8K ו-MicroLED: באמת צריך את זה?
טכנולוגיות המסך החדשות שהוצגו לראווה ב-CES עוד רחוקות מכיבוש הסלון שלנו. על התועלת ברזולוציית 8K המחקרים חלוקים, מסכי ה-MicroLED בתחילת הדרך ומי בכלל צריך טלוויזיה נגללת?
תחום אחד, שבו בולט במיוחד הפער בין החלום לשברו, הוא מסכי הטלוויזיה הביתיים. זוכרים איך חברות הטלוויזיה ניסו לשכנע אותנו לאמץ משקפי תלת-ממד מגושמות בצפייה מול המסך הביתי? או את "מנגנון החלקת התמונה", שנמכר לנו כבשורה לשיפור איכות הצפייה והתגלה כמנגנון מטריד, שגורם לכל תוכן על המסך להימרח ולהיראות כמו אופרת סבון? יצרניות המסכים נלחמות בו-בזמן בשתי זירות: האחת - "מרוץ חימוש" זול מול זו, והשנייה - קרב תודעה על ליבנו, שמטרתו לשכנע שהמסך הנוכחי שלנו, גם זה שרכשנו ממש לא מזמן, לא טוב מספיק.
גם השנה מתחוללת מערכה בשתי החזיתות. בשנה הבאה, כשאולימפיאדת טוקיו וטורניר יורו 2020 יתקרבו, צפו לגל פרסומים מסיבי, שיבהיר כי זה הזמן להחליף את הטלוויזיה, ויצדיק את הטענה בכמה וכמה רעיונות חדשים.
נראה לכם ששידורי 4K הם חידוש? בשנה הבאה תתבקשו להפנים ש-4K זה מיושן, וכי 8K זה הסטנדרט הגדול הבא. נזכיר כי מדובר, בעצם, ברזולוציה של המסך - מספר הנקודות מהן התמונה מורכבת. התקן הנפוץ ביותר כיום הוא 1920 טורים, שבכל אחד מהם 1080 נקודות מסודרות לגובה. בתקן 4K, מספר הטורים והשורות מוכפל, והרזולוציה היא כבר 3840x2160. כשמגיעים ל-8K, מכפילים את מספר השורות והטורים שוב, ומקבלים כבר 7680x4320. בגלל צפיפות הנקודות - התוצאה המתקבלת על המסך חדה ביותר.
הכי אמיתית
אבל האמת היא שאין כיום כמעט תכני טלוויזיה זמינים בפורמט 8K. הערוץ היחיד המשדר ברזולוציה הזו נמצא ביפן. דרום קוריאה ערכה שידורי ניסיון במהלך אולימפיאדת החורף שנערכה במדינה אשתקד, ומוזיאון מדע בריו דה-ז'יינרו העביר, כניסוי מוזיאוני, שידור ישיר באיכות 8K של טורניר גביע העולם האחרון בכדורגל. סביר כי בשנה וחצי הקרובות נתחיל לראות אמנם טפטוף קטנטן של תכנים כאלה, אבל מעט מאוד חברות ייכנסו להרפתקה הזו, של שידור 8K משמעותי, לפני אולימפיאדת טוקיו ואפילו אחריה. חברות הווידיאו בסטרימינג, בראשן ענקיות דוגמת נטפליקס, אמזון, הולו וכן אפל ודיסני (בקרוב), כלל לא מדברות עדיין על 8K וטרם פורסמה כל תוכנית להפקת תוכן ברזולוציה הזו.
כל זה, כמובן, לא הפריע לסמסונג, למשל, להתחיל במסע שיווקי למסכי 8K עוד בשנה שעברה. סמסונג טוענת כי פיתחה טכנולוגיה המובנית בטלוויזיות האלה, שיודעת "לשדרג" תכנים באיכות נמוכה יותר ל-8K: במקום לקבל מידע על צבעה של כל נקודה ונקודה במסך ה-8K, האלגוריתם מקבל מידע חלקי במקרה כזה, אבל "מנחש" מה צריך להיות באמצע. זה לא נראה רע, אבל מי שמצפה לדיוק גדול יותר בצבעים או לעושר של פרטים יתבדה; אין מסך שיכול להמציא טקסטורות שלא נכללו בצילום המקורי.
חלון לעולם אחר
אבל גם אם תכני 8K יתחילו לטפטף עם הזמן - לא ברור האם התוצאה תהיה בכלל שונה משמעותית. לעין האנושית יש מגבלות, ונעשו בעבר כמה מחקרים בנושא המרחק האופטימלי לצפייה בכל רזולוציה - מרחק שאחריו לא תבחינו בהבדל בין שידור איכותי יותר לכזה שנמצא דרגה אחת מתחתיו. כך, למשל, אם אתם צופים במסך 4K במרחק הגדול מגובה המסך פי 1.5 - העין שלכם לא תבחין בכך שמדובר בשידור איכותי יותר מ-HD רגיל. עבור מסכי 8K, המקדם הוא 0.75. כלומר, עם מסך 8K בגודל 55 אינץ', מרחק הצפייה הכביכול-אופטימלי הוא בערך חצי מטר. אחריו פשוט לא נרגיש בהבדל.
בחברת סוני לא מסכימים עם הטענה הזו. בלוג הטכנולוגיה Gizmodo דיווח כי באירוע סגור שערכה החברה ב-CES הסבירו מומחיה שהמטרה אינה רק להגיע לתמונה הכי מפורטת, אלא לתמונה "הכי אמיתית". הם ציטטו מחקר שנערך על ידי רשות השידור היפנית ב-2013, במטרה להבין באילו תנאי צפייה הפריטים שעל המסך נראים הכי אמיתיים - כלומר, כאילו המסך באמת פותח חלון אל עולם אחר. החוקרים גילו, שבתנאי תאורה מושלמים, מרחק הצפייה האופטימלי ב-8K הוא 1.5 גובהי מסך - בדיוק המרחק האופטימלי לצפייה ב-4K כיום.
לא ברור כמה אנשים בעולם נהנים מתנאי צפייה מושלמים, וגם אין כאמור די תכנים כדי לבדוק את הטענה ברצינות. בכל מקרה ברור, שהיום (וכנראה לפחות עד סוף השנה) אין סיבה משכנעת לרכוש מסך 8K. עדיין.
האור הזולג
בניגוד ל-8K, טכנולוגיית MicroLED שהציגה סמסונג לפני שבועיים אינה גימיק שיווקי. עבור סמסונג היא העתיד, וכמובן - גם הדרך להתחרות בטכנולוגיית ה-OLED של היריבה LG.
כדאי להזכיר במה מדובר: מאז נעלמו מסכי הפלזמה מחיינו, כמעט כל המסכים בשוק כוללים פאנל LCD עם תאורה מאחוריו. האור עובר דרך הפאנל, ומוצג. הבעיה הגדולה היא הקושי למנוע מהאור "לזלוג" ולהאיר בלי צורך גם בחלקים אחרים במסך. מסכי LED - קטגוריית המסכים הנפוצה ביותר כיום בחנויות - כוללים, במקום נורות רגילות, נורות LED, שמטרתן להאיר רק את החלקים הנדרשים. בכך אפשר להקטין את כמות האור הזולג. מסכי QLED שהציגה סמסונג לפני כשנתיים, גם הם מסכי LED, אך נוספה להם טכנולוגיה שמציגה צבעים חדים ומדויקים יותר.
יוצאי הדופן כאן הם מסכי OLED. באלה, כל נקודה מוארת בעצמה - אין תאורה אחורית. המסכים האלה סובלים מבעיות אחרות, כמו סיכון (נמוך אך קיים) ל"צריבת תמונה", אבל קשה להתחרות בהם באיכות הצבע.
גם MicroLED של סמסונג לא זקוקה לתאורה אחורית; גם היא מציגה צבעים אמיתיים; וגם היא מאפשרת לייצר מסכים דקים במיוחד. החברה הציגה גרסאות אב-טיפוס עוד בשנה שעברה, אך השנה היא הביאה ל־CES מסך 74 אינץ' בטכנולוגיה הזו. אין לו שם, אבל מדובר בעוד צעד לקראת השקה מסחרית, שתיערך כנראה בשנה הבאה. בהשוואה ל-OLED, מסכי MicroLED לא סובלים מצריבה, הם בהירים יותר, ותיאורטית צפויים גם לשרוד יותר שנים מבלי לאבד את יכולות תצוגת הצבע שלהם. ואם חשבתם אחרת - גם LG, כמובן, עובדת על טכנולוגיית MicroLED משלה.
הבשורה המשתמעת מכל זה היא, שאם הכל יתנהל כשורה - בתוך כמה שנים, שתיים מיצרניות המסכים הגדולות בעולם יציעו טכנולוגיה שהיא מוצלחת יותר מזו המוכרת כיום בשוק. מתברר, שהכמעט-בלעדיות של LG בתחום ה-OLED דירבנה את סמסונג היריבה (ויצרניות אחרות) להפיק יותר ממסכי ה-LED. כשסמסונג תעשה את קפיצת המדרגה הזו, שוק המסכים יהפוך למעניין הרבה יותר.
מתגלגלת לעתיד
אם MicroLED בוודאות אינו גימיק, ו-8K הוא ספק-גימיק, אז המסך הנגלל של LG הוא גימיק מפואר. לא ברור למה ב-LG חושבים שאנשים כל כך סובלים מכך שיש להם אביזר מלבני שחור בסלון, עד כדי כך שיעדיפו עליו מסך מתגלגל, המגיע עם מעמד אשר לתוכו הוא נדחס כשאינו בשימוש.
הסרטונים שבהם המסך יוצא מהמעמד ונכנס לתוכו מרשימים, אף שפעולת הגלגול נעשית למעשה בתוך הקופסה. האם יהיה למסכים האלה שימוש? לגמרי לא ברור, אבל טכנולוגיית המסך הגמיש הדינמי כבר פה, ואם לא נראה אותה בקרוב בטלוויזיה שבסלון - בוודאי שיהיה לה מקום במכשירים אחרים. חכו לגאדג'טים עם המסך המתקפל.
