7 אחיות תבעו – וביהמ"ש ביטל את צוואת אמן
אם ל-11 הותירה את דירתה בתל אביב רק לארבעה מילדיה. האחיות טענו שהיא הייתה נתונה להשפעה לא הוגנת, והשופטת הסכימה איתן
בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה
תביעה שהגישו שבע אחיות בדרישה לביטול צוואה והסכם מתנה שעליהם חתמה אמן, ובמסגרתם העבירה את דירת מגוריה בעיר לארבעת אחיהן האחרים בלבד. פסק הדין של השופטת תמר סנונית פורר חשף שהאם הייתה נתונה להשתלטות ואווירת פחד מצד שניים מילדיה, שרקמו תוכנית להדיר את אחיותיהם מהעיזבון.
זמן קצר לאחר מכן הגישו שבע האחיות המנושלות תביעה נגד הארבעה לביטול המתנה והצוואה. הן טענו כי במשך כל חייה רצתה האם שרכושה יחולק באופן שווה בין כל ילדיה. לדבריהן, מאחורי הצוואה והסכם המתנה עומד אחד מאחיהן שהשתלט על האם בשנה האחרונה לחייה. הן הוסיפו כי בסמוך למותה הייתה האם מוגבלת פיזית ותשושה מנטלית, והוא השליט עליה טרור ופחד תוך הפרדתה מבנותיה, ואף אילץ אותה להוריד את תמונותיהן מקירות ביתה.
האם הלכה לעולמה ב-2012 ובעשרת החודשים האחרונים לחייה היא ערכה לא פחות משבע צוואות שונות. בצוואה האחרונה הורישה את רוב דירת מגוריה לארבעה מילדיה. חודשיים טרם מותה, בעודה מאושפזת בבית חולים, היא חתמה על הסכם מתנה בינה לבין הארבעה שבו העבירה להם את דירתה. חודש לאחר מותה העבירו הארבעה את הדירה על שמם.
דיני משפחה
הקרב על העיזבון של העו"ד העשיר
עו"ד דניאל ב. שוורץ, פסקדין
הדודים, שניהלו בוררות מול אחיהם, ערערו על המינוי של בנו, שותפו ויורשו לניהול עזבונו הנאמד במאות מיליוני דולרים, בשל ניגוד אינטרסים
שבע האחיות הוסיפו כי אמן הוחתמה על הסכם המתנה כשמצבה היה מדורדר ולאחר ניתוח ואשפוז ממושך. היא לא הייתה מודעת לתוכן ההסכם ולא ביקשה לתת את הדירה לנתבעים.
ארבעת הנתבעים טענו מנגד שהצוואה והמתנה משקפים את רצונה העצמאי של האם. לדבריהם, האחיות לא הביאו ראיות להשפעה בלתי הוגנת או למעורבות מצדם בעריכת המסמכים. הם הוסיפו כי הדרת הבנות נובעת מהתנהגותן כלפיה האם. נטען שאין בסיס לביטול הסכם המתנה, שכן האם הייתה אישה צלולה שידעה בדיוק מה היא רוצה לעשות וקיבלה את ההחלטה ללא השפעה כלשהי.
העדות המרכזית שעליה הסתמכה השופטת תמר סנונית פורר הייתה של אחת אחיות שחתמה על תצהיר ולפיו בשנה האחרונה לחייה של האם נצמד אליה אחד האחים "כמו שוטר", ועשה הכול כדי להרחיק ממנה את התובעות.
היא הוסיפה שהאם אהבה את כל ילדיה ורצתה שהעיזבון יחולק ביניהם שווה בשווה. לדבריה, אין ספק שההסכם נערך בניגוד מוחלט לרצונה של האם והוא תוצאה של פחד, השתלטות וניצול המצב הקשה שהייתה בו.
השופטת ציינה כי בניגוד לאחרים, עדות האחות הייתה מהימנה ביותר. נקבע שעדות זו ויתר הראיות מובילות למסקנה שנוצרה תלות יסודית ומקיפה של האם בשניים מהנתבעים באופן שיצר השפעה בלתי הוגנת שלהם במנוחה. השופטת השתכנעה שהצוואה לא נערכה מתוך רצון חופשי של האם וקבעה כי היא בטלה.
ביחס להסכם המתנה ציינה השופטת כי מהעדויות עלה שבאופן תמוה אף אחד מהנתבעים לא הודה לאם על המתנה הנדיבה. לדבריה, האם חתמה על ההסכם כשהיא בקושי מתקשרת ויש ספק מהותי כי הייתה מסוגלת להבין את משמעותו ולבחור לבצעו. בנסיבות אלה ביטלה השופטת גם את הסכם המתנה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעות: עו"ד בועז קראוס
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רון דרור
- עו"ד מיכל צרפתי עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים