לוחם כפיר נכנס לדיכאון קשה, ויוכר כנכה צה"ל

משרד הביטחון סירב להכיר בקשר בין מצבו הנפשי של החייל המשוחרר לבין שירותו הצבאי הממושך בשטחים. אבל בית המשפט חשב אחרת

עו"ד שרון מאירי | פסקדיןפורסם: 28.04.19 , 07:15

השופט אורי גולדקורן מבית משפט השלום בחיפה, בשבתו כיו"ר ועדת ערר לפי חוק הנכים, קיבל לאחרונה את ערעורו של חייל משוחרר וקבע כי יש להכיר בו כנכה צה"ל לאור הפרעה נפשית שהופיעה לאחר ששוחרר משירות כלוחם בחטיבת כפיר. בכך הפך השופט את החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון, שדחה את תביעתו של החייל המשוחרר.

המערער שירת כלוחם בכפיר בין השנים 2008 ל-2011, ושוחרר עם פרופיל 97. ב-2013 הוא הגיש למשרד הביטחון בקשה להכרת זכות (מחלה) על פי חוק הנכים בגין נכות נפשית. אולם משרד הביטחון, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעמו שבדק את הצעיר ב-2015, קבע שהוא אמנם סובל מדיכאון קשה וממושך, אך זה פרץ לאחר סיום השירות, וללא קשר בין הפרעה זו לבין תנאי השירות הצבאי.

רפואה משפטית

האח השכול הוצב בהר דב - ויוכר כנכה צה"ל

מערכת פסקדין

בגיל 12 היה החייל עד להתאבדות אחיו. לימים הוא הוצב בתפקיד מבצעי מסוכן בדיוק באותה גזרה, וכתוצאה מכך פיתח הפרעה נפשית

האח השכול הוצב בהר דב - ויוכר כנכה צה"ל

בערערור טען החייל המשוחרר ששירותו הצבאי כלל מצבים מסוכנים ופעילויות בשטח עוין כגון מעצרי מבוקשים ב"קסבה" בשכם. הוא הפנה לאירוע שבו לאחר שעצר מבוקשים בבית לחם, גילה את חברו ליחידה מדמם בראשו עקב פציעה קשה.

אירועים אלה, לדבריו, גרמו לשחיקה נפשית בשנה האחרונה של השירות, שהתבטאה בירידה בתפקוד, מחשבות מפחידות, התקפי חרדה וכאבים גופניים. לאחר מכן, סיפר, הוא עבר לתפקיד מינהלתי בבסיס הטירונים, אולם המצב לא השתפר.

לערעורו הוא צירף חוות דעת מומחה שלפיה הוא סובל מפוסט-טראומה (PTSD) עקב חשיפה לאירועים טראומתיים במהלך השירות. משרד הביטחון טען בתגובה שהמחלה אינו מגיעה לידי "נכות".

השופט גולדקורן העדיף את עמדת המומחה מטעם משרד הביטחון, שלפיה החייל המשוחרר סובל מדיכאון קשה אך לא מפוסט-טראומה, וזאת מאחר שלא הוכחו קריטריונים מרכזיים של PTSD, למשל חשיפתו למוות או לפציעה של חברו.

אולם בניגוד לעמדת משרד הביטחון נקבע כי מתקיים קשר סיבתי בין הדיכאון שממנו סובל המערער לבין תנאי שירותו. בין היתר הוא התייחס לכך שלפני גיוסו המערער לא סבל מבעיות נפשיות. בנוסף, הוא התחשב בעדויות של ההורים שסיפרו שהחל מסוף השירות הצבאי החל בנם להסתגר ולהתבודד.

"העברת המערער לתנאי שירות קלים יותר בשנת השירות האחרונה עומדת בניגוד לטענת מומחה המשיב, לפיה ביטוי לירידה תפקודית של המערער פרץ רק לאחר שחרורו", נכתב בפסק הדין.

השופט גולדקורן אף סבר כי הן מבחינה סובייקטיבית (רגישותו של המערער) והן מבחינה אובייקטיבית (אופי השירות ותנאיו), מתקיים הקשר הסיבתי. לכן נקבע כי המערער יוכר כנכה צה"ל בשל דיכאונו.