שתף קטע נבחר

משרת אמון? בעל מניות יפוצה על שעות נוספות

מנהל עבודה ובעל רבע מהמניות במוסך פוטר ותבע זכויות שונות. ביהמ"ש התבקש להכריע בזכאותו. התוצאה: הוא יקבל 282 אלף שקל

במסגרת תביעה לתשלום עבור זכויות שונות דן בית הדין לעבודה בתל אביב בשאלה אם בעל מניות שפוטר זכאי לגמול שעות נוספות. המעסיקה טענה שהתשובה שלילית כיוון שעבד במשרת אמון, אלא שבפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי הבעלות במניות לא שוללת את העובדה שהתובע היה בסך הכול שכיר: הוא לא קיבל דיבידנדים, לא היה מנהל בכיר ולא לקח חלק בהחלטות ניהוליות. לפיכך, החברה חויבה לשלם לו כ-282 אלף שקל ברכיב זה.

 

התובע עבד כמנהל עבודה במוסך של "מרכז שירות ברגיל" מ-2008. כמה חודשים לאחר מכן הוא קיבל 25% ממניות החברה. בספטמבר 2016 הוא זומן לשימוע אך לא התייצב, וכעבור כשבוע פוטר. בתביעה שהגיש נגד החברה ושני בעלי המניות הנוספים שלה (אב ובתו) הוא תבע זכויות שונות, בכללן גמול שעות נוספות, דמי הבראה, הפרשי פנסיה, פיצויים על פיטורים ללא שימוע ועוד.

 

הנתבעים טענו כי העובדה שהתובע קיבל מניות בחברה מעידה שעבד במשרת אמון ולכן אינו זכאי לגמול שעות נוספות. עוד נטען כי לתובע יש חוב של כ-50 אלף שקל לחברה וכי פוטר כדין לאחר שהתנהל באופן בעייתי וכמעט שלא הגיע לעבודה. נטען כי הוא בחר שלא להגיע לשימוע שאליו זומן ולכן לא מדובר בפיטורים שלא כדין. כמו כן נטען כי קיבל את מלוא הזכויות המגיעות לו בגמר חשבון.

 

השאלה העיקרית שהעסיקה את סגנית נשיאת בית הדין, השופטת אריאלה גילצר-כץ, הייתה אם עובד שהוא גם בעל מניות הוא בהכרח עובד במשרת אמון שלא זכאי לגמול שעות נוספות. נקבע כי התשובה צריכה להיבחן לפי נסיבות ומתכונת ההעסקה ואין בבעלות מניות כדי לשלול אוטומטית זכאות לשעות נוספות.

 

במקרה הנוכחי התובע קיבל את המניות בשל הצורך בתעודת ההסמכה שלו – שכן היה היחיד בחברה שהוסמך רשמית לניהול. קבלת המניות לא הציבה אותו במעמד של שותף או מנהל בכיר. הוא לא לקח חלק בהחלטות הניהוליות של החברה, לא ביקשו את הסכמתו להוצאות כספיות כאלה ואחרות והוא מעולם לא קיבל דיבידנדים או כספים למעט משכורת. מכאן, שהיה למעשה עובד שכיר ככל עובד אחר, ומשרתו לא הייתה משרת אמון.

 

בנוסף, טענת התובע שלפיה עבד שעות נוספות בפועל התקבלה. השופטת הסתמכה בהקשר זה על העובדה שעד שהפך לבעל מניות הוא קיבל גמול שעות נוספות על בסיס חודשי. התנהלות זו מעידה שהחברה הכירה בכך שהוא עובד בשעות נוספות והתירה זאת.

 

בסופו של דבר הוחלט שהתובע יקבל פיצויים על 23 שעות נוספות בחודש עבור שבע שנות העבודה האחרונות, ובסך הכול 281,968 שקל.

 

בנוסף נפסקו לתובע 41,924 שקלים עבור דמי הודעה מוקדמת, דמי חופשה ודמי הבראה, אך יתר רכיבי התביעה נדחו כולל הטענה כי פוטר שלא כדין. כמו כן, התקבלה חלקית הטענה לגבי החוב לחברה ונקבע כי מהפיצויים יקוזזו 29,019 שקל.

 

החברה חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 42 אלף שקל, ואילו התובע חויב לשלם לבעלי המניות, שנתבעו אישית ללא סיבה, הוצאות ושכר טרחה של 15 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
צילום: רוני אשר
עו"ד אילן גולדנברג
צילום: רוני אשר
מומלצים