היזמית לא רשמה דירות בטאבו: "זלזול מופגן"
9 רוכשי דירות ברמת גן תבעו את "גאון נדל"ן" שעיכבה את הרישום במשך 7 שנים. השופט קבע שנראה שהחברה מעוניינת "להעניש" את הדיירים
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה
תביעה שהגישו תשע משפחות שרכשו דירות בבניין חדש רמת גן בשנים 2012-2009, משום שחברת הבנייה "גאון נדל"ן" ועורכי הדין שייצגו אותה לא רשמו את הנכסים על שמן בטאבו במשך שבע שנים. "נראה כי החברה רצתה 'להעניש' את הדיירים", כתב השופט נפתלי שילה.
כמה שנים לפני כן הגישו הדיירים תביעת ליקויי בנייה נגד החברה וזכו בה. באותו הליך נקבע בין השאר שאחת ממשפחות הרוכשים ביצעה בדירתה חריגות בנייה והחברה נתלתה בעובדה זו כתירוץ לאי ביצוע הרישומים שלהם התחייבה.
בהסכמי הרכישה התחייבה החברה לרשום את הדירות כיחידות נפרדות בבית משותף. בחלק מההסכמים לא צוין מועד מדויק, בחלקם צוין שהחברה תעשה זאת תוך שנתיים מסיום הבנייה, ובאחרים בתוך חמש שנים. הדיירים שילמו שכר טרחה של מאות אלפי שקלים (1.75% מהתמורה) למשרד עורכי הדין שייצג את החברה, וחתמו על ייפוי כוח לצורך רישום הדירות על שמם. במהלך 2011 הנפיקה עיריית רמת גן טופס אכלוס (טופס 4) לבניין, והדירות נמסרו לתובעים.
חוק ונדלן
לא שילמו שכירות 29 שנה – וייאלצו להתפנות
עו"ד מתן נחמיאס | פסקדין
בעלי דוכן ביגוד בשוק הכרמל בתל אביב שכרו מחסן בבניין סמוך, אבל מעולם לא שילמו לבעליו. בביהמ"ש נדחתה טענתם שלפיה הם שוכרים מוגנים
התובעים, שיוצגו על ידי עורכי הדין אלון סמואל ותומר אזרחי, טענו שהחברה ועורכי הדין הפרו את ההסכמים בכך שלא רשמו את הדירות על שמם תוך זמן סביר. הם כפרו בטענה שעבירות הבניה מונעות את רישום הבית המשותף והזכירו שחלפו יותר משבע שנים מאז שהבניין אוכלס.
טענתם העיקרית של הנתבעים, שיוצגו על ידי עורכי הדין אסף גרשגורן ועמרי יעקב, הייתה שעל רקע אותן חריגות בנייה שביצעה אחת המשפחות, החברה לא מחויבת לבצע את הרישום עד שהם יסירו את חריגות הבנייה. עורכי הדין של החברה טענו שאינם מחויבים לבצע את הרישום כלפי הרוכשים אלא רק כלפי החברה, וזו הורתה להם שלא לרשום.
אלא שהשופט שילה קבע כי "חוסר המעש של החברה מהווה הפרה יסודית של ההסכמים". הוא הבהיר שלא ניתן להפוך את כל בעלי הדירות לבני ערובה בשל חריגות בנייה שביצעו בעלי דירה אחת. לדבריו, צריך היה לרשום את הדירות על שם התובעים בכפוף להחרגת הדירה עם חריגות הבנייה, או לרשום עליה הערת אזהרה על חריגות בנייה.
כמו כן צוין בפסק הדין כי החברה לא סיפקה כל הסבר לשאלה מדוע לא טרחה להשיב לפניות רבות של התובעים, ונקבע כי הדבר מלמד על "זלזול מופגן וחוסר אכפתיות".
בכל הקשור לעורכי הדין שנתבעו הבהיר השופט שהייתה להם חובת נאמנות כלפי הרוכשים בנוגע לביצוע הרישום. הוא הוסיף שמרגע שהחברה ביקשה מהם להפסיק את הטיפול ברישום, היה עליהם להודיע לתובעים שהם מצויים בניגוד עניינים ולבקש מהם להשתחרר מתפקידם.
בנוסף לקביעה בדבר הפרת ההסכמים מינה בית המשפט את ב"כ התובעים ככונס נכסים לצורך רישום הבית המשותף והדירות. לנוכח התוצאה, הנתבעים חויבו לשלם לדיירים הוצאות משפט, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 117 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד אלון סמואל, עו"ד תומר אזרחי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אסף גרשגורן, עו"ד עמרי יעקב ממשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, גוטמן וגרוס
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
