פרסמה לשון הרע בוואטסאפ של הגן - ותשלם

סייעת שהתפטרה כתבה בקבוצה של ההורים על "התנהגות לא נאותה" כלפי הילדים. ביהמ"ש קבע שהדבר לא הוכח, והיא חויבה ב-15 אלף שקל

עו"ד יעקב מנור | פסקדיןפורסם: 01.07.19 , 08:29

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה בעלת גן ילדים במרכז הארץ נגד סייעת שלה לשעבר, שכתבה בקבוצת הוואטסאפ של ההורים "התנהגות לא נאותה" כלפי הילדים. השופטת חנה טרכטינגוט קבעה שמדובר בלשון הרע וחייב את הסייעת בפיצוי של כ-15 אלף שקל.

הסייעת החלה לעבוד בגן ב-2012. בסוף 2015 היא התפטרה ותבעה הפרשי שכר, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות. לדבריה, היא "התפטרה בדין מפוטרת" עקב פגיעה חוזרת ונשנית בזכויותיה וחוסר נכונות של בעלת הגן לשלם לה את המגיע לה. היא הסבירה כי לפי הסכם העבודה ביניהן הגיע לה שכר של 5,000 שקל נטו, בעוד שולם לה שכר של 5,000 ברוטו.

לשון הרע

תביעה: בת הזוג של בעלי הפיצה עליי שקרים

עו"ד אליהו ידיד | פסקדין

אישה בהליכי גירושים טענה שזוגתו הנוכחית של בעלה התקשרה לבוסית שלה וייחסה לה עבירות פליליות. היא תפוצה ב-25 אלף ש' על לשון הרע

תביעה: בת הזוג של בעלי הפיצה עליי שקרים

בעלת הגן טענה שההסכם קבע שהשכר יהיה 5,000 ברוטו והסייעת קיבלה את כל הזכויות המגיעות לה. במקביל היא הגישה תביעה נגדית שבה טענה שהסייעת פרסמה בוואטסאפ של הגן שהיא עוזבת בגלל "אי סדרים בתשלום" ובשל "התנהגות לא נאותה" בגן כלפי ילדים. לטענתה, מדובר בפרסומים שקריים שנועדו לגרום לעזיבת הורים ומעבר לגן שפתחה הסייעת בסמוך לאחר התפטרותה.

הסייעת טענה בתגובה כי היה זה מחובתה לדווח להורים על "צעקות, דחיפות וכיוצא באלה". היא הדגישה כי מעולם לא שידלה הורים להוציא את ילדיהם מהגן, ואם משפחות עזבו בעקבות התנהלות הגננת - אין לה אלא להלין על עצמה.

השופטת חנה טרכטינגוט דחתה את תביעת הסייעת לפיצויי פיטורים ולהפרשי שכר בשל היעדר הוכחה. "התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת הפרה את הסכם העבודה ושילמה לה שכר נמוך מהמוסכם, לא הוכיחה כי נתנה התראה כנדרש וכי קיים קשר בין ההפרה הנטענת להתפטרות", כתבה. עם זאת נקבע כי על בעלת הגן לפצות את הסייעת על ניכוי ימי היעדרות ואי מסירת הודעה על תנאי שכרה.

בנוגע לפרסום בוואטסאפ כתבה השופטת כי לא ברור מהי ההתנהגות הלא נאותה כלפי ילדים בגן שאליה כיוונה הסייעת בהודעה ומדוע התפטרה. לדבריה, הפרסום מייחס לגננת חוסר אמינות כלפי הסייעת וכלפי ההורים שילדיהם בגן, ומייחס בעקיפין פגיעה בילדים חסרי ישע ולכן הוא מהווה לשון הרע.

בפסק הדין הובהר כי הסייעת לא הוכיחה אי סדרים בתשלום, למעט איחור בהעברת ההפרשות לפנסיה שתוקן. באשר להתנהגות לא נאותה כלפי ילדים, מדובר באמירה כללית שתוכנה לא הוכח על ידי הסייעת והעדה ומטעמה. בנסיבות אלה, נקבע, לסייעת לא עומדת ההגנה בחוק: "פרסום כללי על התנהגות לא נאותה כלפי ילדים לא עונה על האינטרס של ההורים למידע ומדובר ברכילות כללית".

עוד נכתב בפסק הדין כי ניכר שהפרסום נעשה על מנת לפגוע בבעלת הגן ולקדם את עסקיה של הסייעת. השופטת ביססה מסקנה זו על כך שהפרסום לא נעשה בזמן אמת, אלא כמה חודשים לאחר האירוע ורק לאחר שהסייעת התפטרה ותכננה להקים גן משלה.

שנית, הפרסום נעשה ביחד עם פרסום נוסף בדבר אי סדרים בתשלומים שהגיעו לסייעת לטענתה, כאשר להורים לא היה כל ענין בפרסום זה. בסופו של דבר חויבה הסייעת לפצות את הגננת ב-15 אלף שקל בקיזוז 1,719 שקל שנפסקו לטובתה.