תביעה: צ'ק שהתגלגל בשוק האפור לא כובד
בעל עסק לניכיון שיקים תבע ביצוע שיק של 124 אלף שקל. אבל ביהמ"ש התרשם שברקע הדברים הייתה עסקת הלוואה והתובע לא עמד בדרישות החוק
בית משפט השלום בכפר סבא דחה לאחרונה
תביעה לביצוע המחאה שהגיש בעל עסק לניכיון שיקים: אף שנדחתה טענת הנתבע שלפיה השיק נגנב ממנו וחתימתו זויפה, קבעה השופטת רחל קרלינסקי שהשיק נמסר לתובע במסגרת הלוואה שסיפק לצד שלישי. בנסיבות אלה, היה עליו לצרף לתביעה את הסכם ההלוואה ותנאיה אך הוא לא עשה כן.
הנתבע טען מנגד שהשיק נגנב וזויף. הוא הוסיף שהתוודע לתיק ההוצאה לפועל רק לאחר שהוטל עיקול על ידי התובע וכך התברר לו בדיעבד שהאחרון עוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות.
התובע סיפר שבספטמבר 2015 קיבל לידיו שיק של הנתבע על סך 124 אלף שקל מועד הפירעון היה חודשיים קודם לכן, ביולי 2015. השיק נמסר לו על ידי אדם שהפעיל עסק של צמיגים והסב את השיק אליו. התובע טען שהייתה לו היכרות מוקדמת עם הנתבע והוא קיבל עוד קודם לכן ארבעה שיקים שלו בסכום כולל של 192 אלף שקל. התובע הוסיף כי ביקש לפרוע את השיק אך הוא לא כובד בשל "חשבון מוגבל" ולכן הוא הגיש את השיק לביצוע בהוצאה לפועל כנגד הנתבע.
משפט כללי
בגלל שם זהה: העירייה עיקלה חשבונות תמימים
עו"ד עזרא גולדמן | פסקדין
הליכי גבייה נפתחו נגד בני הורים ובנם מנהריה משום שחייב היה בעל שם משפחה זהה והפעיל חנות בבניין מגוריהם. הם יפוצו בכ-20 אלף שקל
לדבריו, העסקה בין התובע לבין הצד השלישי הייתה עסקת הלוואה במהותה. הוא ציין שהתובע לא עמד בדרישות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ובין היתר לא צירף לכתב התביעה את הסכם ההלוואה שנכרת בינו לבין הצד השלישי ודי בכך כדי לדחות את התביעה. הוא הוסיף כי התובע, כמי שמנכה שיקים ופועל בשוק האפור, היה צריך לקבל את עמדתו בטרם ביצוע עסקת ההלוואה או הניכיון – דבר שלא נעשה.
השופטת רחל קרלינסקי דחתה את טענת הנתבע שלפיה חתימתו על השיק זויפה לנוכח קביעת גרפולוג שמונה מטעם בית המשפט כי "קרוב לוודאי" מדובר בחתימה אמיתית.
היא הבהירה כי השאלה בדבר תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות על עסקת ניכיון זכתה להתייחסות רבה בפסיקה. תכלית החוק היא להגן על הלווה שנמצא בפער כוחות שוק וחסר כוח מיקוח ונדרש ליטול הלוואה בשל מצוקה כלכלית. משום כך נקבעו הוראות שונות המחייבות את המלווה בין היתר לערוך חוזה הלוואה בכתב ולגלות בו את כל תנאי ההלוואה.
במקרה זה התובע הודה שקיבל את השיק חודשיים לאחר מועד הפירעון הנקוב בו. ניכיון שיק בנסיבות אלה מעיד על עסקת הלוואה משום שהצד השלישי לא זקוק לניכיון השיק ויכול היה להיפרע מהשיק במועדו. השופטת ציינה בהקשר זה שהתובע לא הסביר מדוע קיבל את השיק מהצד השלישי במקום להפנות אותו לפרוע אותו בבנק.
עוד קבעה השופטת שהתובע לא יצא ידי חובתו על פי החוק לצרף לתביעה את הסכם ההלוואה שנכרת בינו לבין הצד השלישי ולפרט את תנאי ההלוואה. "התובע מצדו עשה מעט מאוד להציג את עסקת היסוד על כל רכיביה", כתבה.
עוד צוין בפסק הדין כי קבלת שיק בסכום חריג, שזמן פירעונו הנקוב חלף מזה חודשיים ימים, בלא בירור מול הנתבע, מטיל צל על תום ליבו של התובע. בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד סאלח אסדי עוסק בהוצאה לפועל
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynetהוא שותף באתר פסקדין
מומלצים