גורדי שחקים ותיאטרון: היום שאחרי פתיחת גשר יהודית
אחרי שנים ארוכות והשקעה של מיליונים נפתח השבוע הגשר מעל האיילון שנועד לחבר בין מערב למזרח תל אביב. רק שמדובר בחלק קטן ממתיחת פנים רחבת היקף שמתוכננת באזור כולו. ענת דניאלי יצאה למסע בין שלל התוכניות שמקדמת העירייה - וגילתה כיצד יראה מרכז העסקים הראשי החדש של העיר ללא הפסקה
בתקציב של 65 מיליון שקל ואחרי שנים ארוכות של תכנון ומריבות על עבודות בשבת - נפתח השבוע לתנועת הציבור גשר יהודית בתל אביב . הגשר, באורך 110 מטר, מיועד להולכי רגל ורוכבי אופניים, והוא חוצה את נתיבי איילון ומהווה חיבור ייחודי בין מערב העיר למזרחה. הוא ממוקם בציר מנחם בגין-מחלף השלום, הידוע בפקקים הכבדים המאפיינים אותו לאורך שעות היום, ואמור להוות תחליף לשימוש בכלי רכב פרטיים במטרה להקל על העומס. האם הוא יצליח בכך? אם בוחנים את תוכניות הבנייה העתידיות של עיריית תל אביב-יפו, מגלים בנייה אינטנסיבית עתידית של גורדי שחקים בסביבתו, והחיבור כרגע בשני צידיו לא הושלם, כך ששבילי האופניים והולכי הרגל אינם פוגשים שבילים בשני צידיו, כך שלא בטוח שהתשובה חיובית - אבל עוד נחזור לזה בהמשך.
בתום שנה של עבודות: גשר יהודית ייפתח מחר
בג"ץ קבע: העבודות על גשר יהודית בת"א יתקיימו בשבת
יוזמת חרדים: מחאה המונית בשבת במקביל לעבודות בגשר יהודית
גשר יהודית מהווה רק חלק קטן מתהליך תכנוני ארוך טווח משני צדיו, הכולל את פיתוח המע"ר (מרכז עסקים ראשי) החדש של תל אביב. בדיקת ynet מגלה כי אזור מזרח העיר צפוי לעבור מתיחת פנים, שתוסיף שורה של מגדלי משרדים ומגורים, לצד שמירה על מרקמי הבנייה הקיימים. כך, מהצד האחד של הגשר מצוי רחוב יגאל אלון, הכולל כבר כיום מגדלי משרדים רבי קומות ועוד צפוי להתרחב, לצד פיתוח שכונות ביצרון ורמת ישראל ; ומהצד השני שכונת מונטיפיורי, שלמרות הפיתוח המסיבי - צפויה לשמור על צביונה כמעין "אי" של בנייה נמוכה למגורים בלב מרכז העסקים רווי המגדלים.
"תוכנית המתאר וחזון העיר מציגה את העוגן הכלכלי החדש של העיר ללא הפסקה לאורך ציר יגאל אלון, שמאופיין במגדלי עירוב שימושים", מסבירה ל-ynet לאורה הופמן שפטלר, מתכננת בכירה באגף מזרח בעירייה. מנגד, היא מדגישה כי שכונות מונטיפיורי, ביצרון ורמת ישראל הסמוכות מצפון מזרח ישמרו על אופי של בנייה נמוכה. בשכונת ביצרון, למשל, תמהיל הבנייה יכלול 25% לשימוש מגורים והשאר לשימוש תעסוקה. בשורה התחתונה מדובר ב-3,000 דירות חדשות ובלא פחות ממיליון מ"ר לשטחי תעסוקה. "עירוב השימושים בשכונה פועל באופן מיטבי", ממשיכה הופמן שפטלר, "מצד אחד גן ילדים ומצד שני מבנה משרדים של חברת צ'קפוינט - ולצדם בתי מגורים".
חוץ משימושי מגורים ומשרדים, מתכננת העירייה לפתח את הפן התרבותי באזור, שהוזנח באופן יחסי לאורך השנים. לדברי הופמן שפטלר, "ועדת התכנון המקומית כבר אישרה באחרונה שלוש תוכניות ומדיניות לרחוב יגאל אלון, המתייחסות להיבטים התנועתיים והמפגש עם גשר יהודית, כאשר במסגרת התוכניות צפויים לחזק גם את הפן התרבותי - שאינו מאוד מפותח בצד המזרחי של העיר כיום בהשוואה לצד המערבי ולמרכז; וכך, בעורף מגדלי אלון הסמוכים לגשר צפוי להיפתח תיאטרון תמונע בתחילת 2021 - ויש חשיבה על עוגנים תרבותיים נוספים בסביבת הגשר".
במקום חברת החשמל: דירות, תעסוקה והאנגר לשימוש הקהילה
תוכנית חדשה נוספת בסמוך לגשר מבקשת להפוך את המרכז הטכני ומטה המשרדים של חברת החשמל, המכונה "חח"י-קרמניצקי", למתחם מגורים ותעסוקה חדש. מדובר בחטיבת קרקע רחבת היקף בשטח של 21.5 דונם, השוכנת באזור שמדרום לו רחוב קרמניצקי, ממזרח שדרות ההשכלה וממערב רחוב וולטר מוזס. במסגרת התוכנית, שאושרה בוועדה המקומית אך טרם הופקדה להתנגדויות הציבור, מתוכננות 302 יחידות דיור בשני מבני מגורים - האחד מגדל מגורים בן 40 קומות ברחוב מוזס ומבנה נוסף בן 10 קומות בשדרות ההשכלה. מגדל נוסף מתוכנן לשימושי תעסוקה בלבד ברחוב קרמניצקי והוא צפוי לכלול, לפי התוכנית, כ-40 קומות. לאחר ההפקדה ואישור התוכנית, צפוי לצאת מכרז על ידי העירייה להקמת הפרויקט.
נדבך נוסף וייחודי בתוכנית הוא הסבת שטח בהיקף של כ-4.9 דונם, עליו קיים כיום מבנה האנגר של חברת החשמל המשמש לבניית פילרים (גומחות חשמל), להאנגר קהילתי. "מדובר בתוכנית יוצאת דופן ביוזמה עירונית על קרקע בבעלות עירונית", מסבירה הופמן שפטלר, "בשטח יש מבנה לשימור - האנגר שמשמש כיום את חברת החשמל - אז החלטנו לשמור עליו לטובת פרויקט קהילתי רב תכליתי. הוא יישאר בשימוש הזה עד שיעלה צורך בבית ספר או במוסד ציבורי".
לא רחוק משם, ברחוב יגאל אלון 100-106, אושרה להפקדה תוכנית להקמת מגדל משרדים ושימור מבנה ששימש את מפעל סיפולוקס המיתולוגי לייצור בקבוקי סודה. במתחם, המשתרע על שטח של 4.6 דונם, צפויים להקים מגדל בן 45 קומות לשימושים מעורבים של מסחר ותעסוקה כולל מלונאות, מגורים ומוסדות ציבור. לדברי הופמן שפטלר, גם מפעל סיפולוקס עצמו צפוי, ככל הנראה, לשמש עוגן תרבותי. מדובר במתחם בבעלות קבוצת לובינסקי, שבבעלות משפחת מנור, וחברת ליבנטל אחזקות שבבעלות הקבלנים הוותיקים אבירם דולינגר, ברוך אופיר ויחזקאל אלעני.
פרויקט רחב היקף נוסף שצפוי לקום סביב הגשר כולל שני מגדלי תעסוקה - האחד בן 40 קומות והשני בן 13 קומות עם קומת מסחר בקומת הקרקע שתפנה לרחוב דרך השלום. עוד כולל הפרויקט שני מגדלי מגורים בני 35 קומות עם 360 דירות שיפנו לכיוון רחוב הסוללים. בנוסף, יכלול הפרויקט מבנה ציבור בהיקף 2,200 מ"ר ושטחי מסחר בהיקף של 3,200 מ"ר, לצד חניון תת-קרקעי שתנהל אחוזת חוף. 280 חניות מכלל החניות בחניון יוקצו לטובת הציבור. המתחם בן 24 דונם הושכר בעבר לעיריית תל אביב-יפו ושימש חניון משאיות אשפה, וכיום הוא משמש חניון חלקי. קבוצת מבנה מחזיקה במתחם ומקימה את הפרויקט יחד עם השותפה תדהר (25%) בחלק של המגורים. מהחברה נמסר כי היא היא פועלת להוצאת היתרי בנייה במקום.
מגדל נוסף בגובה 48 קומות המיועד למשרדים ומלונאות יוקם ברחוב תובל 6, גם הוא לכיוון רחוב הסוללים. המגדל, בבעלות חברת יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה שבשליטת ג'ורג' חורש, נמצא כיום בשלב עבודות חפירה ודיפון. על פי התכנון, המגדל ימוקם צפונית לכיכר שתהיה חלק משביל הולכי רגל, אשר יוליך מערבה אל שדרות יהודית שבשכונת מונטיפיורי באמצעות הגשר. בדופן אחרת של הכיכר תקים החברה מבנה מסחרי נוסף בן שתי קומות.
ואילו בפינת הרחובות יגאל אלון ועמינדב ייהרס המרכז המסחרי שנמצא שם כיום, ובו ממקומות רשת שופרסל וחברת האופנה H&O, לצד בניין משרדים ששימש את פירמת הייעוץ העסקי ארנסט אנד יאנג. מדובר במתחם בן 23 דונם בבעלות קבוצת מבנה, שמתכננת בו 200 אלף מ"ר של מגורים, מסחר ותעסוקה - שיכללו 370 דירות ו-180 אלף מ"ר למשרדים. כרגע התוכנית נמצאת בשלב הגשת התב"ע (תוכנית בניין עיר) ולפני פורום מהנדס העיר, כך שטרם החלו תהליכי האישור לפרויקט. במקביל, בחלק מחטיבת הקרקע (4.5 דונם מתוך 23 דונם) בפינת רחוב המיטב מצוי פרויקט מגורים הכולל 170 יחידות דיור ב-27 קומות בשותפות קבוצת מבנה ותדהר (50%) הנמצא בשלבי סיום ולקראת אכלוס.
שדרות יהודית: אי בלב המע"ר
בעוד שהצד המזרחי של גשר יהודית נמצא בתנופת בנייה משמעותית, צדו המערבי מוקדש בעיקר לעבודות הרכבת הקלה. ברחוב שדרות יהודית שבשכונת מונטיפיורי מצויים בניינים נמוכים - והתוכנית היא להשאיר את המרקם הקיים. כיום שבילי הגשר אינם ממשיכים ישירות לשדרה, אולם הצפי הוא לסלול מסלולי אופניים מהגשר לשדרה כמו בשדרות רוטשילד. המטרה היא להפוך את השדרה לרחוב "מנוהל תנועה", כך שכלי רכב יותרו רק לדיירי הרחוב או שהכניסה לכלי רכב תיחסם בשעות מסוימות.
"הגשר מתחבר לתוך הציר המרכזי של השכונה, שלפי תוכנית האב והמתאר היא מוגדרת כאי בלב המע"ר - כלומר שימור הקיים עם בנייה נמוכה של עד 6.5 קומות וקומה מסחרית הפונה לרחוב", אומרת רבקה פרחי, רכזת ת כנון עיר בכירה אזור מרכז בעיריית תל אביב-יפו. מדוע השכונה מכונה "אי"? לדבריה, משום שהיא "פוגשת את כל המע"ר הצפוני של תל אביב, שכולל שדרת מגדלים המתחילה מאזור רכבת ארלוזורוב, דרך מגדל הצעירים ומגדלי עזריאלי, ועד קריית הממשלה, מתחם שכונה והדופן של שכונת מונטיפיורי".
מול שדרות יהודית, ברחוב מנחם בגין, מצויה תחנת יהודית של הקו האדום ברכבת הקלה. "בסביבה זו מקודמות תוכניות למגדלים ליד בית קלקא, אך הן טרם נידונו בפורום מהנדס העיר", מוסיפה פרחי, "גם תוכנית שדרת הקריה מנסה לטפל במה שקורה מעל הקרקע בסביבת הקו האדום. היא עוקבת אחרי הקו בתת הקרקע ומטפלת בהתאמות מעל הקרקע, כמו הרחבת מדרכות, שבילי אופניים ונתיבי תחבורה ציבורית - כחלק מהיפוך סדר העדיפויות העירוני". תוכנית שדרת הקריה אושרה על ידי משרד התחבורה והיא עוסקת בהסדרי תנועה ושדרוג המרחב הציבורי.
גשר יהודית הוא חלק מתוכנית ציר "ביצרון-ים", כאשר בכל פעם העירייה משלימה חלק אחר בו. בעירייה מספרים שהשלב הבא הוא מתיחת פנים לשדרות ירושלים, כחלק מתוכנית המתאר שכוללת רשת צירים ירוקה שמטרתה ניידות רציפה בין כל האזורים בעיר ללא שימוש בכלי רכב. אלא שלמרות החזון המבורך להוצאת כלי רכב, ביצוע בשלבים הופך ארוך ומלווה בביקורת רבה מצד הציבור - שאינו שוכח את העלות הגבוהה להקמת הגשר. למרות הביקורת, מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה, מבהירה כי עשייה במקטעים עדיפה: "פרויקטים לחיבור מזרח ומערב חיוניים לתפקוד העירוני. החזון לקירוי האיילון וחיבור באמצעות גשרים הוא חיובי ומהווה עוד שלב בכיוון הנכון".
"החיבור של הגשר רחוק מלהיות מושלם"
נחזור לסוגיית העומס: כיום במצבו, הגשר רחוק מלהיות מחובר בצורה מיטבית לסביבתו, ובפועל אינו מייצר רצף להליכה, ריצה או נסיעה באופניים. זאת, משום ששביל האופניים בירידה ממנו לא פוגש שביל משני צדיו. ברחוב יגאל אלון ישנו שביל אופניים, אך הוא אינו מתחבר לגשר ומצוי בצד השני של הרחוב (ממזרח לגשר). אמנם כיום מקודמות תוכניות שנועדו לבצע את ההתאמות לשבילי הולכי הרגל והאופניים היוצאים מהגשר, אולם בעיריית תל אביב אומרים שאין עדיין יעד סופי לביצוע.
"צריך לברך על הקמת גשר יהודית, אך אפשר לבקר את התוצאה ולפעול לשדרוג המיזם לטובת מקסום התפקוד של הגשר", אומרת להבי, "חיבור מזרח עם מערב העיר מעל הציר הסואן של האיילון הוא חובתה של העיר לטובת הניידות של התושבים בין כל חלקיה בהליכה רגלית וברכיבה על אופניים". למאחר שבדופן המזרחית של הגשר המדרכה אינה מוסדרת להיקפי ההולכים והרוכבים הצפויים לחצות אותו, מתכננת העירייה שדרוג בטווח הקצר. "גם בצד המערבי החיבור רחוק מלהיות מושלם משום ששדרות יהודית טרם שודרגו על פי ייעודם בתוכניות העירוניות - שהוא להוות ציר מקשר לתחנת הרכבת הקלה בצומת יהודית ובגין". החדשות הטובות הן שהתוכניות מאושרות, והצפי לגמר ביצוע לשדרוג השדרה הוא עד תחילת 2022. יש למה לצפות.