המחוזי: גם חברות זכאיות לפריסת שבח

מס שבח דחה בקשת חברה לפרוס את התשלום על קרקע שמכרה בטענה שההטבה מגיעה רק ליחידים. אולם ועדת הערר חשבה אחרת

עו"ד איתי הכהן | פסקדיןפורסם: 23.05.19 , 22:09

ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שבבית המשפט המחוזי בלוד קיבלה לאחרונה ערר שהגישה חברת "יוניון נכסים" על החלטת מס שבח נתניה, לשלול ממנה את האפשרות לפרוס על פני ארבע שנים את השבח של קרקע שמכרה רק משום שהיא חברה ולא אדם פרטי. יו"ר הוועדה, השופט אבי גורמן, קבע כי מאחר שלשון החוק מאפשרת לקבל את העמדה של שני הצדדים, אין לשלול מהחברה את האפשרות לעשות בה שימוש שיקל עליה כלכלית.

ב-2015 מכרה יוניון קרקע ברעננה וביקשה ממס שבח נתניה לבצע פריסה של השבח, כך שהוא לא יחושב לפי שנת המכירה בלבד, שבה שיעור מס החברות עלה ל-26.5%. החברה הסתמכה על סעיף בחוק מיסוי מקרקעין המאפשר פריסת השבח לתקופה של עד ארבע שנים, וביקשה כי חישוב המס ייערך לפי השבח של השנים 2013-2012 שבו מס החברות היה נמוך יותר ועמד על 25%, והשנתיים הבאות יחושבו לפי מס החברות הנוכחי.

חוק ונדלן

יזמי תמ"א נימקו את האיחור: האדריכלית מתה

עו"ד יגאל (ישראל) מדר | פסקדין

תושבת חיפה קיבלה את הדירה שלה בעיכוב של כשנה וחצי. היא תפוצה בכ-50 אלף שקל ע"י היזמים, שנדרשו להסביר בביהמ"ש מה גרם לעיכוב

יזמי תמ"א נימקו את האיחור: האדריכלית מתה

אלא שהתשובה שקיבלה הייתה שלילת שכן לשיטת הרשות הסעיף חל רק על יחידים ולא על חברות. בערר שהגישה החברה על ההחלטה היא הבהירה כי הפריסה יכולה לחסוך לה לא פחות מ-894,194 שקל, ואין כל סיבה למנוע זאת ממנה רק משום שהיא "חברה", כאשר הסעיף הרלוונטי בחוק משתמש במילה "מוכר" - שיכול להיות אדם ויכול להיות חברה.

מנגד טען מס שבח כי בחלק אחר של הסעיף אפשר לראות כי הוא מתייחס לשיעורי המס ונקודות הזיכוי החלות על יחידים בלבד, ומכאן ניתן ללמוד שהוא מכוון רק לאנשים פרטיים. לדבריו מטרת המס הייתה להקל על יחידים שמחויבים במס פרוגרסיבי משתנה, שנגזר מאחוזי הרווח, ואילו כשמדובר בחברות המס ממילא קבוע.

יו"ר הוועדה השופט גרמן ציין כי לשון הסעיף מאפשרת לקבל את הפרשנות של שני הצדדים. מצד אחד הסעיף חל על "מוכר" - ביטוי שכולל גם יחיד וגם חברה, ומצד בחלקו האחר הוא מתייחס לשיעורי מס של יחידים.

נקבע כי במצב כזה יש לבחון את תכלית הסעיף. בהקשר זה צוין כי האפשרות לפרוס את הרווח על הקרקע על פני עד ארבע שנים נועדה למתן את "אפקט הדחיסה" שנגרם כתוצאה מדחיסת השבח לשנת המכירה בלבד אף שעליית ערך הקרקע נוצרת לאורך שנות החזקתה.

השופט הסכים שהדחיסה גוררת בעיה גדולה יותר עבור יחידים שחל עליהם מיסוי פרוגרסיבי. ואולם, כפי שניתן לראות במקרה הנוכחי, ישנם מצבים שבהם יש לדחיסה משמעות אדירה גם עבור חברות.

"בהינתן לשון החוק המחילה את הוראת הפריסה על כל 'מוכר'... ובהתחשב בכך שהפריסה עשויה לספק מזור לבעיה בה מכיר המחוקק והנובעת מאפקט הדחיסה, איני סבור שיש מקום לשלול מהחברה את האפשרות לעשות שימוש בהוראת הפריסה.

"שימוש בהוראה זו, עשוי להוביל לתוצאת מס נכונה יותר, וכאשר לשון החוק מאפשרת זאת - אין לשלול זאת מנישום", סיכם. לעמדתו הצטרפו חברי הוועדה עו"ד מיכאל בן לולו ושמאי המקרקעין אלון לילי.