בנק לא כיבד צו עיקול – וישלם 235 אלף שקל

אב שהפסיק לשלם מזונות הצליח למשוך מאות אלפי שקלים מחשבונו חרף צו עיקול שהוציאה האם. הוצל"פ קבעה שהבנק אחראי למחדל

עו"ד ארז הימן | פסקדיןפורסם: 16.01.20 , 08:40

לפני כשלוש שנים הוטל צו עיקול על חשבון בנק של אב לשלושה בגין חוב מזונות. בתקופה שלאחר מכן הפקיד האב כספים בחשבון אך הבנק אפשר לו למשוך אותם, במקום להעבירם להוצאה לפועל. מירלה אהרון ביננפלד מלשכת ההוצאה לפועל מחוז מרכז קבעה שהבנק התעלם מהצו וחייבה אותו לשלם לאם הילדים 231,941 שקל. דוברות בתי המשפט לא פרסמה באיזה בנק מדובר.

תיק ההוצאה לפועל נפתח לצורך אכיפת החלטה למזונות זמניים. האב חדל לשלם את דמי המזונות עבור שלושת הילדים ובדצמבר 2016, לבקשת האם, ניתן צו עיקול בסך 270 אלף שקל להבטחת המזונות העתידיים. הצו נשלח לבנק שבו מתנהל חשבון האב.

משפט כללי

בוטל חיוב מס של 150 מיליון ש' על "ברודקום"

עו"ד איתי הכהן | פסקדין

פקיד שומה חייב את החברה במס על רווחי הון בנימוק ששינתה את המבנה העסקי. היא ערערה וניצחה בפסק דין בעל השלכות על אקזיטים בארץ

בוטל חיוב מס של 150 מיליון ש' על "ברודקום"

תגובת הבנק לצו הייתה שאין כספים בחשבון. רק כשמונה חודשים לאחר מכן הגיש הבנק דפי חשבון שלפיהם יומיים לאחר הטלת העיקול הפקיד האב כ-273 אלף שקל. חמישה ימים לאחר מכן משך האב את רוב הסכום ובהמשך סגר את החשבון. האם טענה שהבנק לא פעל על פי הצו ושיחרר לחייב את הכספים המעוקלים מלבד 3,036 שקל שהעביר להוצאה לפועל. נוכח התנהלות היא ביקשה לחייב אותו בגובה צו העיקול, 270 אלף שקל.

הבנק טען שלא קיבל לידיו צו עיקול על סך 270 אלף שקל, אלא על סך 3,036 שקל בלבד. הוא הסביר כי צווי עיקול מגיעים בתקשורת ממוחשבת באופן אוטומטי ישירות ממחשבי ההוצאה לפועל. סכום העיקול ש"נשאב" אוטומטית למחשב הבנק הוא הסכום שרשום ליד השדה "סכום החוב". משנרשם בצו העיקול סכום חוב של 3,036 שקל - זה הסכום הרלוונטי שהיה עליו לעקל.

הבנק הוסיף כי אמנם בצו נרשם שיש עיקול על סך 270 אלף שקל, אך לא במקום הנכון. מאחר שההוצאה לפועל לא שלחה את הצו על פי מבנה הקובץ המוסכם, כל תלונה מצד הזוכה צריכה להיות מופנית כלפי הרשות.

אבל הרשמת מירלה אהרון ביננפלד קבעה שהבנק לא הוכיח שאכן קיים נוהל מחייב את הצדדים או נוהל כלשהו. היא הבהירה כי בצו נרשם במפורש שיש לעקל 270 אלף שקל. זאת ועוד, הבנק לא פעל לפי הצו וגם כשהעביר 3,036 שקל להוצאה לפועל, זה נעשה רק אחרי שנה וחצי ולאחר שחשבון הבנק של החייב כבר היה סגור.

"נראה כי הבנק פשוט התעלם או לא שם לב להוראות הצו", כתבה. "על תאגיד בנקאי לבדוק את הצווים שמגיעים אליו באופן קפדני ופרטני ולא לשים את כובד המשקל אך ורק 'בשדה של סכום החוב', אין מדובר בסתם 'מלל' אלא בצו שיפוטי".

היא הוסיפה כי הבנק לא הוכיח שהיה הצדק סביר לפעולותיו, להיפך: הוא אפשר לחייב למשוך עשרות אלפי שקלים עד לסגירת החשבון. נוכח זאת אין ספק שיש לחייב את הבנק בסכום החוב.

עם זאת, מאחר שחשבון החייב היה ביתרת חובה כשהפקיד אליו כספים, הרשמת החליטה שיש לקזז את הסכום ולחייב את הבנק בסך של 231,941 שקל בלבד. הבנק חויב בהוצאות בסך 4,000 שקל.