"קשה לי להיכנס לבית": בר מצווה לדניאל ביישוב שנשרף
במשך חודשיים, מאז כילתה השריפה ההיא את רוב הבתים, איש לא דרך בבית הכנסת שביישוב מבוא מודיעים שנשרף כליל. אבל בסוף השבוע האחרון הוא נפתח לראשונה מחדש, זמנית-בלבד, בכדי לאפשר לדניאל סוריאס לחגוג בר מצווה ביישוב שבו נולד. צפו בתיעוד
שני ספסלים ירוקים וגינת משחקים ניצבים בדיוק מאחורי בית הכנסת הקטן שנמצא במרכז המושב מבוא מודיעים. קל מאוד לדמיין כיצד נראו השבתות כאן, כשהילדים הקטנים מתרוצצים בין הנדנדה למגלשה - ובוגרים מתפללים בצמוד. במשך חודשיים, מאז כילתה השריפה ההיא את רוב בתי היישוב, איש לא דרך בבית הכנסת, שבדרך פלא היה בין המבנים הבודדים שלא כילו הלהבות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
בסוף השבוע האחרון הוא נפתח לראשונה מחדש, זמנית-בלבד, בכדי לאפשר לדניאל סוריאס בן ה-13 לעלות לתורה ולחגוג בר מצווה ביישוב שבו נולד, בקרב אוהביו וחבריו.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- להתראות פריז, שלום ישראל: "סוף-סוף חזרנו הביתה"
- בין איוב לרבנים שסרחו: הרב שלא חושש לגעת באמת
- הטיוח הגדול: לרצוח יהודים בארגנטינה זה קל/
הרב אבי וייס
"ברוך הבא לחגיגות פתיחת מבוא מודיעים 2.0", הכריז אחד מוותיקי היישוב. "היום מבחינתנו אנו שוב עולים על הקרקע, שוב נוטעים בה שורשים, בתקווה שהם ילבלבו ויצמחו להיות ירוקים ולא שרופים".
שבו הביתה ליום אחד
התקווה הזו אולי נשמעת מופרכת למתבונן מהצד, אך נדמה כי היא בוערת בעוז בקרב תושבי המקום ואכן תקרה בבוא היום. סיור קצר ביישוב, בהליכת בוקר לפני בר המצווה, מגלה כתמים של ירוק המבצבצים כבר מבין שטחים שחורים שנשרפו.
בחצר אחת החלו עשבים שוטים להכות בפראיות שמסמלת תקומה, ואם היה לכם עוד ספק, אז ל-ynet נודע כי תושב אחד מבין המאות שגרו ביישוב החליט לשוב ולגור בו על אף המחסור במים וחשמל, וכך הוא חי כבר שבוע.
תפילת השחרית בבית הכנסת הייתה מיוחדת, והופרעה בכל פעם שבן היישוב נכנס לבית הכנסת ולחץ את ידי כולם. עבור יהודי, בכל בית כנסת אפשר להתפלל, אך לכל יהודי יש את בית הכנסת שמוכר לו, שמהווה עבורו בית, ועבור חברי מבוא מודיעים – הייתה זו השיבה הביתה, ולו לרגע אחד.
ובין כולם עמד גם דניאל, ילד הבר מצווה שפתח שוב את דלתות בית הכנסת של היישוב. לבוש במקטורן כחול, מעט מבויש, עלה לתורה והחל לקרוא בפרשה בקול שבור - חציו של ילד וחציו של גבר. היו מי שראו בכך סמל, שכן הפרשה שנקראה הייתה פינחס, בדיוק אותה פרשה שהייתה בשבת הראשונה לאכלוס היישוב לפני כארבעים שנה.
כוס הקידוש נותרה על אדן החלון
בתום ההפטרה נזרקו סוכריות בנדיבות, והילד שנשא על כתפיו את האחריות לפתיחתו המחודשת של בית הכנסת ביישוב של הרב שלמה קרליבך, יכול היה לנשום לרווחה, להיות רגוע. "זו תחושה מוזרה ומעורבת של שמחה ועצב", אמר חתן בר המצווה ל-ynet. "מצד אחד, זה מרגש שעשיתי כאן את העלייה לתורה. מצד שני, עצוב שאין לי עכשיו בית לשוב אליו לאחר הטקס במושב".
כשעה לאחר תום העלייה לתורה אזרו דניאל ואביו אומץ, ופסעו כ-300 מטרים בלבד מבית הכנסת, אל עבר ביתם השרוף. זו הייתה הפעם השנייה של דניאל במקום מאז השריפה, ועיניו נמלאו דמעות.
"זה קשה לי מאוד", שיתף בגרון חנוק. הוא לא העז להיכנס לבית עצמו, רק בחן אותו מבחוץ וניסה להבין היכן נמצא כל דבר. לרגע העז, עבר בין שני ברזלים והתיישב על רצפת מה שהיה פעם המטבח. הוא הביט על הבית, על הברזלים החשופים, ואמר לאביו: "זה נראה כמו מבוך מסובך שקשה לעבור".
כשיצא מהבית, מצא על אדן החלון של מה שהיה הסלון את כוס הקידוש. ״היא הייתה פעם יפה, בצבע כסף״, סיפר לנו לפני שהניח אותה בחזרה, בעודו מסביר, אולי לעצמו, ״עכשיו היא כולה שרופה״.
לקח רק את הנעליים
דניאל סוריאס הוא הרביעי מתוך שישה, הבן הראשון לאחר שלוש בנות. לרגע הוא מרשה לעצמו לספר מה קרה באותו היום, כיצד שיחק בבית עם אחיותיו ואחיו כאשר האש התקרבה ליישוב - ואיך הרגיש בשעה שפונו ממנו. "חשבתי שזה לא יהיה סיפור גדול, שנחזור בערב, בגלל זה לא לקחתי כלום, רק את הנעליים".
עד כדי כך היה בטוח שישובו, שאפילו את ספרי התפילה מהם למד לבר המצווה שלו אחת לשבוע, השאיר בבית. "התכוננתי במשך חצי שנה", הוא מספר. "דמיינתי שכולם יגיעו לבית הכנסת בשבת, אבל זה לא קרה.
"החברים מחמיאים לי אבל אני רוצה לשוב לכאן באמת. אני רוצה לחיות פה שוב. ההורים כל הזמן אמרו שיהיה בסדר ונחזור למושב. אני שומע כמה כולם מודאגים, וזה עשה לי עצוב, לכן שמחתי כשהודיעו לי לפני שבוע שהעלייה לתורה תהיה פה״.
אביו, אבי סוריאס המלווה אותו ליד הבית, מתקשה אף הוא להיכנס. הוא ביקר פה כבר כמה פעמים, ולדבריו, בכל פעם אמר לעצמו כי ייכנס לראות מה ניתן להציל - אך נתקל במחסום רגשי ונותר בחוץ.
״המושב הזה הוא כמו משפחה אחת גדולה, ולכן חשבנו לעשות את בר המצווה פה, בבית הכנסת. בדרך כלל, עורכים את כל הבר מצוות בתוך המושב, והיה חשוב לנו לפחות עבור דניאל שנשוב לבית הכנסת. זה אור בתוך כל השחור שיש פה סביבנו. בעזרת ה' נחזור לכאן כמה שיותר מהר, ונבנה את הבתים שלנו מחדש״.
לפנייה לכתב/ת 
