למרות "רפורמת הקורנפלקס": החסמים שפוגעים במחירי המזון
הרפורמה שכללה הקלות ביבוא מזון נכנסה לתוקף לפני כשלוש שנים, אך מחקר של מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במכללה למינהל חושף כי זו לא השיגה את כל מטרותיה. חוקרים: "מדיניות המכס בענף אינה מאוזנת ומופלית לרעה"
בשנים האחרונות בוצעו צעדי רגולציה להקלה על יוקר המחיה, רובם בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג שקמה אחרי המחאה החברתית. בחלק מענפי הצריכה התחרות אכן גדלה, בין היתר בזכות רכישה אונליין; אבל דווקא מזון, שעמד במרכזה של אותה מחאה, נחשב למורכב יותר בכל הקשור ליבוא.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רפורמת הקורנפלקס יוצאת לדרך: היום ייכנס לתוקף נוהל יבוא מקביל של מזון כשר
כשר, אבל תקוע: כך הרבנות מעכבת יבוא מקביל זול
התייקרות הפירות והירקות: "המחירים בשמיים - צריך לשקול היטב מה לקנות"
בניסיון לייצר שינוי גם כאן, נכנסה לתוקף לפני כשלוש שנים "רפורמת הקורנפלקס", שכללה הקלות ביבוא מזון, אך המהלכים לפתיחת השוק טרם הושלמו. כך גם עולה מניתוח של מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל. במרכז, בראשות ד"ר איריס סורוקר, מצאו שנותרו חסמים לא מבוטלים המשפיעים לרעה על מחירי המזון.
לפי המחקר, מדיניות המכס אמנם נמצאת בטווח סביר ודומה למדינות מתקדמות, אך בענף המזון התמונה אחרת. "מדיניות המכס בענף לא מאוזנת ומופלית לרעה", לפי איתי אטר, כותב המחקר. לדבריו, יש ריכוזיות בהכנסות ממכס על מזון, והוא גבוה מאוד במוצרים פופולריים. ב-2016, למשל, חמשת פרטי החקלאות בעלי ההכנסות הכי גבוהות ממכס, היוו 10% מסך הכנסותיו.
לפי נתונים שאסף המרכז, שיעור המכס האפקטיבי ביבוא דגי אמנון קפואים היה 74%, וההכנסות ממכס עליו הניבו למדינה 138 מיליון שקל (ראו טבלה). עוד היו ברשימה שום (מעל 80%) ותפוחים (מעל 20%).
לפי המחקר, ביותר מ-22 מוצרי מזון יש מכס אפקטיבי גבוה מ־50%, וכך לא משתלם לייבאם. "זו תופעה ייחודית לענף המזון בישראל", צוין.
ולא רק גובה המכס הוא חסם יבוא. במחקר צוינה מגמה עולמית של עלייה בחסמים שאינם מכסים, בעיקר מגבלות כמותיות או תקנות ביורוקרטיות שמעכבות ומשפיעות לרעה על היבוא, מה שפוגע בתחרות. "במדדי 'חסמי היבוא שאינם מכסים' ישראל הידרדרה ממקום 27 ב־2008 למקום 46 בשנת 2018", כותב אטר.
המחקר עסק גם ברפורמה עצמה. לפיו, לצד השיפורים, נותרה בעיה עם מזון המוגדר "רגיש", כרוב סוגי הפירות והירקות. "התהליך ארוך ולא מתחשב בתקנות הקיימות ממילא בחוק, ונוצרת כפל ביורוקרטיה", נכתב. "מוצרים 'רגישים' נקבעים שרירותית. ביורוקרטיה תמימה לכאורה שנועדה להגן על הציבור נעשית בצורה העלולה לפגוע בתחרות".
בקיץ הבטיח משרד הבריאות להחריג פירות וירקות מקבוצה זו, אך כפי שחשף "ידיעות אחרונות", רובם יסווגו כך ויחייבו בדיקות קפדניות. במשרד מסרו שחלקם יידגמו לפי הסיכון להימצאות מזהמים וחומרי הדברה.
לפנייה לכתב/ת 
