תבע את ששת אחיו: המשק של אימא שייך לי

לאחר מותה של תושבת מושב בדרום טען אחד מבניה שהיא התחייבה להעניק לו במתנה את המשק ששוויו 2.25 מיליון ש'. ביהמ"ש מצא שביל ביניים

עו"ד עידן נייגר | פסקדיןפורסם: 20.08.19 , 07:16

בית המשפט למשפחה בקריית גת הכריע לאחרונה בסכסוך בין שבעה אחים בשאלה מי יירש את המשק של אמם, ששוויו כ-2.25 מיליון שקל, באחד המושבים בדרום. אחד האחים, שגר ליד אמו כל חייו, טען שהיא התחייבה להעניק לו את המשק במתנה, אך השופטת פאני גילת כהן קבעה שהוא מחויב לפצות את ששת אחיו בכ-1.5 מיליון שקל.

האם הלכה לעולמה ב-2012. הבן שגר במשק ברציפות, גם לאחר שהתחתן והקים משפחה, הגיש תביעה נגד יתר אחיו ובה דרש להצהיר שהשטח שלו. הוא טען שהיה הסכם בעל פה שבמסגרתו העניקה לו אמו את הזכויות במשק במתנה. לדבריו, לאורך כל השנים הוא טיפל באם והיה לה למשענת. הוא ובני משפחתו הסתמכו על הבטחתה שיקבלו את המשק ויש לכבד את ההסכם גם אם ייקבע שאין לו תוקף כלפי המוסדות המיישבים (רמ"י והסוכנות היהודית).

דיני משפחה

אם ובת נטשו את האב החולה, ונושלו מהירושה

עו"ד אתי רובין | פסקדין

גבר בהליכי גירושין שהלך לעולמו ממחלה קשה ציווה את רכושו למשפחת אחיו. אשתו ובתו של המנוח התנגדו, אבל בית המשפט קבע: הרציונל שלו מובן

אם ובת נטשו את האב החולה, ונושלו מהירושה

האחים טענו מנגד שהוא לא מונה כבן ממשיך ולא נעשו פעולות מצד האם למנותו ככזה. לדבריהם, גם לא נכרת כל הסכם בינו לבין האם, וגם אם נכרת הסכם כזה - הוא לא מחייב אותם.

הם הכחישו את הטענה שהאם רצתה להעניק לו את הזכויות במשק במתנה. לדבריהם, בין אמן לבין אחיהם שררה מערכת יחסים עכורה והאם התלוננה בפניהם שהוא גונב ממנה ומנצל אותה ואף הוגשה תלונה במשטרה כנגדו עקב התנהגותו. הם עתרו להחלת חוק הירושה בדרך של מכירת הזכויות במשק לצד שלישי בתנאי שוק חופשי וחלוקת התמורה בין כל היורשים.

שמאי שמונה על ידי בית המשפט העריך את שווי המשק ב-2.25 מיליון שקל. השופטת פאני גילת כהן הבהירה שזכויות במשק חקלאי ניתן להעביר רק בכפוף להוראות הסכם המשבצת (הסכם משולש בין רמ"י, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית).

לדבריה, על פי הוראות ההסכם, חבר האגודה השיתופית רשאי להעביר את זכויותיו במשק בחייו, אך עליו לקבל מראש ובכתב הסכמה לכך מרמ"י ומהסוכנות היהודית. המנוחה לא פעלה בהתאם להוראה זו.

היא הוסיפה כי אמנם מהעדויות ניכר שהמנוחה הבטיחה לאח התובע בהזדמנויות שונות כי המשק שייך לו, אך הצהרות אלה לא התגבשו לכדי הסכם מחייב ולא ניתן להכיר בו כ"הסכם פנים משפחתי" שיש לו תוקף כלפי יתר האחים.

נקבע כי על פי הוראות הסכם המשבצת, במקרה כגון זה שבו לא מונה על ידי האם בן ממשיך, הזכויות במשק עוברות בהתאם להוראות חוק הירושה. על פי הוראות אלה המשק יעבור ליורש "המוכן ומסוגל לקיימו" ועליו לפצות את היורשים האחרים.

השופטת שוכנעה שדאגתה של האם הייתה לתובע ולעתידו וקבעה כי משיקולי צדק יש להכיר בו כיורש "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק. היא התחשבה במצבו הכלכלי הירוד של התובע וסיכמה שהוא יקבל את המשק בתנאי שיפצה את אחיו בכ-1.5 מיליון שקל, אחרת תימכרנה הזכויות במשק בתנאי שוק חופשי.