200 אלף שקל לצעירה שנפגעה מעמוד ברחוב

בת 23 נפצעה כשנתקלה בעמוד שלא הוסר בשלמותו. בתחילה הניא אותה חוקר מטעם העירייה מהגשת תביעה, אך בסוף היא פנתה לביהמ"ש

עו"ד מיכל הלמן | פסקדיןפורסם: 29.04.19 , 21:29

בית משפט השלום בפתח תקווה קבע לאחרונה שעיריית רחובות תפצה בכ-200 אלף שקל בת 23 שנפצעה ברגלה לאחר שנתקלה ברחוב בחלק מעמוד שלא הוסר בשלמותו. בתחילה אמר לה חוקר מטעם העירייה שאין סיכוי לתביעה בעניין והיא הסכימה לחתום על הסכם פשרה מגוחך, אולם לבסוף החליטה בכל זאת להגיש תביעה שאכן התקבלה על ידי השופטת ריבה שרון.

במסגרת האירוע נחבלה הצעירה תובעת ברגלה השמאלית, בעיקר בקרסול. כמה חודשים לאחר מכן היא חתמה על "שטר קבלה ושחרור" שלפיו עיריית רחובות תשלם לה 2,000 שקל כנגד ויתור על כל תביעה בקשר לתאונה.

תביעה

800 אלף שקל לשליח פיצה שנפצע בתאונה

עו"ד יצחק חזות | פסקדין

הביטוח טען שהרוכב זכאי לפיצוי נמוך באופן משמעותי נוכח ממצאיו של חוקר פרטי ששכר, אבל ביהמ"ש שוכנע שהוא לא מסוגל לעבוד בעבודות פיזיות כבעבר

800 אלף שקל לשליח פיצה שנפצע בתאונה

היא ציינה בהקשר זה כי לאחר שאמה דיווחה על התאונה למחלקת פניות הציבור של העירייה, יצר עמה קשר חוקר מטעם העירייה. הם נפגשו במקום התאונה והוא הבהיר לה שלא מדובר במפגע שיכול לזכות אותה בפיצוי ועדיף שתוותר. הוא עמד על כך שמדובר ב"בליטה קטנה העומדת בתקן" וכי האחריות לתאונה מוטלת עליה בלבד.

בהמשך התברר שהחוקר מכיר את אמה שכן הם גדלו באותו מושב. האם התקשרה אליו והוא הבהיר לה בשיחה שהייתה בעלת נימה אישית שאין כל סיכוי לתביעה. התובעת ציינה שבנסיבות אלה, ובעקבות ההטעיה מצדו, היא הסכימה לחתום על ההסכם.

העירייה טענה מנגד שאין בסיס לביטול ההסכם וטענות התובעת נוגעות, לכל היותר, לכדאיות העסקה. לדבריה, חלקו של עמוד שלא הוסר בשלמותו וממנו נפגעה התובעת אינו מהווה מפגע.

אבל השופטת ריבה שרון התרשמה שעדותה של התובעת הייתה מהימנה ועקבית. היא ציינה שמהתמונות שהוגשו ניתן לראות כי מדובר בשארית עמוד שנוסר וחתיכה ממנו נותרה בולטת מעל פני שטח המדרכה.

בפסק הדין צוין שהעירייה לא הצביעה על "תקן" כלשהו המאפשר הותרת חלקים מעמודים נטועים בתוך המדרכה. גם לא הוגשה חוות דעת מומחה כדי לתמוך בטענה כי אין מדובר במפגע. זאת ועוד, אין מחלוקת כי במועד הגשת התביעה העירייה כבר הסירה את העמוד במלואו והמדרכה באזור תוקנה.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שמדובר במפגע שנוצר בתחומה של העירייה ויש לצאת מתוך הנחה כי היא ידעה או הייתה צריכה לדעת עליה. "מצופה מהנתבעת לנהוג באחריות ולוודא כי הסרת העמוד מתבצעת באופן שאינו מותיר מפגע או סכנה להולכי הרגל", כתבה.

ביחס לכתב הוויתור קבעה השופטת שרון שיש הצדקה לביטולו מאחר שהחוקר הציג לתובעת מצג מטעה ולכל הפחות רשלני שעל בסיסו נחתם ההסכם. בסיכומו של דבר, ובהתאם לחוות דעת רפואית שלפיה התובעת נותרה עם נכות של 10%, נקבע שהיא זכאית לפיצוי בסך 196,896 שקל.