אחרי 15 שנה: תבעה מהגרוש אופציות שקיבל

בין בני זוג לשעבר התעוררה מחלוקת בנוגע לאופציות שהבעל קיבל לפני הגירושים, אבל מימש אותן לאחר מכן תמורת 172 אלף שקל. מה נקבע?

עו"ד אביטל רבינוביץ | פסקדיןפורסם: 05.02.20 , 22:54

בית המשפט למשפחה בירושלים קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה אישה לקבל סכום שמימש בעלה לשעבר לאחר הגירושים מאופציות בחברה שבה עבד.

בני הזוג נישאו ב-1984 ולהם שלושה ילדים בגירים. בהסכם הגירושין שנחתם בפברואר 2004 נקבע שכל זכות שרשומה על שם אחד הצדדים תחולק שווה בשווה בהגיע מועד פדיונה. השניים מינו בורר לעריכת חישוב הזכויות וחלוקת הרכוש, וב-2005 ניתן פסק בוררות שאושר על ידי בית המשפט.

דיני משפחה

ישלם מזונות לילדה אף שאינה בתו הביולוגית

מערכת פסקדין

בני זוג גידלו יחד בת משותפת ובת מיחסים קודמים של האישה. כשהתגרשו, האם תבעה מבן זוגה להעביר לה תשלום חודשי עבור שתי הילדות

ישלם מזונות לילדה אף שאינה בתו הביולוגית

אך המחלוקות נמשכו. בתביעה שהגישה ב-2017 טענה האישה שעוד בהליך הבוררות הסתיר ממנה הבעל זכויות שקיבל בחברה בה הועסק. לטענתה, בשנים 2001 ו-2003, במהלך עבודתו בחברה, הוא צבר אופציות, ומימש אותן ב-2007 תמורת 172,024 שקל. היא טענה שמתוך הסכום שולמו לה 42 אלף שקל בלבד, אף שהיא זכאית למחצית מהסכום.

הגרוש הכחיש את הדברים. הוא טען שההסכם עם החברה קבע שבכל שנה יהיו רק רבע מהאופציות בנות מימוש, כך שבמועד הפרידה היה ניתן לממש רק 1,000 אופציות בשווי 21.9$ ושוויין של שאר האופציות עמד על 0. בגין אופציות אלה הוא העביר לגרושתו 42 אלף שקל ולא נותר חייב לה דבר.

האישה השיבה כי היא זכאית גם לכספים שנפדו לאחר הפרידה. לשיטתה, מאחר שהאופציות ניתנו עוד בתקופת הנישואין, הרי שהזכות עצמה נוצרה במהלכם ואין זה משנה מתי הגיעה למימוש.

השופט שלמה אלבז ציין כי הבעל לא הוכיח מה הייתה מטרת הענקת האופציות. לדבריו, לו היה מוכח שהאופציות ניתנו במקביל לשכר עבודה מופחת או במטרה להמריץ עובדים להמשיך לעבוד בחברה, אז משך הזמן שלאחר מועד הפרידה היה משמעותי יותר.

בנסיבות אלה לא היה מקום להורות על שיתוף מלא בין הצדדים שעה שמרבית הזכויות "הובשלו" (היו ניתנות למימוש) לאחר הפרידה. ואולם, טענה זו לא הוכחה.

השופט הדגיש כי כל האופציות שקיבל הגרוש הוענקו במהלך הנישואין, ותקופת ההבשלה של מרביתן התרחשה במהלך הנישואין. עובדה זו מובילה למסקנה שהתובעת שותפה גם כן לחלק משווי הזכויות שנפדו.

הוא הבחין בין אופציות שקיבל הבעל ב-2003, שלושה חודשים לפני הפרידה, לבין אופציות שקיבל ב-2001. ביחס לאופציות מ-2003 הוא קבע כי אין לאישה זכויות בהן שכן לא ניתן לומר שהן הובשלו במהלך הנישואין. מנגד, היא זכאית לרבע משוויין של 1,000 אופציות שקיבל הבעל ב-2001 ונפדו ב-2006.