עולה חדשה לא הבינה שאישרה למכור את דירתה

בת 75 משכנה את הנכס בשל הלוואה שנטל בנה, אבל ההסכם בוטל כשהתברר שאינה דוברת עברית. המלווה ניסה לפעול בדרך אחרת, ושוב נדחה

עו"ד צבי מרגלית | פסקדיןפורסם: 15.05.19 , 07:42

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה תביעה לאכיפת הסכם פשרה שגובש בלשכת ההוצאה לפועל בין מלווה לבין עולה חדשה כבת 75, שמשכנה את דירתה לטובת הלוואה שנטל בנה. השופט יונה אטדגי הסתמך על פסק דין קודם שביטל את הסכם ההלוואה והמשכנתא משום שהאישה לא הבינה על מה היא חותמת.

לפני כחמש שנים לקח הבן הלוואה של 600 אלף שקל מאדם פרטי. הוא החתים את אמו כלווה ומשכן את דירתה בתל אביב לטובת המלווה. לאחר שלא עמד בהחזרים, פתח המלווה בהליכי הוצאה לפועל נגד אמו וביקש לממש את המשכנתא. במרץ 2015 הגיעו המלווה והאם להסכם פשרה שאושר על ידי רשמת ההוצאה לפועל, ובמסגרתו הוסכם בין היתר שהיא תגור בדירה שנה נוספת תמורת תשלום דמי שכירות, והדירה תימכר לאחר מכן.

חוק ונדלן

מכרה את ביתה במושב, התחרטה – ותבעה

עו"ד חיים פרנקל | פסקדין

תושבת שדה אליעזר שחתמה על הסכם למכירת הנחלה שלה, חזרה בה בשלב מסוים ופנתה לביהמ"ש. אבל השופט יונתן אברהם דחה אותה

מכרה את ביתה במושב, התחרטה – ותבעה

אלא שבחלוף שנה היא לא פינתה את הדירה ובהמשך הגישה תביעה לביטול הסכם ההלוואה ושטר המשכנתא. בפסק הדין נקבע כי מדובר בעולה חדשה כבת 75, שלא דוברת עברית, לא הבינה על מה היא חותמת ולא הייתה מודעת לכך שהיא עומדת לאבד את קורת הגג שלה.

לאחר שערעור שהגיש המלווה לעליון נדחה הוא ניסה לנקוט דרך אחרת: הפעם הוא ביקש מבית המשפט לאכוף את הסכם הפשרה שנכרת בהוצאה לפועל. הוא טען בין היתר שההליכים הקודמים התייחסו רק להסכם ההלוואה ולא פגמו בתוקף הפשרה שאושרה כפסק דין מחייב.

מנגד טענה הקשישה כי הקביעות העובדתיות של ההליך הקודם תקפות גם בהליך זה - שכן היא לא ידעה ולא הבינה על מה היא חותמת וודאי שלא התכוונה לוותר על דירתה.

השופט יונה אטדגי קבע כי מטרת הסכם הפשרה הייתה להביא לפירעון הלוואה באמצעות מימוש משכנתא, ומכאן שמרגע שהמשכנתא בוטלה - "ההיסק הלוגי הפשוט המתבקש" הוא שגם ההסכם בטל מאותה סיבה.

"המסקנה העובדתית המתבקשת היא, שכשם שהמשיבה לא ידעה ולא הבינה שהיא חותמת על הסכם הלוואה ועל שטר משכנתא, כך היא לא הבינה שהיא חותמת על הסכם הפשרה", נכתב.

הוא הוסיף כי גם העדויות בהליך הנוכחי תומכות בכך שבנה החתים אותה על המסמכים מבלי להסביר לה במה מדובר, ולכך מצטרפת גם התרשמותו האישית שהקשישה לא הבינה, "אם משום גילה המבוגר, אם משום חוסר שליטתה בשפה העברית... אם משום שהיא סומכת באופן מוחלט על בנה ועל נכדה שהטעו אותה בכל השתלשלות הדברים כאן, ואם משום כל אלה יחד".

לפיכך התביעה נדחתה אם כי המלווה לא חויב בהוצאות והובהר לו כי הוא עדיין רשאי לנקוט הליכים נגד בנה של המשיבה.