דירות הרפאים שיכלו להוריד את מחירי הנדל"ן
על פי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, יותר מ-70 אלף דירות בישראל עומדות ריקות תקופה ארוכה, אך העיריות כמעט לא מצליחות לגבות מהן כפל ארנונה בגלל קשיים לאתרן. 20 אלף מתוכן - בתל אביב
דירות רפאים: בעוד משרדי הממשלה מנסים להגדיל את היצע הדירות שלא עומד בקצב הביקושים, עשרות אלפי דירות עומדות ריקות ורק בחלקן המועט נגבה כפל ארנונה כדי לעודד את השכרתן או מכירתן. לפי מרכז המידע והמחקר בכנסת, שמתבסס על נתוני הלמ"ס, ב-2017 היו בישראל 163 אלף דירות ריקות, מהן כ-73 אלף דירות עומדות ריקות תקופה ארוכה ומוגדרות "דירות רפאים": דירות שטרם נכנס אליהן דייר חדש, דירות שמאוכלסות רק מדי פעם, דירות שדייריהן נפטרו או עברו למוסד, דירות הרוסות אטומות או דירות חדשות בבנייה.
המחירים רוסנו, אבל מעט דירות אוכלסו: "מחיר למשתכן" - סיכום ביניים
מקור המימון המפתיע לשימור הטבע: עליית מחירי הדיור
זינוק במכירת דירות חדשות ב-3 החודשים האחרונים: הרצליה ורעננה בראש
בשנת 2017 המספר הגדול ביותר של דירות ריקות היה בתל אביב: 19 אלף, ואחריה ירושלים (15.1 אלף דירות ריקות) וחיפה (10.6 אלף דירות ריקות). ערים נוספות עם אלפים בודדים של דירות ריקות: נתניה, פתח תקווה, באר שבע, בת ים, רמת גן, אשדוד, ראשון לציון, אשקלון, חולון, בני ברק ורחובות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רוב דירות הרפאים הן בבעלות תושבי חוץ שלא נמצאים בארץ רוב השנה. לפי מרכז המידע והמחקר, בשכונות שבהן ריכוז גבוה של דירות רפאים נוצר מצב בו התושבים המקומיים נדחקים החוצה, דבר שגורם לסגירת עסקים מקומיים ואף עלול להוות סכנה ביטחונית מאחר שאין תנועה של אנשים ברחובות.
מספר הדירות הריקות בירושלים, בתל אביב ובחיפה גבוה באופן משמעותי ממספר הדירות מהן גבו שלוש הרשויות כפל ארנונה: לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2016 היו בחיפה 13.8 אלף דירות ריקות, בעוד העירייה איתרה רק 1,175 דירות כ"דירות רפאים". בתל אביב היו באותה שנה לפי הלמ"ס 17.2 אלף דירות ריקות, בעוד העירייה איתרה 137 דירות בלבד. בירושלים היו לפי הלמ"ס 14.6 אלף דירות ריקות, אלא שהעירייה איתרה רק 827 דירות רפאים.
הקושי המרכזי הוא היעדר פרמטרים ברורים לזיהוי דירות ש"אינן בשימוש", וכך נוצר מצב שבו כל רשות מקומית מגדירה דירת רפאים בצורה שונה. כך למשל, עיריית ירושלים מגדירה דירת רפאים כשרמת צריכת המים עומדת על 10% מרמת הצריכה הממוצעת בישראל, ואילו בתל־אביב דורשים רמת צריכה 0. חוסר ההלימה באופן בו דירות רפאים מוגדרות ברשויות המקומיות יוצר קושי בבחינת כמות הדירות הללו.
קושי נוסף שצוין על ידי הרשויות המקומיות הוא היעדר כלים מספקים לזיהוי דירות רפאים, ובפרט הקושי שלהן לקבל גישה לנתוני צריכת החשמל והגז בשל חוק הגנת הפרטיות.
תעריף ארנונה אחיד לדירות שאינן בשימוש גבוה משמעותית מהתעריף שנגבה מדירות רגילות. בתל אביב ובירושלים, בשנת 2016 התעריף האחיד עבור דירות שאינן בשימוש היה 223.58 שקל למ"ר, לעומת 32.2-104.13 שקל למ"ר עבור דירות רגילות. משנת 2017 העיריות לא יכלו לגבות כפל ארנונה מאחר שהממשלה לא האריכה את הוראת השעה בעניין.
עיריית חיפה הכניסה מתוספת הארנונה ב-2016 סכום של 4.5 מיליון שקל. עיריית ירושלים גבתה תוספת חיוב של 5.6 מיליון שקל, ועיריית תל אביב חייבה ב-2.9 מיליון שקל.
לפנייה לכתב/ת 
