שתף קטע נבחר

שילמו 2.3 מיליון ש', וקיבלו דירה של 3.5 מיליון

הרוכשים קנו דירת גג 150 מ"ר בפרויקט באשקלון, לפני שהיזמיות שינו את תוכניות הבנייה והרחיבו את הנכס. ביהמ"ש קבע שהם עדיין יקבלו את הדירה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע חייב לאחרונה את יזמיות הבנייה "אזורים בניין" ו"ארידניאל פינוי ובינוי" לספק לבני זוג דירת גג יוקרתית בשווי 3.5 מיליון שקל בפרויקט "אזורים ברנע" באשקלון, אף שהם שילמו 2.3 מיליון שקל בלבד. השופט שלמה פרידלנדר קבע כי היזמיות, ששינו את תוכנית הבנייה המקורית כדי להקים פרויקט יוקרתי יותר, סיכלו את הסכם המכר שנכרת עם בני הזוג ומנעו מהם את האפשרות לקבל את הדירה שעליה סיכמו.

 

ב-2015 חתמו בני הזוג מול "אזורים" על הסכם לרכישת דירת גג בשטח 150 מ"ר תמורת 2.3 מיליון שקל. קיום ההסכם הותנה בקבלת היתר בנייה וליווי בנקאי בתוך 12 חודשים. שלושה חודשים לאחר מכן העבירה "אזורים" את המיזם ל"ארידניאל" שהחליטה לקדם תוכנית חלופית, שבמסגרתה הורחבה דירת הגג ל-210 מ"ר ועלותה האמירה ל-3.5 מיליון שקל. היא הציעה לבני הזוג לרכוש את הדירה החדשה תמורת תוספת של 1.2 מיליון שקל, אך הם סירבו. בינתיים היתר הבנייה לא התקבל בתקופת התנאי, והחברה הודיעה על ביטול ההסכם.

 

בתביעה שהגישו נגדה ונגד "אזורים" טענו הרוכשים שהשתיים נהגו בחוסר תום לב ועיכבו בכוונה את מתן ההיתר לתוכנית המקורית כדי לסכל את החוזה מולם ולקדם פרויקט משתלם יותר. הם דרשו לקבל את הדירה ללא תוספת מחיר, או לחילופין פיצוי של 1.2 מיליון שקל – שווי הרווח שהפיקו הנתבעות משינוי התוכנית על חשבונם.

 

היזמיות טענו מנגד כי הרוכשים מנסים לזכות בדירה גדולה ויקרה במחיר נמוך. לטענתן, החוזה בוטל משום שהעירייה עיכבה את היתר הבנייה והיה ברור שהוא לא יינתן בזמן שנקבע בחוזה, ולכן הוחלט על שינוי הפרויקט. עוד נטען כי לתובעים ניתנה הזדמנות לבצע עסקה חלופית ומשתלמת ביותר, אך הם התעקשו על הדירה המקורית, שכבר לא הייתה קיימת.

 

השופט שלמה פרידלנדר קבע כי עיון במסמכי עיריית אשקלון לא תומך בשום צורה בטענה שהיא אשמה בעיכוב ההיתר, ואף נהפוך הוא: עולה כי היזמיות לא עשו דבר כדי לקדם אותו.

 

"לא מדובר על נסיבות של עירייה, שאינן תלויות בנתבעות, אשר הכשילו את החוזה... מדובר על יוזמות עסקיות של הנתבעות, שנועדו לקדם באופן חד צדדי את האינטרס שלהן, אשר הכשילו את החוזה עם התובעים", נכתב בפסק הדין.

 

 

"כאשר הנתבעות יזמו שינוי מהותי בתכנון המיזם ודירת התובעים, הן עשו דבר שלפי החוזה לא היו בני חורין לעשותו... לפיכך הנתבעות אינן זכאיות להסתמך על אי-קיום התנאי, ולבטל את החוזה", כתב.

 

לפיכך נפסק שהתובעים זכאים לאכיפת החוזה באמצעות קבלת הדירה החלופית במחיר שהוסכם בחוזה, ואם יתברר שהדירה כבר נמכרה ייפסק לתובעים תחליף כספי הולם.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד נעמי גרטופסקי
מומלצים