המדינה תחזיר לסלקום קנס של 3.4 מיליון ש'

מותר היה לסלקום לנצל עמימות בחוק כדי לגבות יותר כסף מצרכנים: חברת הסלולר ניצחה בערעור נגד החלטת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, והמדינה תחזיר לה קנס של 3,442,500 שקל ששילמה על כך שגבתה מצרכנים שהתנתקו ממנה מחיר של חודש מלא במקום חיוב יחסי.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

בגלל חיוב על תא קולי: בקשה לייצוגית נגד סלקום, פרטנר ו־HOT מובייל

לקוחה: "סלקום לא מחזירה את הכסף שהיא חייבת לי"

יש לכם תלונה על חברת תקשורת? כתבו לנו >>

ניר שטרן מנכ"ל סלקום(צילום: סיון פרג')

משרד התקשורת תיקן את הרישיון אחרי תלונות צרכנים

הרשות קנסה את סלקום, אחרי שמ-2015 החלו להגיע אליה תלונות על כך שהחברה גובה מצרכנים את מלוא התשלום החודשי גם אם הצרכן התנתק בתחילת או באמצע החודש. כך למשל, אם לקוח שילם מדי חודש 100 שקל והתנתק יום אחרי תחילת מחזור החיוב, החברה חייבה אותו בכל זאת על 100 שקל במקום על 3.3 שקלים או על צריכה בפועל.

הרשות להגנת הצרכן: "סלקום פעלה בניגוד לחוק הגנת הצרכן"

מדוע, אם כך, קנסה הרשות להגנת הצרכן את סלקום? משום שלדידה גם לפני תיקון הרישיון אסור היה לה לגבות על חודש שלם אם הלקוח התנתק באמצע החודש.

עוד בטרם פעולתו של משרד התקשורת, הוגשה כנגד סלקום בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהתקבלה באפריל 2018 וממשיכה להתנהל, בה נטען כי פרקטיקה זו עומדת בניגוד לחוק הגנת הצרכן. הרשות להגנת הצרכן החלה בחקירה בעניין זה והטילה על סלקום את העיצום הכספי באוגוסט 2018.

סלקום, שיוצגה על ידי עורכי הדין רותה לובן ורועי ששון ממשרד יגאל ארנון ושות', הגישה ערעור על הקנס לבית המשפט. הרשות להגנת הצרכן טענה בערעור כי קנסה את סלקום משום ששיטת החיוב המלא עומדת בניגוד לחוק הגנת הצרכן, שקבע דאז כי חוזה בעסקה מתמשכת יסתיים תוך שלושה ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת ביטול, או שישה ימים אם הודעת הביטול נמסרה בדואר רשום.

לפי החוק: "על העוסק להפסיק את השירות ולא יחייב את הצרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול". כן טענה שהאסדרה על ידי משרד התקשורת ב-2017, היתה בגדר הבהרה ולא בגדר יצירת דין חדש.

עו"ד רותה לובן(צילום: יורם רשף)

סלקום: היו כמה פרשנויות לחוק

לעומת זאת, סלקום טענה ששיטת החיוב המלא זו השיטה שנקבעה בחוזי ההתקשרות של הצרכנים עם סלקום וכי אין בהוראות רישיונה (דאז) אותו קיבלה ממשרד התקשורת, כל הוראה המחייבת אותה להשתמש בשיטת החיוב היחסי דווקא. לפי סלקום הפרשנות שלה באותה עת היתה אחת מהפרשנויות הסבירות שניתן היה לתת לאופן החיוב, בהיעדר התייחסות לכך ברישיון.

השופט כאמור קיבל את עמדת סלקום וקבע שבאותה תקופה היו מספר אינדיקציות לכך שניתן היה לפרש את החוק במספר פרשנויות, ועל רקע זה היה על הרשות לפעול לקבלת חוות דעת מקצועית של היועצת המשפטי של הרשות, כאשר הימנעותה מלעשות כן מהווה פגם מהותי בהליך.

כך או כך, כיום כל חברות התקשורת מחויבות לחייב לקוחות מתנתקים בחיוב יחסי, כך שבבית המשפט סלקום ניצחה, אך במבחן השוק: סלקום הפסידה.