המדינה תפצה צעירה שדרכה על זכוכית

הצוות הרפואי בוולפסון לא מסר לבת 15 הסבר ראוי על מצבה, ולימים התברר שסבלה מקרע בגיד אכילס. הפיצוי על הרשלנות: 220 אלף שקל

עו"ד גלעד מלכא | פסקדיןפורסם: 09.07.19 , 21:57

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שהמדינה תפצה בכ-220 אלף שקל צעירה שנפצעה בקרסול עקב דריכה על זכוכיות, אך לא קיבלה הסבר ראוי על מצבה בבית החולים וולפסון. השופט מנחם (מריו) קליין קבע שהצוות הרפואי הפר את חוק זכויות החולה והתרשל לנוכח העובדה שלימים התגלה אצל הצעירה קרע חלקי בגיד אכילס והיא נאלצה לעבור ניתוח.

המקרה התרחש ב-2010. התובעת, אז כבת 15, הגיעה למיון ושחררה לאחר שבדיקות שבוצעו לה לא העידו על ממצא כלשהו למעט חתך שטחי מאחורי עקב שמאל. לימים התברר כי היה לה קרע חלקי בגיד אכילס והיא עברה ניתוח בבית החולים מאיר שבכפר סבא, שלאחריו נותרה עם צלקת מכוערת ורגישה.

משפט כללי

כחצי מיליון ש' לרופא שנפגע בתאונת דרכים

מערכת פסקדין

הנפגע סובל מהגבלת תנועה בצוואר ופגיעה עצבית ביד שמאל. שופטת חייבה את חברת הביטוח "שירביט" לפצות אותו על הפגיעה בכושר ההשתכרות

כחצי מיליון ש' לרופא שנפגע בתאונת דרכים

לפני כחמש שנים היא הגישה תביעה לפיצויים של כ-1.8 מיליון שקל נגד בית החולים וולפסון, נגד המדינה ונגד אורתופד של קופת החולים. לטענתה, הצוות הרפואי התרשל כשלא ביצע בדיקות מתאימות אף שבדו"ח המיון נכתב במפורש כי ייתכן שהגיד שלה נפגע. באשר לאורתופד נטען כי אף שהגיעה אליו במצב חמור, כשהיא נעזרת בקביים, וחרף דו"ח המיון, הוא לא בחן את האופציה של קרע בגיד והמליץ לה לשים סד וללכת כרגיל.

מטעם בית החולים נטען כי הבדיקות במיון נעשו בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת וכי גם אם היה מאובחן קרע חלקי בגיד - לא הייתה חובה לנתח, שכן בהחלט אפשר לטפל במצב כזה בטיפול שמרני של התאחות טבעית. עוד נטען כי הנזקים שעליהם הצביעה התובעת נגרמו עקב הניתוח ולא בשל הטיפול במיון.

האורתופד טען להגנתו כי פעל בסבירות לנוכח ממצאי הבדיקות מהמיון, וכי אי אפשר לבחון את התנהלותו ב"חוכמה שבדיעבד", בפרט כשהאסכולה השמרנית היא דרך מקובלת ואף עדיפה בעיניו לטיפול בקרע בגיד.

השופט מריו קליין דחה את התביעה נגד האורתופד וקבע כי פעל באופן מקצועי וראוי. בפסק הדין הובהר כי הטיפול השמרני הוא אכן שיטה מקובלת בפרקטיקה הרפואית, ואי אפשר לזקוף לחובת הרופא את בחירתו באסכולה אחת ולא באחרת.

דברים דומים נקבעו אף באשר לבית החולים, אלא שהשופט סבר כי בכל זאת הצוות הרפואי התרשל ולא מילא אחר הוראות חוק זכויות החולה. הוא ציין כי התובעת שוחררה מהמיון ללא המלצה להמשך מעקב אצל אורתופד, מבלי שנאמר לה במפורש כי ישנו חשש לקיומו של קרע לא מאובחן ושעליה לבצע בדיקת אולטרסאונד לאחר שהפצע יגליד.

בנוסף, היה מקום לפרט בפני התובעת והוריה מהן המשמעויות של קרע חלקי או שלם בגיד, מהן האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניה (הניתוחית מול השמרנית) ומהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מכן.

בית החולים והמדינה חויבו בפיצוי גלובלי של 180 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 42,120 שקל. לנוכח דחיית התביעה נגד האורתופד, חויבה התובעת לשלם לו הוצאות של 25 אלף שקל.