חרקים בסדקים: מהנדס בניין יפצה על תכנון לקוי

התקבלה תביעה שהגישו דיירים נגד מי שתכנן עבורם ממ"דים. המהנדס תיקן את הליקויים על חשבונו אך חויב לפצות את הדיירים על עוגמת הנפש

עו"ד מירי וינברגר | פסקדיןפורסם: 29.07.19 , 21:54

בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצויים לדיירי בניין בקריית ביאליק שסבלו מסדקים ורטיבות בעקבות עבודה רשלנית של מהנדס: השופטת כאמלה ג'דעון קבעה כי שיטת הבנייה שבחר המהנדס אכן לא תאמה את סוג הקרקע של הבניין, אולם הסכום שתבעו הדיירים - כ-400 אלף שקל – הוא מוגזם ולכן הם יסתפקו בכעשירית מכך.

התובעים, שני זוגות שהחזיקו דירות בבניין, חתמו באוגוסט 2009 על הסכם עם המהנדס לתכנון תוספת ממ"ד לכל דירה. עבודות הבנייה בוצעו על ידי חברה קבלנית והסתיימו בתחילת 2010. לטענת הדיירים, בסוף קיץ 2010 החלו להופיע סדקים בממ"דים ובדירות. לדבריהם, הליקויים נבעו מתכנון לקוי ורשלני של המהנדס. הם פנו אליו והוא ביצע עבודות לייצוב התוספת שכללו הצבת ארבעה יסודות חדשים לבניין ושתי קורות פלדה.

חוק ונדלן

הבית שקע – הבעלים יפוצו בכ-450 אלף שקל

עו"ד דוד רייכרט | פסקדין

סלילת כביש 6 ובנייה בהרחבה של מושב ניצני עוז גרמו נזק לנכס של בני זוג במקום. הפיצוי ישולם על ידי שורת גורמים שנמצאו אחראים למצב שנוצר

הבית שקע – הבעלים יפוצו בכ-450 אלף שקל

ואולם, לאחר עונת הגשמים החלו להופיע סדקים נוספים במבנה. מומחה שהזמינו לבניין קבע שהמהנדס לא התאים את תוספת הבנייה לסוג הקרקע ולא דאג לבניית תפר בין המבנה החדש לקיים. המומחה העריך את עלות תיקון הנזקים ב-380 אלף שקל.

המהנדס הכחיש את הטענות וטען כי שיטת הבנייה נבחרה על ידי הדיירים בשל מגבלת תקציב ובהתחשב בנתוניו הבסיסיים של הבניין, שעומד על תילו כבר 40 שנה ללא תזוזה או שקיעה. הוא הגיש חוות דעת נגדית שלפיה שיטת הבנייה שבחר הייתה מקצועית וסבירה ולאחר ביצוע עבודות הייצוב תוספת הממ"דים הפכה להיות יציבה.

לנוכח הפער בין חוות הדעת מינתה השופטת כאמלה ג'דעון מומחה מטעם בית המשפט. המומחה קבע ששיטת הבנייה שנבחרה על ידי המהנדס הייתה שגויה מאחר שהקרקע במקום היא "חרסיתית עם פוטנציאל לתפיחה". עוד נקבע כי שיטת חיבור התוספת עם המבנה הקיים באופן קשיח החמירה משמעותית את המצב שכן התוספת "משכה" את הבניין המקורי מה שהביא להיווצרות סדקים בין התוספת לבין המבנה הקיים. הוא המליץ לתקן את הליקוי באמצעות ניתוק המבנה מהתוספת, הסדרת התפר ותיקון הסדקים והנזקים במבנה ובדירות.

בהסכמת הדיירים ביצע המהנדס על חשבונו את התיקונים שעליהם המליץ המומחה. לאחר מכן עתרו הדיירים לחייב את המהנדס בפיצוי של 400 אלף שקל על עוגמת הנפש שנגרמה להם. הם ציינו בין היתר כי אחד הזוגות נאלץ למכור את דירתו בהפסד והזוג השני סבל מחרקים וזוחלים שנכנסו דרך הסדקים לדירה ומחדירת מי גשמים.

השופטת ג'דעון קבעה שהמהנדס שגה בבחירת שיטת הבנייה והחיבור בין שני המבנים ובכך התרשל כלפי התובעים. עם זאת היא ציינה שהדיירים בחרו לתבוע סכום מופרז ולא ריאלי על עוגמת נפש ו"חרגו כל פרופורציה".

היא ציינה שניכר כי העבודות שבוצעו לתיקון הליקויים הפריעו בצורה מינימלית לנוחותם ולהמשך חייהם הרגילים של התובעים, וכי עבודות ניתוק המבנה ותיקון הסדרים ארכו כשבועיים לכל היותר, מהן רק שבוע בתוך הדירות.

בסופו של דבר היא קבעה שעל המהנדס לפצות את אחת המשפחות ב-15 אלף שקל ואת המשפחה השנייה ב-25 אלף שקל. בנוסף חויב המהנדס בשכר טרחת עו"ד בסך 15,500 שקל ובהוצאות בהתאם לקבלות שיגישו התובעים.