מהפך ברישוי: אדריכלים ותיקים יוציאו היתרי בנייה

האם בקרוב יופרט ענף הבנייה בישראל? בחודשים האחרונים מתגבש מעבר הרישוי לידיים פרטיות במטרה לזרז את הבנייה. הליך הבנייה בארץ אורך פי שלושה מהנדרש, 12 שנה, ולצורך קבלת היתר בנייה תמתינו שנתיים, פי חמישה מהנדרש. מטרת הרפורמה ליצור מסלול עוקף לוועדות התכנון והבנייה המקומיות המזדחלות, בסיוע אדריכלים ותיקים שיורשו לחתום על היתרי הבנייה.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

זינוק של 30% בהרוגים בתאונות עבודה במחצית הראשונה של 2019

תוארך בחצי שנה אשרת השהייה של העובדים הזרים הוותיקים בענף הבנייה

3,500 פועלים סינים יעזבו השנה את הארץ

שופטי העליון קיבלו את ערר המדינה ונתנו אור ירוק לבנייה באפולוניה

למ"ס: מספר התחלות הבנייה צנח ב-22% ברבעון הראשון של השנה

התהליך דורש עוד חקיקה ארוכה, אך בדקנו עד כמה המהלך ישים - ואיך הוא יעזור אם אכן יצא לפועל.

מתן ההיתר ייקח חודשים במקום שנים. אתר בנייה (צילום: דנה קופל)

למה הרפורמה הכרחית?

הליכי הוצאת היתר הם צוואר הבקבוק המרכזי בענף. הם כוללים שלבים רבים המנוהלים על ידי השלטון המקומי בוועדה המקומית, שהפכה בעצמה לחסם. הוצאת היתר אפשרית גם בתוך שלושה חודשים, אך בישראל זה לוקח 207 ימים (לעומת 153 ימים במדינות ה-OECD). הליך הרישוי העצמי יכול לקצר את פרק הזמן הארוך והמסורבל הזה לפחות משנה.

איך יקוצרו ההליכים?

הרשויות המקומיות לא עומדות בזמני מתן המידע הראשוני לבקשה בתוך 30 יום. האחריות על היתר הבנייה תושת על עורך הבקשה, האדריכל, שלאחר קבלת תיק המידע יצהיר שהוא עומד בהוראות התוכנית וייקח על עצמו את האחריות, מסבירה רות שורץ-חנוך, סמנכ"לית מינהל תכנון לרגולציה ברישוי ובנייה. הזמנים לא תלויים רק באדריכל, אלא בגורמים המאשרים כמו הג"א, כיבוי אש, פקיד היערות וכדומה, שיהיה עליהם לשתף פעולה ולא לשנות את דרישותיהם ממועד מסירת תיק המידע.

באילו היתרים מדובר?

הצעת החוק מפרידה בין היתרים מכוח תוכניות בניין עיר תקפות וחקיקה קיימת לבין היתרים המחייבים הליכים תכנוניים. אם אין צורך בהליך תכנוני האחריות להוצאת היתרי בנייה מוטלת על אנשי המקצוע ובעלי הזכויות. אלה יערכו בקשה להיתר התואמת את המצב הסטטוטורי הקיים, יפקחו ויוודאו שהבנייה מבוצעת בהתאם. ועדות התכנון יפקחו על הבנייה תוך הטלת אחריות, וגם סנקציות, אם יהיו סטיות מההיתר.

כאשר הוצאת ההיתר כוללת שינוי בתוכנית או הקלות (תוספת קומות, הגדלת זכויות בנייה וכו') האחריות תישאר בידי הוועדה המקומית, ולא יתאפשר לאדריכלים להוציא היתר.

המבנים שיועברו לרישוי אדריכלים מוגבלים לבנייה עד 29 מטר (תשע קומות) ללא הקלות, שאושרו על ידי מכוני בקרה. האבסורד הוא שכמעט אין פרויקטים ללא הקלות היום. אבנר אקרמן, יו"ר איגוד מהנדסי הערים, מעריך שיהיו לא יותר מ־1,000 דירות בחמש השנים הקרובות ברישוי עצמי.

והתחדשות עירונית?

כמעט כל הפרויקטים מכוח תמ"א 38 כוללים הקלות, כך שלא ייכללו במהלך הרישוי העצמי. "מדובר במסה גדולה של בקשות להיתר בנייה שהרפורמה מדלגת עליהן", אומרת האדריכלית עדנה מור, יו"ר ארגון האדריכלים העצמאיים.

פרויקט תמ"א ברמת גן. כמעט כל הפרויקטים מכוח תמ"א 38 כוללים הקלות, כך שלא ייכללו במהלך הרישוי העצמי(צילום: מתן טורקיה)

 

מה יידרש מהאדריכל?

על האדריכל להיות בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים בתחום הבנייה. הוא מחויב להוכיח יכולת, כישורים וידע בתחום כדי שלא ייבנו בניינים "ממולכדים" בהיבט הבטיחותי. יהיה עליו לנהל תחתיו מערך של כ־30 יועצים (קונסטרוקציה, מערכות, בטיחות, נגישות, בנייה ירוקה ועוד).

האם זה בטוח?

לדברי שמאי המקרקעין ישראל יעקב, בכל מקום בעולם הרשויות המקומיות הן הגוף המפקח. גם כאן, הרשות המקומית צריכה לקבוע מדיניות תכנונית ולפקח עליה - אך אין טעם להיכנס לקרביים של כל פרויקט.

מי ייקח את האחריות?

הניסיון להנחיל את עקרונות הרישוי העצמי בעבר לא המריא עקב עלויות הביטוח המקצועי שנסקו. בענף אומרים שאם יימצא פתרון בדמות הסדרת התשלום על ידי היזמים והקבלנים עצמם כך שהאדריכלים יהיו מכוסים ביטוחית, הרי שניתן יהיה לקדם את הנושא.

מהי ההשפעה על היזמים?

קיצור משך הזמן לקבלת היתר בנייה צפוי להקטין את עלויות המימון ולחסוך עלויות רבות - למשל של מתווכים שמסייעים להוציא היתרי בנייה וטופסי 4.

וההשפעה על הצרכן?

הקטנת עלויות המימון יכולה לבוא לידי ביטוי במחיר הדירה. בנוסף, חלק ניכר מהעסקאות נחתמות על הנייר לפני קבלת היתרים. אם היזם ייגש למסלול רישוי עצמי, רוכשי הדירות יקבלו את דירתם מהר יותר.

מה לגבי מכוני הבקרה שהמדינה עודדה לאחרונה?

אם האדריכלים ייקחו על עצמם את הסיכונים הכרוכים בהליך הרישוי העצמי, המכונים מיותרים. לאדריכלים יש מנגנוני תכנון ובקרה מובנים במשרדיהם.

למי משלמים אגרות?

לאדריכל תהיה אפשרות לקבוע את גובה ההיטלים והאגרות, אך זה יעבור לרשות המקומית, שתוכל להטיל וטו ולקבוע תעריף משלה.