שיאומי Mi 9: מהטלפונים המשתלמים בשוק
מכשיר הדגל החדש של היצרנית הסינית מהיר כמו סמארטפונים שעולים כפול, ומצויד בסוללה שיכולה לשרוד אפילו יום וחצי. המצלמה וסורק טביעות האצבע, לעומת זאת, קצת פחות מרשימים. אנחנו רק נשמח אם שיאומי תסביר לנו למה סמארטפון שעולה 2,000 שקל מגיע עם פרסומות במערכת ההפעלה
אנחנו עדיין לא שם, לא באמת. אבל וואו, כמה ששיאומי קרובה. ה-Mi 9 מכניס לתוך אריזה שעולה 2,000 שקל (בייבוא רשמי של חברת המילטון) את אחת מיחידות העיבוד המהירות ביותר בשוק היום, מסך טוב ומצלמה טובה. הוא גם מוסיף דברים כמו טעינה אלחוטית מהירה, שאינם באמת הכרחיים אבל נחמד לראות אותם. וכשהדבר הכי שלילי שאפשר להגיד על הטלפון נוגע לעניין תוכנתי ולא לחומרה, נראה שאנחנו בדרך הנכונה.
שיאומי עדיין לא הגיעה למצב שבו היא מחדשת יותר מדי מבחינה עיצובית במכשירי הדגל שלה. ה-Mi 9 הוא מלבן עם פינות מעוגלות ומסך בגודל 6.39 אינץ'. גודלו כשל גלקסי S10 פלוס ו ה-P30 פרו של וואווי. זה לא מסך מהטובים ביותר בשוק, אבל זה מסך טוב. הוא בהיר דיו לשימוש סביר באור שמש, הרזולוציה שלו בהחלט סבירה (2340x1080) והצבעים נראים בסדר גמור. באמת שאם אתם לא משווים אותו למסכים מרהיבים, כמו אלה של ה-S10 או של המייט 20 - לא באמת תרגישו בהבדל. הוא כן קיים, הוא פשוט לא מאוד חשוב בימינו.
מתחת למסך נמצא קורא טביעות אצבע שכאילו נבנה במיוחד כדי להתעלל במבקרי טלפונים. בהתחלה הוא עבד ממש טוב, אחר כך היה לו רצף של כמה ימים מתסכלים, ואז הוא חזר לעבוד טוב. למה? לא ברור. בימים הטובים שלו, הקורא מהיר מאוד ומדויק. יש כאן גם נעילת פנים, והיא אפילו עובדת היטב, אבל מתבצעת באמצעות המצלמה הקדמית בלבד - אין לטלפון חיישן עומק בצידו הקדמי. זה אומר שקל יחסית לעבוד על המנגנון הזה, ושיאומי אפילו אומרת את זה כשאתם מגדירים אותו.
אחד הטלפונים המהירים בשוק
גולת הכותרת כאן היא ערכת השבבים סנאפדראגון 855 של קוואלקום - הרכיב שכולל את שבבי העיבוד של המכשיר. נוכחותה כאן היא סימן לכך שבכל הקשור למהירות, אתם לגמרי לא מתפשרים כאן. זהו אחד הטלפונים המהירים ביותר בשוק כיום, עם ציונים שמציבים אותו בראש הטבלה גם בבדיקות גיימינג כמו 3dmark. ובניגוד למכשירים אחרים שאותם הרצנו עם הבדיקה הזו, ה-Mi 9 לא התחמם במיוחד במהלכה.ערכת השבבים החדשה גם מאפשרת להוציא מהטלפון ביצועים טובים בלי לרוקן את הסוללה, ועל אף שמדובר כאן בסוללה של 3,300 מיליאמפר-שעה, הטלפון יכול לשרוד יום של עבודה מאומצת - או יום וחצי אם אתם לא משחקים כל היום.
ההבדל העיקרי בין שתי הגרסאות של ה-Mi 9, בנוסף להפרש של 200 שקלים במחיר, הוא נפח האחסון. בגרסה הזולה יותר 64 גיגה-בייט, ואילו בגרסה היקרה מדובר ב-128 גיגה-בייט. שתיהן מגיעות עם 6 גיגה-בייט זיכרון.
תוספת חומרה חביבה כאן היא כפתור בצידו השמאלי של המכשיר, שפעולת ברירת המחדל שלו היא הפעלת העוזרת האישית של גוגל, אבל תוכלו לתכנת אותו לבצע פעולה אחרת. מילים פחות חמות אפשר לומר על כך שאין כאן שקע אוזניות, וזה אפילו לא כי המכשיר מוגדר כחסין מפני אבק ומים - אין לו בכלל דירוג IP (התקן שמצביע על רמת עמידות). ואם כבר חסרונות פיזיים, הרמקול הבודד שנמצא בצידו התחתון של המכשיר אינו מרשים במיוחד, או בכלל.
מצלמה לא יציבה
ומה עם המצלמה? זו שאלה קצת יותר מסובכת, מכמה בחינות. נתחיל מהמבנה עצמו: בשנים האחרונות, לאחר שאפל הדגימה כי גוף מצלמה בולט זה לא נורא, הרבה יצרניות טלפונים עברו לייצר טלפונים עם עדשות בולטות. אבל בשיאומי הבליטה הזו מעט מוגזמת. בלי כיסוי, להניח את הטלפון הזה על שולחן זה קצת מלחיץ, וקשה להאמין שהבליטה הזו תעזור לשרוד נפילות.
אבל בפנים המצב הרבה יותר טוב. יש כאן חיישן 48 מגה-פיקסל במצלמה הראשית, עדשת טלפוטו עם חיישן 12 מגה-פיקסל ועדשת זווית רחבה עם חיישן 16 מגה-פיקסל. זו מצלמה טובה מאוד יחסית לרמת המחיר. בתאורה טובה היא מתמקדת מהר ומספקת תמונות עם צבעים נכונים, כמו גם רמת פירוט גבוהה בתמונות.
החיסרון הגדול ביותר של המצלמה הוא היעדר ייצוב תמונה אופטי בכל שלוש העדשות. בעדשה הראשית זה מובן - רק וואווי הכניסה בינתיים עדשה מיוצבת עם חיישן בגודל הזה, אבל גם שתי העדשות האחרות כאן לא מיוצבות. בלי מייצב, כל רעידה של הידיים שלכם מורגשת, והטלפון מתקשה עם חשיפה ארוכה - מה שפוגע בביצועים בתאורה לא טובה. זה, תרתי משמע, המחיר של החיסכון. עדשות מיוצבות עולות יותר, ובשיאומי החליטו לחסוך.
היעדר הייצוב האופטי מכריח את שיאומי לעשות ייצוב דיגיטלי בווידיאו, וזה עובד הרבה פחות טוב מאשר בעדשה עם ייצוב אופטי. כן, ה-Mi 9 יצלם לכם 4K וגם וידיאו בהילוך איטי, אבל הסרטונים האלה לא מתעלים מעל לתואר "בסדר".
נקודת התורפה הגדולה
הבעיה המעצבנת ביותר ב-Mi 9 כלל לא קשורה לוויתורי החומרה של המכשיר, אלא לדרך הפעולה של שיאומי. אנשי החברה הכריזו כבר מזמן כי הם לא דואגים יותר מדי לרווחיות בחטיבת הסמארטפונים, כי מדובר בדרך למשוך לקוחות לכיוון מוצרים ושירותים אחרים של החברה. זו עדיין לא סיבה מספיק טובה לשים פרסומות בממשק MIUI של החברה גם בטלפונים היותר-יקרים.
איכשהו, ההחלטה הזו מחליקה בגרון הרבה יותר טוב כשמדובר בטלפון שעולה חצי מהמחיר הזה. ב-Mi 9, שמנסה לשדר תחושה של מכשיר דגל בכל תחום אחר, פרסומות בממשק זה מציק. ומילא אם היה מדובר לפחות בממשק טוב, אבל MIUI עודנו מהסקינים הפחות אטרקטיביים של אנדרואיד.
מכשיר דגל ב-2,000 שקלים זו הצעה שהייתה נשמעת מופרכת פעם. כיום היא כבר לא מופרכת בכלל, וה-Mi 9 הוא בהחלט מועמד לתואר של אחד הטלפונים המשתלמים ביותר בשוק.