שתף קטע נבחר

בית קטן בערבה: פרויקט הבנייה הגדול של הדרום יוצא לדרך

המועצה האזורית חבל אילות מנסה לצמוח מבחינה דמוגרפית, ויוצאת לפרויקט "בית קטן בערבה" בשיתוף משרד הבינוי והשיכון. לשם כך, עשרת הקיבוצים במועצה התאחדו לפרויקט מימון משותף: "הצלחנו לגייס הלוואה על סך 50 מיליון שקלים לצורך המטרה הנעלה - חיזוק ההתיישבות בערבה"

בית קטן בערבה, פרויקט הבנייה הגדול של הערבה הדרומית, יוצא לדרך, וכבר בקיץ הקרוב יגיעו אל חבל אילות 117 בתים יבילים. הבתים שגודלם בין 70 ל-100 מ"ר יתנו מענה למשפחות הממתינות לבתי קבע בקיבוצים ולמשפחות צעירות מכל רחבי הארץ, העתידות להגיע לקליטה בקיבוצים השיתופיים והמתחדשים של החבל וממתינות לבתי מגורים. עלות הפרוייקט כ-94 מיליון שקל.

 

מה צריך לבדוק לפני שרוכשים או שוכרים דירה?

כמה תעלה דירת חמישה חדרים בחריש?

ראש עיריית רמת גן מתייעץ בפייסבוק: "האם להמשיך בהעסקת דב צור?"

 

חבל אילות, הנמצא בערבה הדרומית ומהווה כ-13% משטחה של מדינת ישראל, מונה כ-5,000 תושבים כשהגיל הממוצע עבר את רף ה-55. המועצה האזורית חבל אילות כוללת עשרה קיבוצים ושני ישובים קהילתיים. במועצה הציבו יעד לצמיחה דמוגרפית של 6,000 תושבים עד 2030. כלומר, כ-11,000 תושבים בסך הכל.

 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

   (צילום: ליטל שמואלי)
(צילום: ליטל שמואלי)

   (צילום: ליטל שמואלי)
קיבוץ אילות(צילום: ליטל שמואלי)

   ()

אולם, אחת הבעיות הבוערות היא העובדה שאין די פתרונות דיור. "ברור כי ללא משפחות צעירות שיגיעו לחיות באזור עתיד חבל אילות בסכנה", אומר ראש המועצה האיזורית חבל אילות ד"ר חנן גינת. ד"ר גינת הסביר כי "המבנים היבילים בחבל אילות, בשונה ממקומות אחרים, הם מבני קבע". לרוב, המבנים היבילים מהווים מעגן נקודתי עד לבניית מבנה גדול יותר. "זה משדר צניעות", אומר ד"ר גינת. "גם אני גרתי באותם מבנים משך 25 שנה".

   (צילום: גל נקדימון)
ד"ר חנן גינת, ראש המועצה האזורית חבל אילות(צילום: גל נקדימון)
 

בקול קורא שפרסם משרד הבינוי והשיכון למבנים ארעיים לקליטה בישובי הערבה, צויין כי הממשלה רואה חשיבות רבה בעיבוי ובביסוס הישובים בערבה המתאפיינים במיעוט אוכלוסייה. כל קיבוצי חבל אילות (אילות, סמר, אליפז, גרופית, יהל, יטבתה, נאות סמדר, נווה חריף, לוטן וקטורה) התאחדו כדי לגשת לקול קורא ולהשיג מימון עבור הבנייה.

   (צילום: יח
פלורנסיה פליסציוק מקיבוץ קטורה(צילום: יח"צ)
 

כך נולד פרויקט המימון המשותף של עשרת הקיבוצים אותו מובילה פלורנסיה פליסציוק מקיבוץ קטורה. לדבריה "מדובר במודל מימון חדשני במסגרתו הצלחנו לגייס הלוואה על סך 50 מיליון שקלים מבנק לאומי, בערבות קרן קמע, בתנאים הדומים למשכנתה ולגייס לפרויקט גופים ציוניים שמסייעים לנו לממש מטרה נעלה: חיזוק ההתיישבות בערבה".

 

 

מחצית מהבתים צפויים להיות מאוכלסים מיידית והיתר מיועדים לקליטה עתידית. אוריין (35) ויונתן (32) גליקסברג מתל אביב, הורים לשני ילדים קטנים, שוקלים לעבור לקטורה במסגרת הפרוייקט. יונתן הסביר כי "אנחנו רוצים לצאת מהעיר. אנחנו רוצים משהו חדש וחושבים שחיים במקום כמו הערבה יהיו יותר שקטים. יהיה יותר מקום לעצמנו". יונתן עוסק בסאונד לקולנוע וטלוויזיה והוא סטודנט לפילוספיה יהודית; אשתו שחקנית ועובדת בהיי טק.

   (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת גליקסברג מתל אביב עוברים לקטורה במסגרת הפרויקט(צילום: באדיבות המשפחה)
  

החטיבה להתיישבות שותפה מרכזית בפרויקט, ושותפים נוספים הם משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, קרן קמע, התנועה הקיבוצית, קק"ל, JNF, הסוכנות היהודית, משקי הנגב, ניהול ואחזקות ערדום ורשות ניקוז ונחלים ערבה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ליטל שמואלי
בית קטן בערבה
צילום: ליטל שמואלי
מומלצים