לראשונה: חברה הפלתה זוג מיהודה ושומרון - ותשלם להם פיצויים
בני זוג שהזמינו מוצרי קרמיקה לשיפוץ ביתם טענו כי החברה ביקשה מהם תוספת מחיר על הובלה ל"שטחים". השופטת: "לא יעלה על הדעת כי מאות אלפי אזרחים לא ייהנו מאותה החירות"
תקדים צרכני: בית משפט השלום בבית שמש הורה לאחרונה בפסיקה ראשונית מסוגה, כי חברה בתחום הקרמיקה תשלם פיצויים בגובה של 25 אלף שקל לבני זוג המתגוררים ביהודה ושומרון, מכיוון שהפלתה אותם לרעה עקב מקום מגוריהם. "לא יעלה על הדעת כי מאות אלפי אזרחים ישראלים, הגרים ברחבי יהודה ושומרון, לא ייהנו מאותה החירות והזכות למניעת אפליה המוקנים לאזרחים ישראלים אשר אינם תושבי שטחים אלו", קבעה השופטת דורית פיינשטיין.
תקלה קטנה, טרטור גדול: תיקון הטלפון שלא נגמר
הבשר הטרי המיובא שקניתם - נשחט לפני 80 יום
למרות המלצות משרד החקלאות - טרם ננקטו צעדים להורדת יוקר המזון
הפיצוי כבר הועבר על ידי חברת הקרמיקה לתובעים, וכך גם הוצאות שכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל שהטיל בית המשפט על החברה. פסיקה עקרונית זו מפברואר האחרון, שנחשפת כעת, מבהירה כי אפליה של קבוצת אנשים מסיבה כלשהי הקשורה בבידול הקבוצה מהרוב - פסולה במישור המוסרי.
התובעים רצו לרכוש קרמיקה לצורך השלמת שיפוץ בביתם. במאי 2017 נכנסה האישה לאחד מסניפיה של החברה ורכשה מוצרי קרמיקה וכלים סניטריים בכ-15 אלף שקל. באחת ההזמנות צוין במפורש שהיא כוללת הובלה לבית הלקוח בסך 250 שקל.
התובעים טענו, באמצעות עו"ד עמיחי זלצר, כי כשבועיים לאחר ביצוע ההזמנה והתשלום פנה נציג הנתבעת וציין כי הובלה של מוצרים ליו"ש עולה יותר. בני הזוג סירבו לשלם סכום גדול יותר עבור ההובלה, וציינו כי אמרו במפורש היכן הם מתגוררים.
החברה טענה תחילה: "שאלה כלכלית טהורה של עלות הובלה"
עוד נטען כי החברה הציעה להם לבצע את ההובלה בכוחות עצמם, או להוסיף לסכום ששילמו על ההובלה מאות שקלים נוספים, ואז הנתבעת תדאג להובלה באמצעות קבלן חיצוני. בני הזוג לא הסכימו, עסקת הרכישה בוטלה, והכספים ששילמו עבור המוצרים הוחזרו להם במלואם. בתביעה אף טענו בני הזוג כי הנתבעת נוקטת מדיניות מפלה של אי אספקת מוצרים ליו"ש בניגוד לחוק איסור אפליה במוצרים.
מנגד, דחתה חברת הקרמיקה בתוקף את הטענה וציינה כי דרשה תוספת של 100 שקל בלבד מבני הזוג. כמו כן, טענה הנתבעת כי לא הפלתה את התובעים, וכי זו שאלה כלכלית טהורה של עלות ההובלה המשתנה בהתאם ליעדה. עוד טענה החברה תחילה כי כל כוונתם של בני הזוג בהגשת התביעה הייתה ליצור הכרעה שיפוטית ראשונה לפי חוק איסור אפליה לתושבי יו"ש, וכי בני הזוג חיפשו כותרות בעיתונות - אבל זנחה אותו בהמשך בסיכומיה. על כך כתבה השופטת: "וטוב שכך".
השופטת פיינשטיין קבעה בפסק דינה כי "מה לנתבעת, שתאמץ בתחילה קו הגנה כה מכפיש ואישי נגד התובעים? האם לא ניתן היה פשוט להתנצל, לתקן את המעוות ולספוג את תוספת עלות ההובלה, אם קיימת, ואולי אף להוסיף תשורה קטנה בגין עוגמת הנפש, אך למנוע בכך את היגררותה להליך משפטי שתוצאותיו הכלכליות ואולי גם הציבוריות עשויות להיות קשות יותר?".
במשפט הציגו התובעים תמלילי שיחות שקיימו עם נציג הנתבעת. באחת מהן נשמע הנציג, שכבר אינו עובד ברשת, אומר: "לא נכנסים לשטחים. זה הנהלים פה. כשיש הובלה כזאת, אז צריך לקחת נהג חיצוני... זה מסוכן".
השופטת קבעה כי לא השתכנעה מטענות הנתבעת ו"לפיהן עסקינן רק בתמחור שונה של מחיר הובלת מוצרים לאזורים שונים בארץ. לו הייתה נהוגה בידי הנתבעת מדיניות שכזאת, חזקה עליה כי הייתה מפרסמת את מחירון ההובלה לאזורים השונים. הנתבעת, בניסיונה להוכיח שאין לה מדיניות מפלה לתושבי יהודה ושומרון, הציגה אוסף של תעודות משלוח אשר ביצעה, לכאורה, ליעדים שונים בתחומי יהודה ושומרון. אינני יכולה לייחס חשיבות רבה לתעודות אלו. מדובר בתעודות משלוח ללא חתימת הלקוח המקבל וללא סכומי הרכישה ואף ללא עלות ההובלה".
חברת הקרמיקה לא ערערה על פסק הדין והוא סופי. את תגובתה לא ניתן היה להשיג עד למועד פרסום הידיעה.
לפנייה לכתב/ת 
