זוכה בעלי מועדון שפצע בליין במהלך קטטה

לקוח שיכור שהוצא מה"דרינק פוינט" באריאל התעמת עם בעלי המקום ומצא את עצמו על הארץ עם שבר בגולגולת. בביהמ"ש נקבע: זו הייתה הגנה עצמית

עו"ד רועי פוליטי | פסקדיןפורסם: 02.12.19 , 08:03

בית משפט השלום בפתח תקווה זיכה לאחרונה את בעלי מועדון "דרינק פוינט" באריאל, שהואשם בגרימת חבלה חמורה לבליין במהלך אירוע אלים בפברואר 2018. השופט עודד מורנו, שהסתמך על סרטונים ממצלמות אבטחה במקום, קבע שמדובר היה בהגנה עצמית, ומתח ביקורת על הפרקליטות שהביאה את המקרה לפתחו של בית המשפט. "הנאשם היה 'עם הגב אל הקיר', העימות הפיזי-חזיתי נכפה עליו", כתב.

בכתב האישום נטען שאחד הבליינים ("המתלונן" בהליך) היה שיכור ולאחר שהטריד בליינים אחרים, מאבטח הוציא אותו החוצה, ושם הוא החל בדין ודברים עם בעלי המועדון. המתלונן, נטען, תפס את בעל המועדון בחולצתו, אבל הוא הצליח להשתחרר, אחז בבטנו של הבליין והשליך אותו אל הרצפה – מה שגרם לו לשבר בבסיס הגולגולת.

תביעה

304 אלף ש' לרועה צאן בדואי שנפצע בשטח אש

עו"ד עבד עודה | פסקדין

בן 15 שנכנס עם העדר לשטח סמוך למישור אדומים, הרים רימון וזה התפוצץ בידו. ביהמ"ש קבע שהמדינה לא נקטה אמצעי זהירות סבירים

304 אלף ש' לרועה צאן בדואי שנפצע בשטח אש

בעל המועדון טען שמדובר בהגנה עצמית, והפנה לשני סרטוני מצלמות האבטחה – אחד של המועדון ואחד מבית עסק סמוך – שבהם נראה כי המתלונן תקף אותו. הוא הוסיף שניסה להרחיק אותו ממנן, ובשלב זה פשפש המתלונן בכיסיו כדי לשלוף משהו. הנאשם – שלדבריו חשש שמדובר בסכין – הפיל אותו לארץ ונסוג לאחור.

המתלונן הודה שפעל באגרסיביות ושאכן שתה לשוכרה, אך התעקש שלא מדובר בתקיפה מצדו. הוא תלה את התנהגותו בכך שלדבריו, המאבטח בעט בו והוציא אותו בכוח מהמועדון. המדינה טענה בכתב האישום שהפעולות שביצע בעל המועדון – דחיפה, אחיזה בבטן, הנפה באוויר והטחה ברצפה – לא יכולות להיחשב כתגובה נחוצה או מידתית להתנהגות המתלונן, שלא היוותה "סכנה קונקרטית".

אבל השופט עודד מורנו קבע שהסרטונים תומכים לחלוטין בגרסת ההגנה, שלפיה בעלי המועדון חשש שהמתלונן ישלוף משהו מכיסו, בעוד הנאשם "רחוק מלהיראות כמי ששש אלי קרב". עדותו הותירה רושם חיובי ומהימן, לעומת המתלונן, שלא זכר את פרטי האירוע מאחר שהיה שיכור, ויחד עם זאת ניסה לצמצם את חלקו.

בנוגע לנחיצות התגובה ומידתה – עניין שהיה במוקד המחלוקת – השופט סבר כי הנאשם הגיב באופן מידתי, וציין כי "הפרשנות אותה מציעה המאשימה לפיה הנאשם נקט דרך שאינה פרופורציונאלית הנה פרשנות דווקנית, מרחיקת לכת ונטולת כל אחיזה במציאות האירוע שהתפתח באותו מקום ורגע".

בהקשר זה הוא הזכיר שיש הבדל בין ניתוח אירוע ברוגע תחת אורות הפלורוסנט של בית המשפט, לבין המצב והתפקוד בשטח, באירוע שנמשך שניות בודדות.

לקראת סיום הזכיר השופט מורנו שלתביעה יש "עוצמה אדירה" שבכוחה לשנות חייו של אדם מקצה לקצה. במקרה זה הוא סבר שהתביעה פעלה באופן שגוי מהסוף להתחלה. כלומר, עצם קיומה של חבלה חמורה היא שהשליכה על ההחלטה להעמיד את הנאשם לדין.

"לא היה סיכוי סביר להרשעה מלכתחילה ועל המאשימה היה להבחין בכך מבעוד ממועד ולהורות על סגירת התיק מחוסר אשמה. הזיכוי בתיק זה הינו זיכוי מוחלט", כתב.