נושלה מהירושה – והפסידה לאחיה בביהמ"ש

בתה של אישה שהלכה לעולמה דרשה לחלק את העיזבון שווה בשווה עם 3 אחיה. אבל השופט שוכנע כי לא לחינם החליטה האם לא להוריש לה דבר

עו"ד רז בן-ארצי | פסקדיןפורסם: 22.05.19 , 08:57

בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה קבע לאחרונה כי צוואתה של אישה שהלכה לעולמה תקוים כפי שביקשו שלושה מילדיה, ובניגוד לבקשת הבת רביעית שנושלה ממנה וטענה כי יש לבטל אותה. "עניין לנו במקרה שחור לבן, לעניין יחסים קשים ומעורערים מאוד בין הנתבעת לאימה המנוחה", קבע השופט ארנון קימלמן.

האם הלכה לעולמה ב-2010 ולאחר פטירתה הגישה הבת בקשה לצו ירושה כדי לחלק באופן שווה את הירושה בין כל הארבעה. שלושת האחרים התנגדו וביקשו לקיים את צוואת אמם, שעליה חתמה ב-2003, ובה ציוותה להם את כל רכושה, וביקשה שלאחותם וילדיה לא יועבר דבר.

דיני משפחה

דרש לפסול צוואה: "קשר חולני בין האם לאחי"

עו"ד מיטל כהן | פסקדין

אם לשלושה הותירה את כל רכושה לאחד מבניה שמעולם לא עזב את הבית. אחיו התאום התנגד, אבל ביהמ"ש התרשם שהצוואה משקפת את רצון האם

דרש לפסול צוואה: "קשר חולני בין האם לאחי"

האחות טענה שאמה לא הייתה כשירה לערוך צוואה כיוון שלא הייתה "בדעה צלולה", מאחר שבשנת 2000 סבלה מאירוע מוחי ומאז מצבה הנפשי הצריך טיפול פסיכיאטרי. היא הוסיפה ששלושת אחיה הפעילו על האם השפעה בלתי הוגנת.

מנגד הם טענו שאחותם משקרת ושלא הוכח שאמם לא הייתה כשירה לחתום על צוואה. הם הוסיפו כי ממכלול העובדות עולה שאמם חששה וסלדה מהאחות ולכן לא פלא שהחליטה להדיר אותה מצוואתה.

לאחר שעיין בתיעוד הרפואי שוכנע השופט ארנון קימלמן שמצבה הקוגנטיבי של האם בעת עריכת הצוואה שולל לחלוטין את הטענה שלפיה לא הייתה כשירה, ואין בסיס לטענה שהייתה תלות באחרים באופן שעשוי היה לעורר חשש להשפעה בלתי הוגנת עליה. הוא ציין שמהתיעוד הרפואי עלה כי האם סבלה מאירוע מוחי רק בשנה שלאחר חתימת הצוואה, אך אין ראיות לאירועים מוחיים קודמים, כפי שטענה האחות. בפסק הדין צוין כי הימנעות מהבאת ראיות לטענות שהעלה צד אחד נזקפות לרעתו ועלולות לחזק את הצד שכנגד.

בהמשך קבע השופט שלא הוכחה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה, וזאת לאחר שהבהיר כי האחות לא טרחה כלל לציין כיצד התנהגותה של אחיה היוותה השפעה שכזו.

"למנוחה הייתה יותר מסיבה טובה לנשל את הנתבעת מירושתה וזאת עקב היחסים המעורערים שהיו בין הצדדים", כתב . וציין שגם האחות עצמה העידה כי בינה לבין אמה שררה מערכת יחסים קשה ועכורה.

לפיכך הוא סבר שישנו "הסבר מניח את הדעת" מדוע האם בחרה לנשל את בתה מירושתה, והזכיר כי עיקרון העל החולש על דיני הירושה הוא העיקרון התלמודי "מצווה לקיים דברי המת".

התוצאה הייתה כי צוואתה של המנוחה תקוים, ובקשתה של האחות לצו ירושה נדחתה. היא חויבה לשלם לאחיה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.