7 מיליון שקל לפועל שנפל מגובה ונותר משותק

הפיצוי ישולם על ידי שתי חברות בנייה: המעסיקה והקבלן הראשי. שופט קבע כי לפועל לא סופקו תנאי עבודה בטוחים ולא מונה מנהל עבודה לאתר

עו"ד רן שקד | פסקדיןפורסם: 11.01.20 , 08:19

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה את תביעתו של פועל בניין כבן 51 שנפצע באורח קשה בתאונת עבודה: השופט חננאל שרעבי קבע ששתי חברות בנייה – מי שהייתה המעסיקה ומי ששימשה קבלן ראשי באתר – ישלמו לו פיצויים של כשבעה מיליון שקל.

התאונה אירעה ב-2013, כשהפועל הכין יציקה לתקרה בקומה השלישית של חניון שנבנה באתר. בזמן שעמד על "טפסנות" התקרה (מעין פיגום), שהייתה עשויה מלוחות עץ ותבניות שנתמכות על עמודי מתכת, התפרק המבנה והוא נפל מגובה של כשלושה מטרים. הוא נפצע בראשו, בגבו ובחזהו, ואובחן שיתוק מלא בשתי רגליו. הוא אושפז למשך 36 ימים בבית החולים רמב"ם, שם עבר ניתוחים שונים, ושהה חמישה חודשים נוספים בבית חולים שיקומי. כיום הוא מרותק לכיסא גלגלים ולא שולט על סוגריו.

דיני עבודה

פועל נשרף בכל גופו ויפוצה ב-295 אלף שקל

עו"ד אורי לוגסי | פסקדין

עובד מפעל לאחסון חומרים מסוכנים נכווה בשריפה שפרצה בשל קצר חשמלי. המעסיקה ביקשה להטיל עליו את האשמה, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

פועל נשרף בכל גופו ויפוצה ב-295 אלף שקל

את תביעתו הגיש נגד החברה שהעסיקה אותו כקבלן המשנה, נגד החברה ששימשה קבלן ראשי, וכנגד החברה שהזמינה את העבודה. בכל הקשור לנסיבות התאונה, השופט חננאל שרעבי הסביר שהנתבעות לא העידו אף עד שישלול גרסת התובע.

במישור המשפטי, התובע טען כי הנתבעות נושאות באחריות לתאונה, בכך שלא סיפקו לו תנאי עבודה בטוחים, הנהיגו שיטת עבודה מסוכנת, ואף לא גידרו את הפתח שדרכו נפל.

בנוגע למעסיקה, השופט שרעבי קבע כי היא הפרה את חובתה כלפי התובע בתור עובד שלה – לספק לו תנאי עבודה בטוחים שימנעו נפילות מגובה. לגבי הקבלן הראשי צוין כי בהיותו "מבצע הבנייה", הרי הוא היה אחראי לבטיחות באתר, ולא הוכח אפילו שמינה מנהל עבודה לאתר. לפי השופט, עצם התרחשות התאונה מעידה על כישלון.

בפסק הדין נכתב: "מבחן הציפיות מלמד, כי בניית טפסנות תקרה ללא תמיכה או עמודי תמיכה בצורה נאותה, ללא גידור לבטח של הפתח ברצפת הטפסנות וללא אספקת אמצעי הגנה מפני נפילה מגובה (ולא הוכח על ידי נתבעות כי כך נעשה), עלולים לגרום לנזק של נפילת עובד כבמקרה דנן".

בכל הקשור לחלוקת האחריות נקבע שהמעסיקה תישא ב-70% מן הפיצוי, ואילו הקבלן הראשי ב-30%. התביעה נגד מזמינת העבודה נדחתה, שכן מרגע שמונה קבלן ראשי מטעמה - האחריות לקיום הוראות הבטיחות באתר עוברת אליו.

בהמשך נדחו טענות בדבר אשמה כלשהי מצדו של התובע. הנתבעות לא הביאו אף עד בכל הקשור לנסיבות האירוע, והשופט ציין כי "ביהמ"ש רשאי להסיק מאי הזמנת עד רלבנטי כאמור, מסקנות מחמירות וקיצוניות נגד מי שנמנע מהבאת העד".

נזקי התובע נקבעו על 6,896,783 שקל. מסכום זה ינוכו תגמולי ביטוח לאומי בסך כ-3.8 מיליון שקל שהתובע זכאי לקבל, והנתבעות ישלמו את היתרה. בהמשך פסק הדין קיבל השופט תביעת "שיבוב" שהגיש ביטוח לאומי נגד הקבלן הראשי, כך שהאחרון יחזיר גם 30% מהתגמולים כחלקו באחריות בתאונה.