ייעוד הקרקע שונה - ורוב חוף הים ימשיך לשמש את משרד הביטחון

ראשון לציון היא בעלת רצועת חוף שאורכה שמונה ק"מ, אלא שהשטח המוכרז לרחצה הוא בן 1 ק"מ בלבד, ועל כל יתר השטח חולש מתקן של משרד הביטחון הידוע כ"מטווח 24". עד לאחרונה הוגדר ייעוד הקרקע ל"תכנון עתידי", מה שהיה יכול לסייע לתמרץ את משרד הביטחון לפנות את המחנה, כלומר לתת לו פיצוי כספי מהתמורה שתתקבל משיווק הקרקע ליזמים. אלא שלפני שבוע נכנסה לתוקף תוכנית המתאר הארצית תמ"א 1, שבין היתר שינתה את ייעוד הקרקע שעליה פועל מטווח 24 ל"שטח פתוח". כלומר לא תתאפשר בנייה באזור, ולעירייה ולמדינה לא יהיה מקור כספי לשלם על פינוי המתקן.

איסור בנייה בחוף יחול גם על תוכניות שאושרו

חופים יקרים: כמה יעלה לכם בילוי בחוף הים?

הקרקע שעליה מצוי המתקן, כוללת 1300 דונם, המצויים בבעלות המדינה ועיריית ראשון לציון, ו-200 דונם נוספים הצמודים למתקן הביטחוני ומוגבלים בבנייה בעקבותיו, המצויים בבעלות פרטית.

המתקן הביטחוני בחוף הים של ראשון לציון. עלות הפינוי עוברת את המיליארד שקל(צילום: אבי מועלם)

לדברי ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, אישורה של תמ"א 1 היא מכת מוות לפינוי רצועת החוף, משום שהיא מבטלת כל תמריץ שיכול לגרום למשרד הביטחון לפנות את המחנה, ובינתיים התושבים משלמים את המחיר: "יש לנו קילומטר אחד בלבד של חופים מוכרזים, שמגיעים אליהם מכל אזור השפלה, ממודיעין, וירושלים, והצפיפות בו כל כך גדולה שבכל שישי ושבת סוגרים את החוף למבקרים כשהחופים מלאים עד אפס מקום", אומר קינסטליך. "במשך השנים היו לנו מגעים עם משרד הביטחון שהביע נכונות לפנות רצועת חוף של 3.5 קילומטרים, אבל הוא הבהיר שעלות הפינוי היא למעלה ממיליארד שקל. הדרך היחידה לתמרץ את המשרד לפנות את השטח כדי לפתוח אותו לציבור, היא לאפשר פיתוח של החוף. אמרתי שאני מוכן לאשר הקמה של מלונות בשטח המחנה המפונה, מטה הדיור היה פה בסיור, אבל אז מינהל התכנון אישר את תמ"א 1 שמונעת כל בנייה בשטח. אנחנו ניאבק משפטית בתמ"א 1 כדי שנוכל לפתוח את החוף לציבור. לא ייתכן שהממשלה תצפה מרשות מקומית לממן פינוי מחנה צבאי במיליארד שקל מקופתה". 

ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך(צילום: עידו ארז)

בראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, 270 אלף תושבים, ועל פי תוכנית המתאר לעיר ל-2030, יתווספו לה עוד 100 אלף תושבים. "בשנים האחרונות ישנן 1,300 התחלות בנייה בראשון לציון בכל שנה, וזה לא כולל את הבנייה שצפויה בצריפין", אומר מהנדס העירייה קיריל קוזיול. "גם מבחינה אורבנית אין היגיון תכנוני להשאיר 1,300 דונם שטחים פתוחים, כאשר מזרחית מהם מצוי מתחם האלף, ואין רצף תכנוני ממנו מערבה. צריך להבין שלא מדובר בשטח שהוא שמורת טבע. מדובר בקרקע מופרת, שפועל עליה מתקן צבאי, ואין היתכנות ריאלית שהמתקן הזה יפונה ללא תכנון אורבני של השטח, שיממן את פינוי המתקן. על מה נכון לבנות בשטח המפונה אפשר לדבר, להתדיין בוועדות, ולשמוע את כולם, גם את הארגונים הסביבתיים. אבל נכון להיום תמ"א 1 חסמה את האפשרות לתכנן את הקרקע, והציבור יישאר עם גישה חסומה לים ורצועת חוף צרה".

"המקרה בראשון לציון, שמערכת הביטחון שולטת במרבית רצועת החוף שלה, היא דוגמה לכך שהצורך העצום של הציבור בחופי רחצה מוכרזים, נדחק מול צורכי מערכת הביטחון" אומרת ראש תחום תכנון בעמותת אדם טבע ודין, יעל דורי. "כל זה כשאין באמת יכולת לדעת מהם הצרכים של מערכת הביטחון ואם ישנה אפשרות כבר כיום לצמצם את השליטה שלה בחופים. ככל שהאוכלוסיה גדלה, שהחופים הפתוחים לציבור מצטמצמים ושעונת הקיץ מתארכת, יש צורך בחופים נוספים. יש הרבה מתחרים על קו החוף שלנו, החל מנמלים ותשתיות, דרך מלונאות ועד חופי רחצה. האינטרס הציבורי של הכרזה על חופים נוספים ופתיחתם לציבור הרחב הוא השיקול המרכזי שצריך בכל דיון בנושא, ועוד קודם, יש לדרוש ממערכת הביטחון הסבר להשתלטות על חופים שלמים ששייכים לציבור".

ראש תחום תכנון בעמותת אדם טבע ודין, יעל דורי(צילום: אדם טבע ודין)

פורום רשויות החוף: דרושים 100 חופים מוכרזים נוספים בישראל

הצפיפות בחופים אינה מורגשת בראשון לציון בלבד, ופורום רשויות החוף בישראל, הכולל 21 רשויות מקומיות שבתחומן חופי ים, דורש להגדיל ב-100 חופים נוספים את מספר החופים המוכרזים בישראל ולהקצות לכך תקציב מיוחד. משרד הפנים תומך בדרישה, ואף פרסם קול קורא לרשויות להגיש בקשות לפיתוח חופים נוספים, אך הרשויות לא ממהרות לגשת אליו בשל חוסר תקציב.

בסך הכל בישראל מצויים כיום 155 חופים מוכרזים, 104 מתוכם בים התיכון, 31 בכנרת, 16 בים המלח וארבעה חופים מוכרזים בים סוף. "מספר החופים המוכרזים הקיימים כיום, מתאים אולי למדינה עם ארבעה או חמישה מיליון תושבים, בעוד שאנחנו עומדים על כמעט תשעה מיליון" אומר מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן. "הפער בין הגידול באוכלוסיה לבין החופים המוכרזים שאמורים לשאת את האוכלוסיה הולך ומתעצם" הבעיה שהיא שלרשויות המקומיות אין מוטיבציה לפיתוח חופים בגלל העלויות של פיתוח חופים המוערכות סביב שלושה מיליון שקל לפיתוח חוף מוכרז, אך ההוצאה המהותית יותר היא תחזוקת החופים השוטפת שמוערכת סביב 1.5 מיליון שקל לשנה, מה גם שהחוף לא משרת בהכרח את תושבי העיר אלא גם מבקרים מחוץ זה, ופיתוח ואחזקת החוף עולה כסף. הממשלה על כל הזרועות שלה לא הכריזה על תוכנית רב שנתית לפיתוח חופי ים כפי שקורה במדינות מתוקנות. כתוצאה מכך יש מבקרים רבים בחופים לא מוכרזים, שגוררים טביעות ואבידות בנפש, ותביעות כספיות רבות".

בשנת 2015 הוקם פורום ערי החוף המקיף 21 רשויות מקומיות שבתחומן חופי ים, על ידי המרכז לשלטון מקומי ומרכז המועצות האזוריות, והוא כולל בתוכו גם ארגונים סביבתיים. בכנס רשויות חוף שקיימו המרכז לשלטון מקומי ועמותת אדם טבע ודין בשבוע שעבר באילת, אמר מנהל פורום רשויות החוף ושר הפנים לשעבר אופיר פינס, כי "עד היום מימון חופים שפתוחים לציבור ממומן באופן מוחלט על ידי רשויות המקומיות ומגיע למיליון וחצי שקל לשנה. כתוצאה מכך הציבור מפסיד פעמיים: גם מצטופף בחופים המוכרזים המעטים שקיימים, וגם מבקר בחופים לא מוכרזים ומסכן עצמו בטביעה. הפיתרון נמצא בידיים של משרד האוצר באמצעות תקציב יעודי לפיתוח ותחזוקת חופים חדשים.

"משרד הפנים פירסם קול קורא לפיתוח חופים חדשים ברשויות המקומיות והודענו לו שלא נוכל לפתוח חופים חדשים בלי שהממשלה תסייע במימון והתוכנית הוקפאה. מצד אחד הגבילו את היכולת של הרשויות המקומיות לגבות כסף בחופים, מתוך תפיסה נכונה שהחוף הוא משאב ציבורי, ומצד שני הציפייה שהרשויות הן שיתקצבו פיתוח ותחזוקת חופים חדשים שיכניסו אותן לגירעון נוסף. אי אפשר לאחוז את המקל בשתי הקצוות".

1.5 ס"מ חוף פתוח לאדם

על בעיית הצפיפות בחופי הים, מצביע דו"ח של עמותת "אדם טבע ודין" שפורסם השנה וממנו עולה כי אורך חופי הים התיכון של מדינת ישראל הוא כ-200 ק"מ, אך כשליש מרצועת החוף תפוסה וסגורה בפני הציבור על ידי נמלים, מתקנים ביטחוניים, מתקני תשתית כמו תחנות כח, מתקני התפלה ועוד.

כתוצאה מכך לכל ישראלי נותרו פחות מ-1.5 ס"מ בממוצע של חוף פתוח. "אורך כל החופים המוכרזים לאורך הים התיכון הינו פחות מ-10% במכלל החופים בישראל שהם פחות מ-20 ק"מ בלבד של חוף מוכרז במצטבר" צוין בדו"ח. "כלומר, בבואנו לחוף ים מוכרז בהשגחת מציל יש לכל תושב בממוצע פחות מרבע ס"מ של חוף מוכרז. וזאת בלי לחשב את מספר התיירים שמגיעים לישראל בכל שנה".

עוד מציינים ב"אדם טבע ודין" כי תוכניות בנייה שאושרו לפני חוק החפים מאיימות על כמות החופים שנותרו, כמו תוכניות חדשות להקמת מרינות, ואתרי נופש. בין המהלכים האופרטיביים שמקדם אדם טבע ודין בעניין הגדלת מספר החופים המוכרזים, לקדם חקיקה שתמנע מימוש תוכניות בנייה ישנות בחופים וביטול התמריץ שיזם משרד התיירות להוספת מגורים בתוכניות להקמת מלונאות, וכן צמצום תפיסת משרד הביטחון שטחים המונעים נגישות לחופי הים.

אך בעוד שבחלק משטחי הערים ניתן לממש בנייה ופיתוח שיאפשרו מימון של הכשרת חופים מוכרזים נוספים, מצבן של המועצות האזוריות הוא גרוע יותר, שכן במרחב הכפרי לא ניתן לאשר תוכניות בנייה. "במועצות האזוריות יש חופי ים ארוכים מאוד, קילומטרים על קילומטרים שמי שמגיע אליהם הם כל תושבי מדינת ישראל ולא דווקא תושבי המועצות", אמר יו"ר המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים שי, חג'ג', בכנס רשויות החוף. "את החופים צריך לתחזק ולפנות בהם אשפה ולמועצות אין כסף. בתחום המועצות האזוריות אי אפשר להקים בתי מלון או מבנים מסחררים כמו בתחום הערים. בחופים קיימת בעיה קשה של טיפול במצוקים מתפוררים. המדינה מבקשת מהרשויות המקומיות לטפל באסון טבע שעולה מיליונים ולרשויות אין את היכולת הכלכלית לכך. אנחנו מבקשים מהממשלה להקצות תקציב ייעודי לכך, על מנת שנוכל לטפל בבעיה שהיא בטיחותית לכל דבר".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "במסגרת בניית תקציב המדינה ל-2020, אשר צפוי להתבצע לאחר הקמת הממשלה, ייבחן הצורך בתקצוב הנושא וזאת כחלק מקביעת סדר העדיפויות הכולל של הממשלה".

ממינהל התכנון נמסר כי "מינהל התכנון רואה חשיבות רבה בשמירה על חופי הים ופועל לפי עקרון שחוף הים הינו נחלת הכלל. לאור בקשת עיריית ראשון לציון באשר לפיתוח חוף הים החליט מינהל התכנון לאשר את הרחבת רצועת החוף על מנת לתת מענה לתושבי הרבים המגיעים לחוף".

ממשרד הביטחון נמסר כי "מינהל התכנון רואה חשיבות רבה בשמירה על חופי הים ופועל לפי עקרון שחוף הים הינו נחלת הכלל. לאור בקשת עיריית ראשון לציון באשר לפיתוח חוף הים החליט מינהל התכנון לאשר את הרחבת רצועת החוף על מנת לתת מענה לתושבי הרבים המגיעים לחוף".