כולם מדברים על AI, אז למה עוד אי אפשר לקרוא לזה מהפכה?
חממת ההייטק בניו-יורק עסוקה בעיקר בכל מה שקשור לבינה מלאכותית, ולטכנולוגיות של מציאות מדומה ורבודה. למרות שלא מדובר במושגים חדשים בנוף, היישום הפרקטי של הטכנולגיות הללו עוד רחוק מצריכה המונית. מתי ואיפה נוכל לפגוש אותן מקרוב?
מהו הרגע המדויק בזמן שבו אפשר לעצור ולהכריז על מהפכה טכנולוגית? לשאלה הזו יש כמה תשובות אפשריות, אבל הבולטת שבהן מתרכזת בהיקף ובשגרה: הרגע הזה שבו (כמעט) כולם מתנהלים עם הטכנולוגיה באופן יום-יומי, עד כדי כך שקשה לזכור איך נראו החיים לפניה. אפשר לחשוב על מהפכת ה-SMS למשל, או על מהפכת הרשתות החברתיות – כדוגמאות בולטות מהעת האחרונה, כאלה שרובנו עוד יכולים להיזכר איך נראו החיים לפניהן, אבל לא באמת מצליחים לדמיין איך היינו מסתדרים בלעדיהן היום.
העובדה היא שלטכנולוגיה חדשה לוקח זמן מרגע הוכחת ההיתכנות שלה, דרך שלבי הפיתוח השונים ועד היישום הפרקטי, וגם אז לא בטוח שהיא תאומץ בחום על-ידי המשתמשים. וזו נקודה מכרעת: לחברה יש חלק מהותי במהפכות הללו, שאף פעם לא כופות את עצמן מלמעלה. למרות זאת, מרבית הצרכנים והמשתמשים לא באמת מבינים את הטכנולוגיות שנמצאות אצלם בשימוש יום-יומי. כמה מאיתנו יודעים להסביר איך מועברת הודעת טקסט ממכשיר טלפון אחד לשני? מה ההבדל בין וואטסאפ לטלגרם? איך נבנה הפיד שלנו בפייסבוק? ועל מה אנחנו מוותרים כשאנחנו בוחרים להתחבר לרשת חברתית?
טק והעיר הגדולה - כל הכתבות בפרויקט:
הכי רחוק מעמק הסיליקון: מה הופך את ניו-יורק לחממת הייטק צומחת?
מנדל"ן ועד משקפיים: אלה ענקיות הטכנולוגיה בניו-יורק
"אם לא נבין את העדיפויות של תאגידים טכנולוגיים - אנחנו פשוט חיים בעולם שלהם"
עובדים אצלם: השנה הגדולה של WeWork
25 שנה ל-SMS: מה אומרים בטיימס סקוור?
"המציאות הטכנולוגית היא כזו שרוב האנשים היום לא מבינים, ולא יודעים לזהות לאן היא הולכת", מסביר ג'סטין הנדריקס, מנהל NYC Media Lab, מאגד האוניברסיטאות בניו-יורק בנושא מדיה וטכנולוגיה. אפשר לעצור ולחשוב על כמה מהמונחים המפוצצים של ההזמן האחרון: בלוקצ'יין, האינטרנט של הדברים, מציאות מדומה ורבודה וכן, גם בינה מלאכותית, שבתוכה נכנסים מונחים כמו למידת מכונה, למידה עמוקה ועיבוד שפה טבעית. נכון, אנחנו כבר רואים ניצנים של הטכנולוגיות האלה בשימוש: החבר ההוא שיש לו קסדת VR בבית, הבוט של הבנק שאפשר להתכתב איתו בפייסבוק וכמובן ביטקוין. ובכל זאת, היום שבו בכל בית בישראל יהיה מקרר ששולח התראות לסמארטפון כי נגמר החלב – עוד רחוק.
למרות זאת, כשממפים את מפת הטרנדים בעולמות הטכנולוגיים – אי אפשר להתחמק מהמונחים האלה. במהלך חמישה ימים בחממה הטכנולוגית בניו-יורק, צמדי האותיות AI ו-VR נשמעו כל כך הרבה פעמים שאפשר היה לטעות ולחשוב שמדובר במונחים שהם נחלת הכלל. במקרה אחד שמעתי על אפליקציית אופנה שעושה שימוש גם בבינה מלאכותית – כדי להמליץ מה ללבוש, גם בטכנולוגיה של מציאות רבודה כדי לאפשר תצוגה של הבגדים במרחב האמיתי, וגם בטכנולוגיית בלוקצ'יין לתקשורת עם ספקים מאחורי הקלעים.
גם במעבדת המדיה של ניו-יורק, סביבת למידה, עבודה וניסוי עבור סטודנטים וחוקרים ממגוון דיסיפלינות – החל ממדעי המחשב ועד עיצוב ואמנות, מסמנים את שני התחומים – בינה מלאכותית ומציאות מדומה – כמרכזיים ביותר. "יש לנו שתי תימות מרכזיות כאן", מסביר הנדריקס, "הראשונה היא יישום של מדעי הנתונים בתקשורת – שם אנחנו בודקים איך ליישם למידה עמוקה ועיבוד שפה טבעית במדיה, למשל למידה עמוקה שתעזור בזיהוי של דימויים. הייתה פה חברה שיצאה מתוכנית האקסלרטור שלנו, שמיישמת בינה מלאכותית בסרטוני וידאו. הם בנו מנוע שיכול לעשות כל מיני דברים, לחתוך סרטונים, לבצע חיפוש בתוך הסרטון, כל מיני דברים שעורך וידאו צריך היום לעשות בצורה ידנית או עם תוכנות של אדובי. בקרוב הדברים האלה ייעלמו והמכונה תעשה אותם. זה אולי נשמע מאוד כללי כרגע, אבל לדעתי אלה טכנולוגיות שהולכות לשנות את הכלכלה של תעשיית התקשורת יותר מכל דבר".
התחום השני הוא כמובן זה שקשור במניפולציות על מציאות – המדומה והרבודה. מדובר בטכנולוגיות שקיימות, במובן הטכני, כבר למעלה מעשור. ובכל זאת, את היישום ההמוני הראשון למציאות רבודה למשל, חווינו רק לפני שנה עם השקת המשחק הפופולרי "פוקימון גו", שהצליח להביא את הפוטנציאל של הטכנולוגיה למאות מליוני מכשירים ניידים מסביב לעולם, באופן שאפשר להבין אותו.
"אחד הפרויקטים הגדולים שלנו כרגע הוא הקמה של מרכז מציאות מדומה בניו-יורק", אומר הנדריקס. "המטרה היא להניע כוח עבודה משמעותי סביב התחומים של AR ו-VR, וזה כולל גם הסתכלות על מגזרים כמו תקשורת וגיימינג, אבל גם יישומים בתחומי הרפואה והבריאות, נדל"ן, מסחר וצרכנות. קורה כאן המון סביב הנושא של מציאות מדומה, ובשנים האחרונות עשינו הרבה פרויקטים שנוגעים בזה".
המיקוד של המעבדה בתחומים האלה מייצג במידה רבה את המתרחש בעיר, כשבלתי אפשרי למצוא סטארט-אפ שצמד האותיות AI לא יושב לו בנאום המכירה באופן קבוע, וזה לא באמת משנה מה הפתרון המוצע. בינה מלאכותית יושבת עדיין על הספסל, למרות שהלכה למעשה היא נוכחת מאחורי הקלעים של מרבית הפעולות שאנחנו עושים ברשת היום. "זה יקרה בהתחלה לאט ורגוע, ואז מאוד מהר", מנבא הנדריקס את היום הלא מאוד רחוק שבו בינה מלאכותית ומציאות מדומה יהיו טכנולוגיות כל כך שגורות בחיים שלנו, עד שלא ממש נצליח לזכור איך חיינו בלעדיה קודם.
