המחוזי קרא להחמיר בענישה על עברייני בנייה

שופט מבאר שבע שעסק בערעור בתיק עבירות בנייה נאלץ להפחית קנס בשל אחדות ענישה, אך ציין שיש לשקול מאסרים בפועל במקרים חריגים

עו"ד רז בן-ארצי | פסקדיןפורסם: 02.02.20 , 21:43

פסק דין שניתן לאחרונה בערעור של עבריין בנייה שנקנס ב-250 אלף שקל כלל קביעות עקרוניות לגבי מדיניות הענישה הראויה במקרים חמורים: שופט המחוזי בבאר שבע אלון אינפלד אמנם קיבל את הערעור באופן חלקי והפחית את הקנס ב-50 אלף שקל מטעמי אחידות ענישה, אך בצד זאת קבע כי הגיעה השעה להחמיר משמעותית עם עברייני בנייה, ובמקרים מסוימים אף להטיל עליהם עונשי מאסר מוחשיים בנוסף לקנסות גבוהים.

ההליכים הפליליים נפתחו לאחר שב-2015 השכיר המערער שטח בקריית גת לשתי חברות, כשכ-2,500 מ"ר מתוכו כלל לא שייך לו, ובנוסף אותרו במקום מבנים נרחבים ללא היתר. המערער גיבש עם הוועדה המקומית לתכנון ובניה קריית גת הסדר טיעון והורשע בעבירות בנייה חמורות. בגזר הדין שניתן בשנה שעברה הוטל עליו קנס של 250 אלף שקל או שישה חודשי מאסר תמורתו, לצד התחייבות עצמית של 350 אלף שקל וצו הריסה.

חוק ונדלן

ביטלו רכישת דירה: "המוכרת חולת אלצהיימר"

עו"ד בנימין הנר | פסקדין

בני זוג חזרו בהם מזיכרון דברים שחתמו עם קשישה, אבל בנה סירב להשיב להם מקדמה על סך 50 אלף שקל. ביהמ"ש קיבל את תביעתם

ביטלו רכישת דירה: "המוכרת חולת אלצהיימר"

גם השוכרות גיבשו הסדר טיעון, אלא שהעונש שהוטל עליהן היה קל בהרבה: שתי החברות חויבו ביחד ולחוד בקנס של 30 אלף שקל ואילו הבעלים בערבות לתשלום בנוסף להתחייבות בסך 60 אלף שקל שלא לבצע עבירות דומות. בערעור שהגיש על עונשו טען המשכיר בין היתר כי יש פער עצום בין העונש שהוטל עליו לבין העונש שהוטל על השוכרות, החוטא לעקרון אחידות הענישה.

הוועדה המקומית התנגדה להתערבות בעונש וטענה שהפער מצוי בהבחנה המהותית בין המערער לשוכרות, שלא ידעו כי פלש לשטחים לא שלו ושהמבנים אינם חוקיים. לעומתן, המערער היה מודע למצב בשטח, לא היסס לפלוש לקרקע ואף גרף ממעשיו רווח כלכלי.

השופט אלון אינפלד הדגיש כי הדרישה לאשר בנייה מול רשויות התכנון אינה רק עניין בירוקרטי, יש לה חשיבות עצומה משום שדיני התכנון והבנייה נועדו להגן על מכלול רחב של אינטרסים כמו איכות הסביבה, בטיחות הבנייה, שמירה על בטחון ובריאות הציבור ועוד.

נקבע כי עבירות בנייה בהיקפים משמעותיים שנעשות במודע, כמו במקרה הנוכחי, מחייבות ענישה מחמירה שכוללת גם מאסר, במיוחד כשבוצעו להפקת רווח ונכלל בהן גם גזל קרקע: "בית המשפט העליון, בפסיקה רבה, חוזרת ונשנית, דיבר על הצורך להחמיר בענישה בעבירות תכנון ובניה. פסיקה זו, הנשמעת כבר עשרות בשנים, לא התממשה בשטח. בפועל, רשויות התביעה וערכאות הדיון אינן 'מרימות את הכפפה'".

לדעתו של השופט, במקרה הנוכחי מתחם הענישה היה אמור לנוע בין חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר בפועל, בנוסף למאסר על תנאי וענישה כלכלית מכבידה. השופט הבהיר כי לטעמו העונש שהתבקש והוטל על הנאשם הקל עמו מאוד.

אלא שבנסיבות המקרה, קבע, עקרון אחידות הענישה מחייב הפחתה מסוימת בקנס לנוכח העונש הקל והלא חוקי שהוטל על השוכרות: "השגיאה של בית המשפט קמא בהטלת 'עונש קולקטיבי על שלוש הנאשמות כאחת, משל היה זה פיצוי אזרחי, ובניגוד לעקרונות דיני העונשין, יוצר פער קיצוני ולא ראוי. פער זה צריך להשפיע גם על המערער".

לפיכך נקבע כי הקנס שישלם המערער יופחת ל-200 אלף שקל או חמישה חודשי מאסר. יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם.