קרקע הופקעה עבור כביש. הפיצוי: 2.3 מיליון שקל

הוועדה המקומית אשקלון הפקיעה כ-30 אלף מ"ר חקלאיים של אגודה שיתופית. היא טענה כי אין הצדקה לפיצוי, אבל ביהמ"ש סבר אחרת

עו"ד אביעד סיני | פסקדיןפורסם: 02.05.19 , 17:00

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגישה האגודה השיתופית "הדרי אשקלון" נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשקלון: השופט שלמה פרידלנדר קבע שעל הוועדה לפצות את האגודה בכ-2.3 מיליון שקל על הפקעת חלק משטחיה החקלאיים לטובת כביש.

האגודה חוכרת מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) את השטח לצורך עיבוד מטעי פרי הדר. ב-1974 שינתה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשקלון את ייעוד הקרקע והרחיבה אותו מ"אזור חקלאי" לאזור שכולל גם תעשייה ודרך. ב-2003 היא הפקיעה מהאגודה השיתופית כ-29,190 מ"ר לצורך סלילת כביש 5 באזור התעשייה הצפוני של אשקלון. האגודה לא תבעה פיצוי על שינוי הייעוד אך ב-2015 דרשה פיצוי על ההפקעה.

חוק ונדלן

הדרישה של עיריית חולון שקוממה את ביהמ"ש

עו"ד אליעז דנוס | פסקדין

עשרות שנים אחרי שהפקיעה קרקע ושילמה פיצויים, העירייה החזירה את הקרקע לבעליה וביקשה לא רק החזר הפיצויים אלא גם ריבית של 140 אלף ש'

הדרישה של עיריית חולון שקוממה את ביהמ"ש

הוועדה המקומית טענה מנגד שהאגודה אינה זכאית לפיצוי, בין השאר מאחר ששינוי היעוד הפך את השטח המופקע מקרקע חקלאית ל"דרך", ששוויה אפס. היא הוסיפה כי האגודה בכל מקרה לא זכאית לפיצוי בגין 40% הראשונים מהשטח שהופקע, מכיוון שהיא הרוויחה מהדרכים המשוכללות שנסללו בסביבת המקרקעין. לדבריה, הפיצוי צריך להיות בסך 5,845 שקל בלבד.

היא ציינה בהקשר זה כי פקודת הקרקעות וחוק התכנון והבנייה מאפשרים שלא לפצות בגין 40% הראשונים של ההפקעה. הרציונל הוא שהקרקע שנותרה לאחר ההפקעה הושבחה, למשל הודות לשיפור הגישה אליה באמצעות דרך שנסללה.

האגודה השיתופית השיבה כי זכויותיה בשטח הן לעיבוד חקלאי בלבד. בנסיבות אלה, אין לה כל תועלת משינוי הייעוד ולכן יש לפצות אותה בגין מלוא ההפקעה החל מהמ"ר הראשון, ללא ניכוי ה-40%. היא הוסיפה כי בהתאם לקווים מנחים של השמאי הממשלתי הראשי מ-2008 שומת הפיצוי צריכה לעמוד על סך של 48-38 שקל למ"ר, ובסך הכל על 1.6 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה.

"בני ישראל כבר עברו"

השופט שלמה פרידלנדר כתב כי טיעוניה של הוועדה המקומית "הזכירו לי את הסיפור על תלמיד שהתבקש לצייר את קריעת ים סוף, הגיש למורה דף חלק, והסביר: בני ישראל כבר עברו, המצרים עדיין לא הגיעו, והים נבקע לשניים". הוא התרשם שהוועדה לא נראית מוטרדת מכך שהותירה את האגודה עם שטח הקטן בכ-30 אלף מ"ר מהשטח שהיה לה בלא פיצוי, אך הוא דווקא כן מוטרד מכך.

"הציבור זכה בדרך על חשבון שטחי העיבוד החקלאי של המבקשת. מן הראוי שהציבור ימלא חסרונה", כתב, והדגיש כי העיקרון שלפיו "אין נטילה שלטונית ללא פיצוי הוגן" מוכר כעיקרון חוקתי. הוא קבע שהאגודה זכאית לפיצוי על הקרקע שהופקעה ממנה וקיבל את החישוב שהגישה השמאית מטעמה.

עוד נקבע כי הפסיקה שללה את יישום פטור ה-40% במקרה שבו בעל הקרקע שהופקעה לא נהנה מההשבחה. במקרה זה, האגודה השיתופית אינה בעלת הקרקע אלא רק חוכרת אותה לצורכי עיבוד חקלאי. כלומר, לא תצמח לה תועלת מהשבחתם במסגרת הרחבת השימושים העירוניים הגובלים בהם.

זאת ועוד, ניכר כי בעקבות הכביש יש לה קושי לרדת לנטיעות ולשנע כלים חקלאיים. לכן אין הצדקה לניכוי. בסופו של דבר חויבה הוועדה המקומית לפצות את האגודה השיתופית ב-2,314,374 שקל. נקבע כי המבקשת רשאית להגיש בקשה להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.