חשיפה: המיזם שנועד להפוך את ערי הפיתוח למרכזי מגורים, תעסוקה ותרבות

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

החזון של ישראל 2048: מרכזים חדשים בנגב ובגליל

מדינה בהמתנה: המטרו תקוע, הדיור בסימן שאלה, הותמ"ל צולע

לראשונה: תוכנית אחת תאחד 300 תוכניות מתאר ארציות

המיזם, שנקרא "עיר שווה", נועד לאפשר פיתוח והשקעה משמעותיים בערי פיתוח, במטרה להפוך כל אחת מהן למרכז עצמאי ומשגשג עם שלל אפשרויות תעסוקה, חינוך ותרבות, שכל משפחה היתה שמחה לגור בהם. לאחרונה, כך נודע ל-ynet, יצא לדרך פילוט ב-ארבע ערים ראשונות שנבחרו לקחת בו חלק - דימונה, אופקים, עכו וקריית שמונה.

גבעות בר. המחשה של התיישבות התנועה מהעבר(ארכיון תנועת אור)

במסגרת זו יגבשו לכל עיר תוכנית עסקית-חברתית, במקביל להקמת שלושה גרעיני התיישבות בכל אחת, בחמש השנים הקרובות, בסדר גודל של 300 איש לגרעין. זו אמורה להיות רק ההתחלה, כשבשנה הבאה אמורים לבחור ארבע ערים נוספות, וכך גם בזו שאחריה. היעד הכולל של התוכנית, הוא ליישב בסך הכל 150 אלף תושבים חדשים ב-12 ערי פיתוח.

"הערים הללו צריכות תושבים, והאנשים צריכים עיר", אומר רוני פלמר, מנכ"ל התנועה. "המיזם נקרא עיר שווה, כי המטרה היא לייצר ערים שוות, שיהפכו להיות תחרותיות בביקושים בשני מובנים - גם לכל צמודי הקרקע שבאיזור שלהן, וגם לערים בגוש דן. לפיכך אנחנו מתכוונים יוזמות חברתיות וכלכליות אל תוך השכונות, כדי לייצר מוצר אטרקטיבי, שיגרום לביקושים לגדול".

"עד היום כל מה שעשו זה לזרוק פה ושם עצם, שיקום שכונות, קצת צבע, פחחות וגינות. מי שרצה תעסוקה או טבע המשיך לצאת מהעיר. כשגרים בשכונות ללא איכויות, רואים בחוץ אנשים משועממים ומובטלים, דור שלישי ורביעי לעוני. המטרה שלנו היא להביא את איכות החיים פנימה, וזה החידוש הגדול - שכל שכונה תתפקד כקהילה, עם בריאות, תעסוקה, דיור, חינוך ותרבות. לשם כך אנחנו ממפים את כל החברות והארגונים שיכולים לסייע, את חללי התעסוקה ואת אזורי ההתכנסות והתרבות, ובמקביל מפעילים יוזמות בקרב בני המקום בתוך העיר".

רוני פלמר, מנכ"ל תנועת עיר שווה(צילום: תנועת אור)

איך זה יתבצע בפועל

הפעלתו של הפילוט התאפשרה לאחר שבחודש מרץ האחרון חתמו משרדי השיכון והמשרד לשוויון חברתי על הסכם מול התנועה, להקצאת 8 מיליון שקלים, כמחציתם ממשרדי הממשלה וכמחציתם מהתנועה. הסכום שהוקצה לכל עיר עומד על כ-2 מיליון שקלים, כאשר כל רשות התחייבה להכפיל את הסכום ממקורותיה, בין היתר מהכספים שהובטחו להן במסגרת הסכמי הגג. בתוספת איגום משאבים מארגונים נוספים, אמורה להיווצר בסופו של יום קופה מכובדת בגובה של כ-10 מיליון שקל לעיר.

בסך הכל, 10 ערים הגישו את מועמדותן להשתתף בשל הפיילוט. "הקריטריונים היו שילוב בין צורך לפוטנציאל, כלומר מצב סוציו-אקונומי נמוך והגירה שלילית, לצד פוטנציאל גבוה של יחידות דיור מתבע"ות (תוכניות בניין עיר), הסכמי גג או מחיר למשתכן, לצד הנהגה וצוות רתום, שמביע נכונות לקחת חלק ולהשקיע משאבים, כוח אדם וכסף".

איך זה יתבצע בפועל? פלמר מפרט כי השלב הראשון הוא הכנת תוכנית עסקית לעיר על ידי צוות מחקר של התנועה, במסגרתה יבחנו מה אפשר להציע ליזמים ומשקיעים כדי ליצור משרות איכותיות. בתוך כך יבחנו מה האפשרויות לתעסוקה בעיר, ממבנים נטושים בבעלות פרטית ועד אזורים שלמים עם ייעודי שימושי תעסוקה, יזמות, מסחר ותיירות, שאין להם דרישה.

"התוכנית שלנו היא להביא לפה חברות שמציעות משרות בשכר גבוה מהממוצע במשק וש'רוכבות' על הנכסים שיש בעיר", הוא מסביר. "המיפוי נועד להגדיר פוטנציאל נכסים, שיכולים למשוך חברות כאלו, ואנחנו עושים את אותו הדבר גם בתחום הדיור - מחפשים דירות להשכרה, מתחמים קבלניים בנויים שלא מצליחים לשווק, פרויקטים תקועים של מחיר למשתכן דוגמת דימונה ועוד".

בנוסף מתוכנן מיתוג לכל עיר, שילווה בקמפיין שיזמין מתיישבים, לצד משקיעים ויזמים לבוא ולפתח את המקום. "הדגש הוא הבאת מימון וגרעיני יוזמה, למשל חברת הייטק שרוצה לעבוד בצמוד עם אוכלוסייה מסוימת", הוא מסביר. "יש פה כשל שוק, מעגל קסמים שבו חברות לא מוצאות עובדים ואנשים אומרים שאין עבודה. אנחנו בוחנים מה החברות מחפשות בארץ ובעולם, וכשיהיו אנשים בקהילות, נוכל להגיד להן שיש טאלנטים של תעשייה מתקדמת בעכו או של אגרוטק באופקים. כשהן יראו שיש להן 30 אנשים ראשונים, הן ישקלו את זה.

"מוצר מגורים חדש"

תנועת אור מחזיקה ברקורד מכובד של יישוב כ-45 אלף תושבים בנגב ובגליל. מיזם זה מהווה רק אחד מהצעדים בהם נוקטת התנועה למימוש החזון שהציבה לשנת 2048 - יישוב 4 מיליון תושבים וייצור מיליון משרות בנגב ובגליל. עם זאת, מדובר הפעם בשטח פחות מוכר עבורה, שכן עד היום יישבה התנועה אנשים בעיקר בצמודי קרקע במושבים ובקיבוצים, ומעט בערים.

אילו קשיים אתם כן צופים?

"אני מעריך שהקשיים המרכזיים יהיו שהרבה ירצו דיור להשכרה, ומציאת עבודה משלימה לבן הזוג. הקושי הכי גדול יהיה לייצר את האקו-סיסטם הזה בשכונה אחת. אבל יש לנו שותפים, הרשויות שנבחרו התחייבו לעשות הכל ויש לנו חלוצים מדהימים, שמוכנים לקפוץ תמיד למים".

בסופו של יום מדובר בהימור מבחינתם של אלו שיסכימו לעבור.

"אני ואשתי עשינו את זה בעצמנו, ויש לנו עשרות אלפי מהמרים כאלו, שגרים בקהילות ומלקקים את האצבעות. אם כבר לקחת הימורים בחיים, אז הימורים מהסוג הזה, שמשלבים אידיאולוגיה וציונות. מה כבר יקרה אם זה לא יצליח? תמיד אפשר לחזור או לנסות שוב. אבל מסתבר בעיקר, שלא חלמנו מספיק גדול. מרכז המידע שלנו מקבל מעל 10,000 פניות בשנה מזוגות צעירים ומשפחות, ואין לנו מוצרים, הביקוש הרבה יותר גדול מההיצע".

ומה עם אכזבות?

"יש תקופות של אכזבות, בעיקר כשיש התלהבות מטורפת בהתחלה ואז לוקח פתאום שנתיים ושלוש עד שדברים מסתדרים. יש אנשים שבאים בטענות, 'עזבתי את אזור תל אביב ועברתי לחצור או לדימונה', אבל הרוב המוחלט, למעלה מ-90%, נשארו.

איך מקדמים את הפרויקטים בימים אלו, כשאין ממשלה מתפקדת?

"המשרדים חתומים מולנו, כשבינתיים החלטנו שלא להמתין לממשלה ולהתחיל לעשות בקטן. עם הזמן זה ילך ויגדל, והממשלה הבאה תצטרף".

בני דרייפוס, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון (צילום: אריאל שרוסטר)