"את חוגגת לי על הכסף". דברים שלא נגיד השנה
לא מעט מריבות, טעויות וחרטות מלווים את משק הבית בהתמודדותו הכלכלית. "לקחת הלוואה בלי לספר לי", "המדינה רק לוקחת ממני" או "איך נפלתי עם ההשקעה המטופשת הזו", הם חלק מהדוגמאות. בערב ראש השנה הגיע הזמן לשינוי גישה
התנהלות כלכלית היא משימה לא פשוטה. לא ברמה הלאומית וגם לא במשק הבית הקטן שלנו. שלל אמירות פוגעניות, התפרצויות, כעסים ומריבות מתרחשים על רקע הניסיון להתמודד עם הקשיים הכלכליים שמציבים חיי השגרה, ההוצאות הרבות והאוברדרפט המתפתח.
- הלוואה ערב החגים: זהירות מהשוק האפור
חשבון משפחתי: לקצץ במה שקל או במה שצריך?
52% היו באוברדראפט בשנה האחרונה
שנה חדשה היא הזדמנות לחשבון נפש, לסליחה ולבקשת סליחה מעצמנו ומאחרים. כחלק מההתנהלות הכלכלית שלנו אכזבנו אולי את עצמנו ואת אחרים או התאכזבנו מגורמים שונים, ומה מתאים יותר מאשר חודש הסליחות בכדי ליישר את ההדורים ולחשוב כיצד ממשיכים מכאן.
סליחה מבני הזוג
כמעט בכל פגישה ראשונה של ליווי כלכלי, בני הזוג מתחילים להאשים אחד את השני במצב הכלכלי: "היא חוגגת לי על כרטיס האשראי", "הכסף נשפך לה בין הידיים", "הוא לקח הלוואה בלי לספר לי", "אני מתאמצת לצמצם אבל הוא לא מתאמץ כמוני". אלו ומשפטים רבים נוספים המפנים אצבע מאשימה לבני הזוג, הם הסיבה שרוב הזוגות לא מצליחים להתגבר על האוברדרפט.
כאשר אנחנו מפנים אצבע מאשימה לבני הזוג שלנו או אם מופנית כלפינו אצבע מאשימה, נוצרים שני מחנות – אלו שבסדר ומשתדלים, ואלו שהורסים את הכל. מכיוון שניהול תקציב הוא עניין משפחתי, על ידי יצירת פילוג אנחנו בעצם מקטינים את הסיכוי שלנו להצליח להתגבר על המשבר.
ועם יד על הלב, האם באמת אנחנו 100% בסדר, ורק בן הזוג שלנו אשם במצבנו הכלכלי? לכל אחד מבני הזוג יש אחריות אישית על המצב הכלכלי, בין אם הם מנהלים את התקציב לבד, ומקבלים את ההחלטות הקשות, ובין אם הם בוחרים שלא להתערב ולהאמין שהכל מתנהל כשורה.
אצל זוגות רבים יש אכזבות מהמצב הכלכלי המתדרדר, תחושת החמצה וויתור אישי על קריירה, על לימודים או על חלומות אישיים וזוגיים, ציפייה שבן הזוג יביא הכנסה גדולה יותר ויצליח יותר בעבודה, ציפיה לויתור על חלומות שכרוכים בהוצאה שנראית לנו מיותרת וכן הלאה.
בנוסף, מי שמנהל את התקציב מרגיש לבד במערכה, לא מוערך מספיק וכמי שנאלץ להקריב הכי הרבה. מי שאינו מנהל את התקציב, מרגיש שהסתירו ממנו את המצב הכלכלי המשפחתי, חש אכזבה ממנהל התקציב ומהתנהלותו וכועס על הטעויות שנעשו. כל אלו צומחים עם השנים למחסום רגשי ותקשורתי שמונע מאתנו, לשנות את מצבנו הכלכלי ואף גורמים להחמרתו.
בכדי שהשנה נצליח להתגבר על הקושי הכלכלי, עלינו לבקש סליחה ולסלוח לבני הזוג שלנו. רק באמצעות עבודת צוות ושיתוף פעולה נוכל להגיע להישגים כלכליים, ולכן זה הזמן להחליף את הטלת האשמה בהבעת הערכה למאמצים או לאמונה ביכולת שלכם לנהל תקציב כזוג.
סליחה מהילדים
בתור הורים אנחנו עושים לא מעט טעויות בגידול הילדים, בעיקר משום שהם לא מגיעים עם חוברות הדרכה. "כסף לא גדל על העצים", "תגמור מהצלחת, אתה יודע שיש אנשים באפריקה שאין להם מה לאכול?".
אחת הטעויות המשמעותיות שאנחנו עושים בתחום הכלכלי היא להעביר להם את הפחדים והדעות הסותרות שלנו בנוגע לעיסוק בכסף והתייחסות אליו. כאשר אנחנו חיים במינוס, אנחנו גם מספקים להם דוגמא לא טובה, ועל פי מחקרים שנערכו בתחום, מגדילים בשל כך את הסיכון שהם יחיו גם כן במינוס כאנשים בוגרים.
כדי לבקש סליחה כנה מהילדים, עלינו לפתור קודם כל את הנושאים הללו אצלנו. אם נלמד להבין מהי הגישה שלנו לכסף, מדוע אנחנו משייכים אליו ערכים סותרים, ומדוע אנחנו לא מתנהלים נכון, נוכל לצמוח מהמקום בו אנו נמצאים כעת, ולאפשר לעצמנו להשתפר. השיפור יקרין על שאר בני המשפחה והילדים ילמדו מאיתנו כיצד להתנהל נכון יותר, וכיצד להתייחס באופן בריא יותר לכסף.
סליחה מההורים
"אבא אתה יכול לעזור לי קצת, החודש היו לי המון הוצאות", "סבתא, אולי תיקחי את הילדים לקניות, חסרים להם בגדים".
70% מהזוגות הצעירים מקבלים עזרה מההורים שלהם. חלקם באופן חד פעמי, בצמתי חיים מרכזיים כמו למשל החתונה, קניית הדירה או לידת הילדים, וחלקם באופן קבוע – עזרה חודשית שמסייעת להם לסגור את החודש, החלפת הצהרון בעזרה מהסבים, או אפילו מגורים לתקופה אצל ההורים. אצל רוב הצעירים קיימת ציפייה שההורים יעזרו להם כלכלית, אך אסור לנו לשכוח כי ההורים נמצאים במצב כלכלי מורכב בעצמם.
מצד אחד הם מתקרבים לפנסיה ומצד שני הם נדרשים לסייע גם להוריהם הקשישים, וגם לנו הצעירים. קל לנו לקחת כמובן מאליו את העזרה מההורים, אבל עלינו לבקש מהם סליחה אם עשינו זאת, כיוון שבמתן עזרה לנו ייתכן שהם מקריבים חלק מהביטחון הכלכלי העתידי שלהם לטובת הרווחה הנוכחית שלנו.
סליחה אמיתית היא כזו שבודקת האם ביכולתנו להתנהל אחרת, תוך הסתמכות רק על ההכנסות שלנו, והתאמת רמת החיים אליהם. כך אם ההורים יכולים וירצו לתת לנו מעבר, נוכל להשתמש בסכומים שנקבל כדי לבנות את החוסן הכלכלי שלנו.
סליחה מהמדינה
"ארץ אוכלת יושביה, אני עוזב לחו"ל". "אני לא מקבל מהמדינה כלום, היא רק לוקחת ממני".מדינת ישראל לא השקיעה עד כה בחינוך פיננסי, אפשרה לאזרחיה לחיות במשך עשורים ארוכים על חשבון האוברדרפט, והשאירה את אזרחיה עם הערכות לא נכונה לפרישה. אנחנו בתמורה האשמנו אותה במצב הכלכלי שלנו כמעט באופן בלעדי. תקופה זו היא הזדמנות לבחון כיצד ממשיכים מכאן, ומהי באמת מידת האחריות שלנו על המצב.
אמנם המדינה לא מבקשת את סליחתנו באופן ישיר, אך ההתנהלות שלה מצביעה על חרטה וניסיון לתקן. ראשית, ברמה הלאומית, המדינה פועלת כיום בכדי להכניס את החינוך הפיננסי לתוכנית הלימודים כבר בשנים הקרובות, ואחר כך להנחיל את הידע לכל האזרחים.
שנית, לאורך השנים המדינה יצרה חקיקה שמטרתה להיטיב עם האזרחים ולהגדיל את הסיכוי שיפרשו לפנסיה עם סכום כסף שיאפשר להם לחיות בכבוד. יתרה מכך, כלכלנים ומומחים נוספים חושבים כל הזמן כיצד לשפר את הקצבאות שינתנו לעובדים והם פועלים להשגת פתרונות מהירים ויעילים גם כעת.
המדינה אמנם נתנה לנו אפשרות לחרוג מהמסגרת ולחסוך פחות משאנו צריכים לפנסיה, אבל האחריות לשימוש בכלים האלו נמצאת אצלנו. רק אם נתגבר על הכעסים והתסכולים ונמיר אותם בתוכנית פעולה לעתיד, נוכל להפיק מהסליחה את הערך האמיתי שלה.
הסתכלות מסביב תראה לנו שגם בתנאים הקיימים יש משפחות שהצליחו לא רק להמנע ממינוס אלא גם להביא את עצמן לצמיחה כלכלית. המשמעות היא שהמדינה כן מאפשרת למי שפועל נכון להצליח, ולכן אם נבחר להסתכל על ההזדמנות במקום לכעוס ולנטור טינה, נוכל לצמוח כלכלית בשנה הקרובה.
סליחה מעצמנו
"איך נפלתי עם ההשקעה המטופשת הזו, בשביל מה סיכנתי את הכסף?". "למה לעזאזל מיהרתי לרכוש את המקרר, שבוע אחרי זה היה מבצע ב- 50%".
אשמה עצמית היא בדרך כלל חלק בלתי נפרד מהתמודדות עם קושי כלכלי. אנחנו מתייסרים על כל הוצאה שעשינו לטובתנו, על שהמצב הגיע למה שהוא כיום, על שנאלץ לבקש מהילדים לקצץ, ועל טעויות שעשינו בדרך והובילו אותנו למצב הזה. אנחנו גם כועסים על עצמנו במקרים בהם חרגנו מהתקציב, התפתינו לקנייה ספונטנית או אכזבנו את עצמנו ביחס לציפיה.
הסליחה מעצמנו היא אולי אחת הסליחות החשובות ביותר שעלינו לבקש ולקבל, משום שבלעדיה יהיה לנו קשה להתנתק מהעבר על מנת להשיג עתיד כלכלי טוב יותר. כאשר אנחנו מבינים שלא ניתן להתקדם בדרך בלי שיהיו בה מעידות מדי פעם, ושהטעויות שלנו הן מה שהופכות אותנו לאנושיים, לא נצליח להתגבר על התחושות הקשות שתוקעות אותנו במקום.
לסלוח ולצמוח
לקראת השנה החדשה, עלינו לסלוח לעצמנו על הטעויות שעשינו, להפנים שיהיו טעויות עתידיות נוספות, ולהבין שכל טעות כזו מספקת לנו הזדמנות ללמוד ולהחכים. רק מי שיסלח גם לעצמו על הטעויות הכלכליות שעשה, יוכל למצוא מספיק אנרגיות כדי לשפר את מצבו הכלכלי, ולכן עם פרוש השנה החדשה, כדאי שנקח לעצמנו זמן לחשבון נפש ולסליחה עצמית.
כאשר אנחנו מטפלים בכל התחומים בהם נעשה לנו עוול ובהם עשינו עוול לאחרים, אנחנו חופשיים להתחיל את השנה החדשה נקיים מתחושות קשות. כעת, כשהתפנו לנו משאבים, נוכל לתכנן כיצד תראה השנה הבאה שלנו, לאילו הישגים נגיע בה, ומהן המטרות שיעשו אותנו מאושרים.
הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
