עשתה היסטוריה: הרבנית שהנגישה את "הדף היומי" לנשים
בפעם הראשונה בהיסטוריה תוביל הרבנית מישל כהן-פרבר כנס שבו יחגגו מאות נשים את סיום לימוד הש"ס, במסגרת מיזם "הדף היומי" המזוהה לאורך דורות עם הגברים. מי שנמנתה על חלוצות האברכיות בישראל והנגישה את ההדף היומי בפודקאסט קבוע ברשת, מסבירה מדוע לימוד הגמרא חיוני גם לנשים - ולמה חובה להתחיל אותו בגיל ילדות
הכירו את הרבנית מישל כהן-פרבר. בחודש הבא היא תעשה מהפכה בעולם היהודי: בפעם הראשונה בהיסטוריה תוביל כנס שבו יחגגו מאות נשים את סיום לימוד הש"ס, במסגרת מיזם "הדף היומי" המזוהה לאורך דורות – כמו לימוד הגמרא כולו – עם המגדר הגברי. אולי המבצר האחרון.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
לפני כחצי יובל החלה מהפכת לימוד הגמרא גם לנשים, עם הקמתם של בתי מדרש כגון מת"ן, מדרשת לינדנבאום ומגדל עוז. לצדם צצו מדרשות הרבה, וגם באולפנות רבות הכניסו את המקצוע, אפילו לבגרות - אלא שההתעלות הדתית הזו פסקה, בדרך כלל, עם תום הלימודים, בשונה מהגברים.
קיראו עוד בערוץ היהדות :
- הקרב על צופרי השבת: ראש העיר מפרק - החרדים מרכיבים
- לראשונה: מזוזה על בניין הפרלמנט האוקראיני
- תמונות מחיי חסידים: הפולנייה שהצליחה להיכנס לקהילה הסגור
עד לפני שבע וחצי שנים. אז החליטה הרבנית כהן-פרבר לייסד שיעור דף יומי גם לנשים, וכעת היא עומדת לסיים עם תלמידותיה את לימוד כל הש"ס כולו – על 2,711 דפיו של התלמוד הבבלי, הכולל הלכות, אגדות ודברי מוסר שבהם עסקו חכמי ישראל מתחילת המאה השלישית ועד לתום המאה החמישית.
מאז ועד תחילת המאה ה-20 עסקו בתלמוד רק קומץ רבנים ותלמידי ישיבה נבחרים וחכמים במיוחד, עד שבשנת 1923 הציע הרב מאיר שפירא מלובלין שגם יהודים שאינם רבנים, ילמדו כל יום דף אחד מהתלמוד, כדי לסיים את המשימה כעבור 2,711 ימים - כשבע וחצי שנים, כולל שבתות וחגים ובלי לקחת אף יום חופש.
"הגמרא היא הבסיס ליהדות"
מיזם "הדף היומי" הצליח מעל ומעבר למצופה בכל העולם היהודי. בעשור האחרון החלה מהפכה על מהפכה: לצד השינוי האדיר שחולל מיזם הדף היומי בלימוד הגמרא בקרב גברים, שהצליחו לסיים את הש"ס - איפשרה הרשת ללמוד גם מחוץ לבתי הכנסת, תוך כדי נסיעות ברכב ואפילו אגב הליכה בים או בחדר כושר.
"גמרא זה כמו מתמטיקה", אומרת הרבנית כהן-פרבר. "ברור שילדים לא אוהבים ללמוד מתמטיקה, וברור שאפשר לטעון שאין מה לעשות בחיים עם ידע בטריגונומטריה. אבל כמו שמתמטיקה היא הבסיס לחיים, כך הגמרא היא הבסיס ליהדות. אי אפשר להבין את הדת בלי ההיגיון של התלמוד".
היא גדלה בלונג איילנד שבניו-יורק, בת לאב אורתודוכסי-מודרני ואם שגדלה בבית מסורתי, אך אימצה את שמירת המצוות בעקבות נישואיה. בני המשפחה אמנם הלכו לבית כנסת לתפילות, אך שלושת הבנים כלל לא למדו תלמוד. דווקא הבת, מישל, החלה להתעניין בנושא במהלך תקופת התיכון.
"ההורים שלי היו בהלם, אבל אני התחלתי לעשות תואר בתלמוד בבר אילן וגם ללמוד בתוכנית מתמידות במדרשת לינדנבאום. אחרי שנה נכנסו תלמידות חדשות, והידע שלי היה הרבה מעבר. באותה תקופה השתתפתי בשיעור של ראש ישיבה אחד שהיה מיועד לגברים. היינו מספר נשים שהשתתפו בשיעור, אך ישבנו מאחור ולא יכולנו להשתתף ולשאול שאלות. בהמשך גם סגרו את השיעור בפנינו, ואני רציתי לשבת וללמוד כמו בחור ישיבה - אבל לא היו אופציות.
"לכן החלטתי ללמוד לבד. במדרשת לינדנבאום נתנו לי תמיכה. אני ואחת החברות גרנו בדירות שלהם, וההורים עזרו. לא הייתי ענייה, אבל אני זוכרת מאותה תקופה שידעתי שזה יקר לקנות טונה. לא היו לי הרבה הוצאות ובאמת ישבתי ולמדתי לבד".
להתחיל בגיל צעיר
אם הרבנית כהן-פרבר למדה איזשהו לקח מאותן שנים, זה "שבגיל 18 קשה מאוד להתחיל ללמוד גמרא", כדבריה. "כשמונעים מנשים ללמוד כשהן צעירות, הן מגיעות לגיל הזה בנכות מסוימת. למרות שזה נכתב לפני יותר מ-1,500 שנה, הגמרא למעשה היא 'דיבייט' שבבסיסו הקשבה של האחד לשני. לימוד מגיל צעיר, הוא כמו אימון אישי בכל יום - לא לחשוב שיש לך את כל התשובות; להקשיב לשני; להבין שכל אחד, גם עם ידע מועט, יכול לתרום לשיחה. לכן חשוב שגם בנות יילמדו גמרא וזה יחזק את הקשר שלהן למקורות".
לאורך השנים היא לימדה כהן-פרבר גמרא לבנות במוסדות חינוך שונים, ולפני שבע וחצי שנים, בקיץ תשע"ב (2012), לקראת התחלת המחזור ה-13 של "הדף היומי", החליטה לייסד שיעור יומי לנשים בביתה שברעננה. בתום השיעור היא גם מקליטה שיעור ללא שאלות, ומעלה אותו כפודקאסט ברשת.
"התחלנו עם 8-9 נשים, בהמשך ירדנו לשתיים, אבל לא ויתרנו", הרבנית מחדדת. "היום יש בשיעור 10-12 נשים. גברים רגילים ללכת לבית הכנסת לתפילות השונות, ופשוט מקדימים בחצי שעה לשיעור. הנשים עסוקות יותר, אבל אלו שהתמידו התלהבו: 'אבא וסבא שלי למדו גמרא - ועכשיו אני מבינה על מה הם דיברו'. יש בלימוד הדף היומי גם יתרון, כי בניגוד לסוגיות שמתעמקים בהן במשך זמן רב, יש פה הספק יומי ותחושת הישג וסיפוק".
לדברי הרבנית כהן-פרבר, "האפשרות ללמוד באינטרנט הגדילה את מספר התלמידות לכמעט 250 נשים שמקשיבות לשיעור מדי יום. יש כאלו שעושות את זה בנסיעה, ויש גם מישהי שסיפרה איך היא הקשיבה לשיעור תוך כדי בישולים לשבת, בעזרת רמקול, אבל אז הבן הקטן שלה ביקש לדעת מה זה נידה", היא מספרת בחיוך.
"חייב אדם ללמד את בתו תורה"
בתלמוד הבבלי, לצד ויכוחים והלכות, יש גם מספר אמירות לא קלות לעיכול. למשל, "כל המלמד בתו תורה כאילו לימדה תפלות". הרבנית כהן-פרבר אומרת שכאשר מלמדים תלמידות, מסבירים להן שזו דעה של חכם אחד, במקרה הזה רבי אליעזר, וממש באותה משנה יש ציטוט של בן עזאי "חייב אדם ללמד את בתו תורה".
"אני גם מלמדת את התלמידות שלכל דבר יש רקע היסטורי. בארה"ב בסוף המאה ה-19 היה אסור לנשים להיות עורכות דין, ואסור היה להן להחזיק בבעלות על קרקע. לפני מאה שנה אסור היה לנשים ללמוד באוניברסיטאות, והיום זו תקופה אחרת".
היא מוסיפה כי לקראת סיום הש"ס, שיתקיים תחת הכותרת "הדרן - סיום הש"ס הבינלאומי לנשים" - הוחלט לקיים ב-5 בינואר כנס חגיגי ב"בנייני האומה" שבירושלים, בנוכחות 3,000 נשים ונערות. "חוץ מהשיעור שלי יש כיום שיעורי דף יומי לנשים גם באלון שבות, בבית שמש ובירושלים. אבל הרעיון הוא לקיים כנס לא רק עבור אלו שסיימו, אלא לעשות אירוע פומבי שיעביר מסר שהגמרא היא גם של נשים. הרבה מדרשות, בתי מדרש לנשים ותיכונים לבנות שותפים לכנס הקרוב, וצריך לחגוג את המקום שאליו הגענו. להביא את הבשורה שהגמרא שייכת לכולנו".
לא רק רבנים חרדים מתנגדים, אפילו הרב אבינר אמר "לימוד גמרא אינו שייך לנפש האישה".
"יש מסורות שונות בתוך היהדות. הקהילה שלי פועלת תחת השפעתו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק ז"ל, שלא רק לימד את בנותיו תלמוד - אלא אף הקים בית ספר שבו בנות למדו תלמוד לצד בנים. הדור שלנו הוא דור של נגישות וידע. חשוב לכלול גם את הנשים בעולם הזה. את מי שחושבים שלימוד הגמרא אינו שייך לנשים, אני מזמינה לראות את הלימוד שיש במדרשות כיום".
הרב שטיינזלץ טען בעבר כי "רק אחוז קטן של הלומדים מסוגל ללמוד גמרא ברמה גבוהה".
"לימוד גמרא היא כיום מפתח להבנת היהדות כולה. אני מאמינה שכל יהודי ויהודיה יכול להתחבר לגמרא, שם טמונה ההמשכיות של העולם היהודי".
