוגמרת. בתקופת המנדט הונחה גם מסילת הרכבת שיצרה את החיץ הנמשך עד היום בין העיר לים. באימוץ התכנית אנו משנים את השיח אליו הורגלנו".

עוד הוסיפה רה"ע: "ראיתי שיקום אזורי תעשייה בעולם, ראיתי את זה קורה ואני יודעת שזה אפשרי. לפני כשבוע גיליתי שיש אנשים במערכת השלטון, ברמ"י, שרואים כמוני. אומנם הכל נראה סוריאליסטי, ואני בעצמי יכולה להבין את הציניות של אנשים מול תכניות שכאלה, אך אני יודעת שזה אפשרי עם הרבה עבודה קשה ואני רוצה שתאמינו יחד איתי".

שר האוצר משה כחלון התייחס לתוכנית ואמר כי "בתוך כעשור מפרץ חיפה ינוקה ממזהמים. מדובר על תוכנית לאומית בסדר גודל שלא נראה כמותה מאז ראשית המדינה. תושבי חיפה והקריות מחכים לבשורה הזו שנים רבות, אך כנראה שלאף אחד לא היה אכפת. לאחר שנתיים של עבודת תכנון אינטנסיבית אנחנו יוצאים לדרך בתוכנית שתשנה את פני חיפה והצפון כולו.

"אנחנו לא רק מוציאים את המפעלים המזהמים שמסכנים את תושבי חיפה במשך שנים, אלא גם בונים מטרופולין חדש שיזניק את הצפון כולו עם שכונות מגורים חדשות, פארקים ואזורי תעסוקה איכותיים. אין לי ספק שהתוכנית הזו תלווה אותנו בעשור הקרוב ושילדי חיפה של היום יגדלו לתוך מפרץ חיפה נקי ויפה שיהיה שונה לחלוטין ממה שהחפאים הותיקים כמוני מכירים לאורך השנים".