רק הראה דירה – וזכה ב-64 אלף ש' דמי תיווך

אחרי שהרוכשת הודיעה למתווך שהיא לא מעוניינת בנכס, הוא גילה שקנתה אותו. ביהמ"ש לא השתכנע שמי שרכש את הדירה היה אביה, ללא קשר אליה

מערכת פסקדיןפורסם: 06.08.19 , 16:15

בית משפט השלום קיבל לאחרונה תביעה לתשלום דמי תיווך של כ-64 אלף שקל וקבע כי אף שכל מעשיו של המתווך הסתכמו בהצגת הדירה לרוכשת, הוא היה הגורם היעיל בעסקת המכר. הרשם הבכיר איתי רגב השתכנע שאלמלא המתווך הרוכשת לא הייתה מגיעה לדירה, ודחה את טענתה שלפיה הסכם התיווך לא חל על העסקה משום שהוריה מימנו אותה.

לפי גרסת המתווך, בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד שוש ריבר, בינואר 2016 הוא החתים את הרוכשת על הסכם שבו התחייבה לשלם לו 2% מסכום העסקה בתוספת מע"מ. בהמשך הוא הציג לה שתי דירות והיא התעניינה באחת מהן, אך לאחר מכן הודיעה שהיא מוותרת. כעבור כמה חודשים נודע לו שלבסוף היא רכשה את הדירה אך היא סירבה לשלם לו דמי תיווך.

חוק ונדלן

הבית שקע – הבעלים יפוצו בכ-450 אלף שקל

עו"ד דוד רייכרט | פסקדין

סלילת כביש 6 ובנייה בהרחבה של מושב ניצני עוז גרמו נזק לנכס של בני זוג במקום. הפיצוי ישולם על ידי שורת גורמים שנמצאו אחראים למצב שנוצר

הבית שקע – הבעלים יפוצו בכ-450 אלף שקל

לטענתו, בפגישה שנערכה עמה ועם אביה נאמר לו שהאב הוא שקנה את הדירה ללא שום קשר לבתו. בשלב הזה הוא פתח נגדה תיק הוצאה לפועל ולאחר שהרוכשת הגישה התנגדות הועבר הדיון לבית המשפט.

הרוכשת, שיוצגה על ידי עו"ד משה מנדל, טענה להגנתה כי אביה ניהל משא ומתן עצמאי עם בעל הדירה עוד לפני שבכלל חתמה על הסכם התיווך. היא, לטענתה, כלל לא הייתה מודעת למעשיו, וממילא מדובר בדירה ששייכת לו ונרשמה על שמה רק לצורכי מס – כך שהסכם התיווך שלה לא חל על העסקה.

הרוכשת הוסיפה כי הקשר בינה לבין המתווך נותק חודשים לפני שהדירה נרכשה, אך לאחר שעורכת הדין של המתווך עימתה אותה עם תכתובות SMS שגלשו עד חודש יולי, היא הודתה שהייתה עמו בקשר עד לרכישת הדירה.

הרשם רגב קבע כי השאלה המהותית כאן היא אם המתווך היה "הגורם היעיל" בעסקת המכר. כלומר, מי שהביא את העסקה לסגירה. הוא ציין שניכר דמיון בין ההצעה שמופיעה בהסכם התיווך לבין חוזה המכר, שכן ההצעה המקורית עמדה על 2.7-2.6 מיליון שקל והדירה אכן נמכרה לבסוף תמורת 2.7 מיליון שקל. כמו כן, אין ספק שהמשא ומתן התנהל בזמן שהרוכשת הייתה בקשר עם המתווך וכשהיא מודעת לכך שמדובר באותה דירה.

הרשם הוסיף כי המתווך אכן לא עשה דבר מלבד הצגת הדירה לרוכשת, אלא שלטעמו הדבר לא שולל את היותו הגורם היעיל, משום שאלמלא הוא הרוכשת לא הייתה מגיעה לדירה והעסקה לא הייתה נרקמת.

בתוך כך דחה הרשם את טענת הרוכשת שלפיה הסכם התיווך לא חל על העסקה, תוך שקבע כי העובדה שאביה שילם לא משנה את המסקנה כי את הדירה – הרשומה על שמה – הראה לה המתווך. לצורך הדוגמא השווה הרשם את המצב למימון באמצעות הלוואת משכנתא. האם גם אז הרוכשת הייתה טוענת שלא היא רכשה את הדירה?

בסיכומו של עניין קבע הרשם כי המתווך זכאי לשכר טרחה מלא עבור העסקה, ואם החוב לא ישולם לו בתוך 30 ימים בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 7,995 שקל, הוא יוכל לממש את הליכי ההוצאה לפועל.