כך משנה הקורונה את המזרח התיכון
המשברים שהתעוררו (בעיקר בכלכלה בינתיים), השפעת הצניחה במחיר הנפט, הקונספירציות שמשפיעות על הכנות צה"ל מול הפלסטינים והמשך הפעילות האיראנית חרף המגפה. בישראל חוששים מהפתעה בתחום הגרעין | רון בן ישי עם תמונת המצב
ההיגיון אומר שהמזרח התיכון יהיה אחד האזורים שייפגעו הכי קשה ממגפת ה-COVID-19 ומהשלכותיה הכלכליות החברתיות והפסיכולוגיות. עוד הרבה לפני שהמגפה הופיעה בסין היו רוב מדינות האזור, בעיקר המאוכלסות שבהן, שקועות עמוק במשבר עמוק רב-מערכתי.
מדובר בשילוב קטלני בין מצוקה כלכלית קשה, מיליוני פליטים חסרי קורת גג שגרים במחנות צפופים שממש מזמינים מחלות זיהומיות, מלחמות אזרחים, מחאות אלימות, שלטון שאינו מתפקד וביורוקרטיה מושחתת שעשו את אותן מדינות ושכנותיהן מצע אידאלי להתרבות הנגיף והתפשטות המחלה. אבל עד כה, למרבה ההפתעה, הפגיעה העיקרית במדינות האזור הערביות היא כלכלית בעיקרה. החשש מקריסת מערכות הבריאות והטיפול בחולים כמו שקרה באיטליה ובאיראן לא התממש לעת עתה.
באיראן (שאינה מדינה ערבית) שיעורי התחלואה והתמותה מהקורונה הם מהגבוהים בעולם. נכון ליום חמישי, מעריכים גורמי מודיעין מערביים מהימנים שמספר המתים מהמחלה באיראן נע בין 10,000 ל-12 אלף ומספר החולים מתקרב ל-100 אלף, אבל ברוב המדינות הערביות נאמד עדיין מספר החולים באלפים בודדים, ומספר המתים מהמחלה בכמה עשרות, פחות מ-500 בכל מקרה. חוץ מבאיראן יש מספר גבוה של חולים רק בטורקיה (שגם היא אינה מדינה ערבית) ומספר המתים מהמחלה עולה בה בקצב מהיר.
במצב כזה, החמרת המצוקה הכלכלית (והאיום על יציבות המשטרים כתוצאה ממנה) וקריסה אפשרית של מערכות הבריאות אם המגפה תצא משליטה - הם שני האיומים המרכזיים שמהם חושש כעת יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, כמו ראש הממשלה הזמני בעיראק וכמו נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי.
לממשלות החלשות ולמנהיגים הסמכותניים באזורנו יש אינטרס פוליטי ותודעתי ברור להסתיר את האמת מאזרחיהן ומשאר העולם. ברובן גם אין מנגנון איסוף נתונים ועיבודם שאפשר לסמוך עליו אפילו חלקית. זו צרה גדולה בפני עצמה, מפני שהיא אינה מאפשרת לשלטונות באותן מדינות לבנות מודלים שיחזו אפילו במקורב את התפשטות המגפה, ויאפשרו להחליט מבעוד מועד על צעדים שיינקטו כדי להתמודד איתה ועל סדר עדיפויות בהקצאת המשאבים המצומקים שעוד נתרו במדינות האלה.
בהיעדר יכולת להעריך את התפשטות המגפה ולאתר את מוקדיה, נוקטות כל מדינות המזרח התיכון בצעדי בידוד והסגר. חלק מהמנהיגים אף מודים בגלוי, כולל אבו מאזן ומנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר (במסיבת עיתונאים אמש), שהם מחקים את מה שעושה ישראל. זה אומר סגירת גבולות הרמטית ככל האפשר וצעדי בידוד וסגר בדרגות קשיחות ואכיפה שונות. איראן, שלא נקטה צעדים כאלה, שילמה כאמור מחיר כבד.
מכה קשה ליצרניות הנפט
את המצב הכלכלי שהיה קשה ממילא, החמיר המיתון הכלכלי הגלובלי שגרם לירידה דרמטית בביקוש העולמי לנפט. היצע הנפט בשוק העולמי נשאר גבוה, מפני שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין - משיקולי יוקרה וצבירת כוח - סירב לבקשת סעודיה לצמצם את תפוקה הנפט של ארצו. התוצאה היא צניחה חופשית של מחירי הנפט לסביבה של 30-20 דולר לחבית.
אלו הן חדשות רעות, כמעט סופניות, לכלכלת איראן, שהסנקציות האמריקניות פגעו אנושות ביכולתה לייצא נפט עוד קודם המשבר. את המעט שהיא עדיין מבריחה ומוכרת מתחת לשולחן היא נאלצת למכור במחיר לחבית שהוא הרבה מתחת לעלות הפקתה. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הציע לאיראן תרופות שיכולות להקל על מצב החולים בה, אך הודיע שאינו מתכוון להקל את הסנקציות למרות מצב התחלואה והתמותה הקטסטרופליים. בינתיים הוא עומד במילתו.
אבל גם יצרניות נפט וגז אחרות, במיוחד עיראק ואלג'יריה, ואפילו מדינות עשירות כמו סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר וכוויית, ספגו מכה ישירה קשה כתוצאה מהצניחה בביקוש האסייתי לנפט מזרח תיכוני ומירידת מחיריו בשוק העולמי. את המכה המשנית יספגו מדינות מזרח תיכוניות נוספות שסמוכות אל שולחנן של יצרניות הנפט הגדולות: מצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית וממשל חמאס בעזה.
גם ישראל נפגעת בצורה עקיפה מירידת מחירי הגז בשוק העולמי, אך מפצה את אזרחיה בירידת מחירי הדלק ובעתיד אולי גם החשמל. מומחים לכלכלת המזרח התיכון סבורים שבגלל התלות בנפט ובגז כמקור הכנסה עיקרי, יהיה תהליך היציאה של מדינות המזרח התיכון ממשבר הקורונה איטי וקשה. גם של מדינות עתירות נפט כמו סעודיה ואמירויות המפרץ.
יותר אבטלה, פחות סיוע אירופי
המיתון הכלכלי הגלובלי משפיע על מדינות המזרח התיכון בעוד כמה תחומים קריטיים:
- שיתוק הכלכלות המקומיות כתוצאה מצעדי הבידוד החברתי שנוקטות בהן הממשלות; מה שמגדיל במספרים מבהילים את האבטלה ומצמצם עוד יותר את גביית המיסים והמשאבים העומדים לרשות הממשלים להתמודדות עם המשבר. יש לזה גם צדדים חיוביים: בעזה למשל נהנים סוף סוף התושבים מ-11 שעות חשמל ביממה בגלל שהמפעלים העזתיים חדלו לעבוד. גם זיהום האוויר והמים פחת באחוזים רבים.
- תחום נוסף הוא הסיוע האירופי לרשות הפלסטינית ולמדינות באזור, ירדן למשל, שהצטמצם בצורה ניכרת ומאיים להצטמצם עוד יותר. הארגון מטעם האו"ם המסייע לעזה מנסה לגייס 34 מיליון דולר מהמדינות התורמות ואינו מצליח בינתיים.
- הרשות הפלסטינית ומדינות אחרות באזורנו מתקשות להתמודד כעת בתחרות העולמית הפרועה על רכש ציוד רפואי, ובעיקר מכונות הנשמה, בדיקות לזיהוי חולים וציוד מגן לצוותים רפואיים. לכן, למד אבו מאזן מראש הממשלה בנימין נתניהו והטיל על מאג'ד פראג', ראש מנגנון המודיעין והביטחון ברשות הפלסטינית, לנהל את הרכש הרפואי ברחבי העולם. ראש המוסד יוסי כהן - מאחוריך! אבל לא באמת.
ישראל מסייעת לפלסטינים - מחשש לקריסה
בכל מה שקשור להתמודדות עם המגפה, ממשלת ישראל קיבלה החלטה להתייחס לאוכלוסייה בשטחי הרשות הפלסטינית ובעזה, כאל חלק ממדינת ישראל. ההחלטה הדרמטית הזו התקבלה בסיעור מוחות שהוביל ראש הממשלה נתניהו והשתתפו בו הגורמים החברים בפורום המנהל את ההתמודדות עם המגפה. המסקנה החד-משמעית שאליה הגיעו היא שאם תצא המגפה משליטה ותביא לקריסת מערכות בעזה או באיו"ש, זה יהיה אסון הומניטרי של ממש, וישראל תיאלץ לטפל באסון הרפואי והכלכלי הזה - אחרת יגלוש לשטחנו ואולי גם יהפוך לאירוע ביטחוני.
"תאר לך בפני מה נעמוד אם אלפי פלסטינים ופלסטיניות עם תינוקות על הידיים וקשישים בכסאות גלגלים יצבאו על הגדרות או ינסו להסתנן לישראל כדי לקבל טיפול רפואי ומזון", אמר לי ביום חמישי גורם ביטחוני שמכיר היטב את הזירה הפלסטינית. כדי למנוע מתרחיש הבלהות הזה להתממש, מסייעת ישראל בכל מה שהיא יכולה לחמאס בעזה ולאנשיו של אבו מאזן באיו"ש - החל בהדרכה רפואית ותיאום צעדי מנע וכלה בהעברת אלפי ערכות בדיקה לפלסטינים. צה"ל מאיץ את הקמת בית החולים האמריקני בצידו הפלסטיני של מחסום ארז, ובודק אפשרות להביא אוניית בית חולים שתעגון מול חופי עזה במקרה חירום.
חמאס והארגונים הפלסטינים בעזה מבינים היטב את המצב, ונמנעים ומונעים פעילות טרור. לצד זה קיימת תופעה מעוררת דאגה ברשות הפלסטינית וגם בעזה: אישי ממשל ואנשי דת בכירים מאשימים את ישראל בהדבקה בכוונה תחילה של הפלסטינים בנגיף. לתיאוריות קונספירציה אלה, ככל שהן הזויות, עלולה להיות השפעה שלילית ביותר אם המגיפה תתפרץ ותגרום לתמותה ולתחלואה רבה בקרב הפלסטינים. זה עלול להביא לעליית המוטיבציה לפגוע בישראל, ואפילו לתרחישים של הסתערות המונית על יישובים ישראל. בצה"ל נערכים גם לתרחישים כאלה.
"הפורום הפלסטיני" בראשות סגן הרמטכ"ל כבר החליט לעבות את מערך המוצבים מול עזה ובאיו"ש, ולהשתמש לשם כך בחיילים שאינם יוצאים לחופשות בגלל עוצר היציאות שעליו הכריז צה"ל בתחילת המשבר. החשש בישראל הוא שאם המגפה תצא משליטה, הפלסטינים ירוצו בהמוניהם לבקש עזרה בהתנחלויות.
החתרנות האיראנית נמשכת - האינטנסיביות פחתה
חשיבה קונספירטיבית ואמונה בשדים ורוחות אינה רק נחלתם של הפלסטינים. המנהיג הדתי והמדיני העליון באיראן, האייתוללה השיעי עלי חמינאי, האשים בשבוע שעבר "אנשים המסתייעים בשדים" (הכוונה כנראה לארה"ב והמוסד הישראלי) שהדביקו את האיראנים בקורונה. בדאעש הסוני-סלפי, לעומת זאת, רואים בנגיף הקורונה עונש ששילח אלוהים ב"צלבנים" (המערב הנוצרי) ובשיעים על חטאיהם נגד המוסלמים (כלומר הם עצמם). בדאעש גם רואים במגפה הזדמנות פז להכות בכל אויביהם שנחלשו מהמגפה וכוחות הביטחון שלהם עסוקים בסיוע להתמודד עמה.
האפקט של משבר הקורונה על ביטחון מדינת ישראל אינו חד-משמעי ויש בו היבטים חיוביים ושליליים. היבט חיובי אחד הוא שלאיראן אין משאבים, אין קשב ואין מוטיבציה בשעה הזו לנהל עימות אינטנסיבי עם ארה"ב, עם ישראל ואפילו עם מדינות אזוריות מוסלמיות סוניות שאינן מפגינות עוצמה צבאית כמו ערב הסעודית. התקציבים שבאמצעותם ממנת טהרן את "שליחיה" פחתו בצורה דרסטית, בין השאר מחשש לתגובת אזרחי איראן, שאלפים מהם מתים בגלל מחסור בציוד רפואי ובמיטות בית חולים.
בנוסף לכך לא נמצא עדיין יורש למפקד "כוח קודס" של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, בעיקר בכל מה שנוגע לסוריה ולעיראק. אף אל פי כן, בניגוד לציפיות איראן לא הפסיקה את חתרנותה ואת האלימות שהיא מפעילה באמצעות שליחיה. היא רק רידדה את הפעילות. נמשכים מאמציה להתבסס בסוריה כדי להקים חזית מזרחית נוספת מול ישראל וכדי לספק רקטות וטילים מדויקים לחיזבאללה בלבנון. זאת לצד ההשתתפות האיראנית במלחמה שמנהלים משטר אסד והרוסים במורדים הסונים שעודם נאחזים בחבל אידליב שבצפון סוריה. אגב, המורדים הסורים טוענים שאנשי המיליציות השיעיות שבאו מאיראן ייבאו את נגיף הקורונה לסוריה.
משטר אסד הודה רק במספר בודד של חולים ומקרה מוות אחד. סביר שזו אינה המציאות אבל אין כל דרך לברר.
המיליציות השיעיות בעיראק המאוגדות ב"חשד א-שאעבי" (הגיוס העממי) ממשיכות לשגר רקטות וטילים בהשראת איראן על חיילי ארה"ב וחיילי הקואליציה המערבית הנמצאים במחנות בעיראק. כוחות אלה מהווים איום אסטרטגי על איראן כל עוד הם שוהים בשכנותה, ולכן אחרי חיסול סולימאני, סילוקם של האמריקנים והבריטים מעיראק הוא יעדם העיקרי של האיראנים ושליחיהם.
מטרת המיליציות השיעיות, ובראשן "כתאיב חיזבאללה", היא להסב לאמריקנים אבידות בשעת משבר הקורונה וכך לגרום לטראמפ להוציא את כוחותיו מעיראק. האמריקנים הוציאו את כוחותיהם מבסיסים ברחבי המדינה וריכזו אותם באזור האוטונומי הכורדי בצפון עיראק ובמערב עיראק המוסלמי-סוני. הם גם הציבו סוף סוף סוללות "פטריוט" בבסיסים אלה להגן על חייליהם מפני טילים.
גם בתימן ממשיכים החות'ים להילחם בקואליציה הסעודית ובממשלה הפרו-מערבית, למרות הרעב והמחלות שעושים שמות באוכלוסייה האזרחית.
כאמור האיראנים לא הפסיקו לחתור להגמוניה, להציק לארה"ב ולבנות מערכים של טילים ורקטות מדוייקים נגד ישראל בסוריה ובלבנון, אבל האינטנסיביות פחתה. זו גם הסיבה שפחתה גם האינטנסיביות של פעולות הסיכול המיוחסות לישראל במסגרת המב"מ ("מערכה בין המערכות") - על אחת מהן במרכז סוריה דווח השבוע.
נסראללה ממצב עצמו כמנהיג לבנון
מצב דומה שורר בלבנון, שמנסה להתמודד עם מגפת הקורונה בעיצומם של משבר פוליטי, משבר כלכלי ומשבר חברתי המתקיימים בארץ הארזים בעת ובעונה אחת.
הממשלה הלבנונית הזמנית אינה מסוגלת להרים את המשא אפילו בשלב הנוכחי, וזו הייתה ההזדמנות שמזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, חיכה לה. רבים בלבנון, כולל שיעים, האשימו את חיזבאללה ונסראללה במצרר המשברים שפקד את המדינה; עכשיו בזכות המגפה יכול היה נסראללה למצב עצמו מחדש כמגן לבנון וכמנהיג האמיתי של האומה הלבנונית על כל עדותיה. הוא שלח את אנשי הארגון, האמבולנסים והציוד הרפואי למפגני ראווה ברחובות ביירות ואף ערך סיור לעיתונאים זרים.
אבל בהיעדר מימון מאיראן ובהינתן המשבר הכלכלי בלבנון נסראללה חייב היה לבחור, והוא החליט כנראה להתמקד בהתמודדות עם הקורונה במקום בהקמה מזורזת של מפעלים לשיפור דיוק הטילים שברשותו. גם עובדה זו מביאה להקטנת הסיכוי לעימות בין ישראל לציר השיעי הקיצוני בצפון.
חשש מהפתעה איראנית בתחום הגרעין
מה שבאמת מדאיג את ישראל כרגע הם המאמצים שאיראן עושה בתחום הגרעין. האיראנים עדיין מקווים שהאירופים יסייעו להם עכשיו, בגלל משבר הקורונה, להפעיל לחץ מוסרי על ארה"ב להסיר את הסנקציות מעליהם. לכן הם אינם רוצים לשבור את הכלים עם המערב ולהפר בצורה בוטה את הסכם הגרעין עם המעצמות.
עם זאת הם הגבירו השבוע את מאמציהם לפיתוח צנטריפוגות מתקדמות להעשרת אורניום והם צוברים כמות גדלה והולכת של אורניום מועשר בדרגה נמוכה. יש להם כבר כנראה כמות שמספיקה לכמעט שני ראשי קרב גרעיניים, אבל לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א) הם רחוקים כדי שנה מהפצצה הראשונה. הם גם ממשיכים בפיתוח טילים, אף כי בקצב איטי יותר בגלל קשיי מימון.
מומחי מודיעין בישראל אינם מוציאים מכלל אפשרות שאיראן תפתיע ותפרוץ לנשק האטומי כשדעת הקהל העולמית והממסדים הביטחוניים בישראל ובעיקר בארה"ב ממוקדים בהתמודדות עם מגפת הקורונה. זאת בעיקר אם המגיפה תצא משליטה. המשמעות היא שישראל צריכה להשקיע כבר עכשיו את המיליארדים שאין לה בהכנות למבצע סיכול אפשרות כזו - אם יידרש.
נראה שמי שירוויח מהמשבר תהיה סין, שמנצלת את העובדה שיצאה מהמשבר מוקדם כדי לשלוח סיוע לאיראן ולמדינות במזרח התיכון. בכך סין מחזקת את מעמדה כמעצמה עולמית וככוח כלכלי, ומקדמת את אסטרטגיית "החגורה והדרך" שאמורה לסייע לה בכך.
לפנייה לכתב/ת 
