איסור בנייה בחוף יחול גם על תוכניות שאושרו
מנכ"לית מינהל התכנון אוסרת על מימוש תוכניות בנייה שכבר אושרו בטווח 100 מטר מחוף הים, ודורשת מהרשויות המקומיות להתאים גם אותן לתוכנית המתאר הארצית
נופש, ספורט ותרבות: מתחם מיני ישראל בלטרון מתחדש
חרף התנגדות הירוקים: הוועדה המחוזית קבעה שיש לבנות במצפה נפתוח בי-ם
יותר צפוף: המהפכה להגדלת הצפיפות בערים יוצאת לדרך
תוכנית מגדלי חוף הכרמל, כמו תוכניות מאושרות נוספות לבנייה בסמיכות לחופי ישראל, שטרם נבנו, גוררות מאבקים ציבוריים, תכנוניים ומשפטיים נגד מימושן. זאת מאחר שתיקונים שבוצעו להגנה על החופים - כמו תוכנית מתאר ארצית (תמ”א) 13 מ-1983, וחוק החופים בשנת 2004 - נכנסו לתוקף לאחר אישורן, והותירו אותן מאיימות על רצועת החוף.
כעת חושף כלכליסט, כי ב-1988, חמש שנים לאחר שאושרה תמ"א 13, אשר אוסרת בנייה בטווח 100 מטר מקו המים, היו אמורות הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה להביא את אותן תוכניות שאושרו לפני כניסת התוכנית לתוקף לדיון מחודש כדי להתאים אותן לתמ"א.
במינהל התכנון מצאו לאחרונה כי מרבית הוועדות לא עשו את הנדרש מהן, ועל כן שיגרו מכתב לוועדות המקומיות, על פיו הוצאת היתרי בנייה בסמיכות לחופים - אסורה. במקרה שיזמים מבקשים מהוועדה המקומית היתר בנייה בסמיכות לחופים, נדרשת הוועדה המקומית לסרב לבקשה ולבצע התאמות בתוכנית כך שתהלום את דרישות תמ"א 13, ולהביא את התוכנית המעודכנת לאישור המועצה הארצית. במידה שלא יינתן אישור המועצה, הוועדה לא תוכל להנפיק את היתר הבנייה ליזם.
משאב עם הגנה מיוחדת
"הסביבה החופית היא משאב ציבורי ערכי אשר זוכה להגנה מיוחדת בשל היותו בעל חשיבות ברמה הארצית", כתבה באפריל 2019 מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, במכתב לוועדות המקומיות לתכנון לובנייה בתחום חופי הים. "תמ"א 13 לחופים אושרה על ידי הממשלה ביולי 1983. בתמ"א נקבע כי היא גוברת על כל תוכנית שקדמה לה והיא תבוצע בין השאר גם על ידי התאמתן של תוכניות מתאר מחוזיות ומקומיות, ושל תוכניות מפורטות להוראות תוכנית זו, תוך חמש שנים מיום תחילתה של תוכנית זו".
משמע הדבר הוא כי עד ליולי 1988 הוטל על מוסדות התכנון לדון מחדש בתוכניות שאושרו לפני איסור הבנייה בתחום ה-100 מטר, וכן לעניין ייעודי הקרקע.
"בפועל נראה כי מרבית התוכניות הסותרות את התמ"א, לא הובאו לדיון יזום בפני מוסדות התכנון, לצורך התאמתן ומשכך ככל שמתבקש היתר מכוחן של אותן תוכניות לא ניתן לתת אותו אלא בכפוף להתאמת התוכניות לתמ"א 13". הוסיפה זילבר. "לפיכך בכל מקרה בו מתבקש מידע להיתרים בתחום הסביבה החופית על מהנדס הוועדה המקומית לבדוק תחילה האם היתר הבנייה המתבקש הוא מכל תוכנית שאושרה לפני אוגוסט 1983 וככל שהיא מנוגדת לתמ"א 13 יש למסור במסגרת המידע כי תנאי להיתר הוא אישורה של המועצה הארצית לפי תמ"א 13. ככל שלא יינתן האישור רשות הרישוי לא תהיה רשאית להוציא את ההיתר המבוקש".
תוכניות הבנייה שאליהן מתייחסת זילבר במכתב, אם כן, הן תוכניות מאושרות לבנייה בטווח 100 מטר מהים, שאושרו לפני 1983. ביניהן מגדלי חוף הכרמל בחיפה, תוכנית למלונאות סמוך לחוף השרון בהרצליה, תוכנית מלונאות בקריית ים, ותוכנית למלונאות סמוך לחוף הריביירה בבת ים.
תוכנית נוספת מתייחסת לבנייה מלונאית בטווח 100 מטר מקו המים בחופי העיר נהריה. במקרה זה, בעלי הקרקע החלו בבניית המלון בשנות ה-90, בהתאם לתוכנית שאושרה לפני תמ"א 13. עמותת אדם טבע ודין הגישה עתירה לעצירת העבודות בטענה כי הקמת המלון אינה חוקית שכן היא סותרת את תמ"א 13 וחלה בטווח 100 מטר מהים. בית המשפט קבע כי במקרים שבהם הרשות המקומית לא עמדה במסגרת הזמן שהוקצבה לה להתאמת התוכנית (עד שנת 1988) אין בכך לבטל את התוכנית, אלא חובה לוודא כי היתר הבנייה לא יסתור את תמ"א 13.
מתעלמים מפסק הדין
"עוד ב-1999 פסק בית המשפט המחוזי בחיפה בעתירה שהגיש ארגון אדם טבע ודין כי לא ניתן לממש בנייה גם בתוכניות שקדמו לתמ"א 13", אומר עו"ד אלי בן ארי היועץ המשפטי של העמותה, שמברך על מכתבה של זילבר. "חוות הדעת של מינהל התכנון למעשה חוזרת על קביעה חשובה זו שלמרבה הצער, ישנם גורמים רבים במדינה שמבקשים להתעלם ממנה לטובת אינטרסים כלכליים".
יעל דורי ראש תחום תכנון באדם טבע ודין מסבירה אף היא כי "הביקוש ההולך וגובר לנופש בחופים עם גידול האוכלוסיה והסכנה בהיעלמות החופים עקב עליית מפלס פני הים, מחייבים בדיקה מחודשת של כל תוכניות הפיתוח הישנות וטיפול בזכויות הבנייה שניתנו בעבר. אחריות זו, מוטלת הן על מינהל התכנון והן על הרשויות המקומיות אשר חייבות להימנע ממתן היתרי בנייה ללא בדיקה מחודשת עם, ובהתאם, להוראת מנכל"ית מינהל התכנון. ובהתאם לתוכנית המתאר הארצית שחלה על החופים וכמובן בהתאם לחוק שמירת הסביבה החופית. רק כך נוכל לאפשר לכל הציבור ליהנות מחופי ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
