עוזבים את המזומנים: איך זה ישפיע עלינו?
מסקנות ועדת לוקר לצמצום השימוש בכסף מזומן, שפורסמו בתחילת השבוע, מעוררות לא מעט חששות וגם בעיות. כיצד עשויות ההמלצות, אם יאומצו, להשפיע עלינו. מי עלול להיפגע ומי דווקא ירוויח מכך? מצמצמים מזומנים
מיליארדי שקלים הכנסות לקופת המדינה יכול לרשום המשק הישראלי ,אם הכל ילך כמתוכנן כפי שרואים זאת חברי הוועדה לצמצום השימוש במזומן (ועדת לוקר).
- הבנקים יחוייבו לפתוח חשבון לכולם
אם רק יצומצמו היקפי הכלכלה השחורה המגיעים בארץ הקודש לכ-20% מהפעילות הכלכלית ויושוו לממוצע במדינות ה- OECD, תצומצם פעילות ההון הבלתי מדווח בהיקפים שעשויים להניב לקופת המדינה כ-20 מיליארד שקל מסים בשנה.
המלצות ועדת לוקר, שפורסמו בתחילת השבוע, אמנם נועדו למטרה ראויה - מלחמה בהון השחור ובמעלימי המס, אך הן מציבות חששות גדולים אצל לא מעט אנשים, ישרים והגונים, ואף יוצרות גם כמה בעיות שלא ניתן להתעלם מהן.
שימוש בשטרות - כורח המציאות
לא סוד הוא שכסף מזומן מהווה אמצעי תשלום מרכזי, לגיטימי ושכיח במשק הישראלי, אולם המלצות הוועדה קובעות כי עסקה במזומן תוגבל ל-7,500 שקל, ולאחר מכן ל-5,000 שקל. בעסקאות בין צדדים פרטיים, ולא מול בתי עסק, תחול הגבלה של עד 15,000 שקל.
כמענה לצמצום השימוש במזומן, הוועדה גם מעוניינת להגביר את השימוש בכרטיסים אלקטרוניים כדוגמת כרטיס הדביט – כרטיס המחייב את חשבון הלקוח מייד (בניגוד לכרטיס האשראי הרגיל המחייב את החשבון אחת לחודש). נכון להיום כרטיסי דביט כמעט ולא קיימים בישראל.
בעוד אצל חלק מהאוכלוסיה שימוש במזומן הוא עניין של הרגל, אצל חלק אחר השימוש בשטרות הוא כורח המציאות. בישראל מוגדרים כ-300 אלף "חייבים מוגבלים באמצעים" -כאלו שהוכרזו על ידי הוצאה לפועל, עקב אי יכולת לשלם את חובם וחלה עליהם בעקבות זאת מגבלה על שימוש בצ'קים ושימוש בכרטיס אשראי .
אם לא די בכך, כחצי מיליון איש מוגדרים כלקוחות שחשבונם הוגבל לפי חוק צ'קים ללא כיסוי, וגם עליהם חלים מגבלות לשימוש בצ'קים וכרטיסי אשראי. כ- 250 אלף איש נוספים הם כאלו שבכלל אין להם חשבון בנק – או מסיבות עקרוניות (כאלו שאינם מעוניינים להחזיק כסף בבנק) או שפשוט הבנק מסרב לפתוח להם חשבון (כגון מי שפשט בעבר רגל).
כפי שזה נראה, המצב החדש יחייב למעשה כל אחד להחזיק בחשבון בנק, לפחות אם אי פעם בחייו יבקש לבצע עסקה בסכום הגבוה מ-5,000 שקל.
הפתרון שמציעה הוועדה למקרים כאלו הוא לאפשר לאוכלוסייה זו תשלום במזומן בסכום של עד 20,000 שקל, (כאשר על הלקוח מוטלת חובה לשמור את החשבונית לתקופה של שלוש שנים לפחות). אולם יש הטוענים כי סכום זה אינו מספיק ועדיין ההחלטה הזו מציבה את אותם אנשים בבעיה .
פתרון אחר לבעיה כבר נכנס לתוקף לפחות בחלקו. מדובר בחיוב הבנקים המסחריים לאפשר פתיחת חשבון גם לאותם "מוגבלי חשבון" ולהנפיק להם כרטיס דביט. הוראה של המפקח על הבנקים שפורסמה כבר ביום רביעי השבוע, מחייבת את הבנקים לעשות זאת.
בנוסף ממליצה הוועדה להרחיב את פעילות בנק הדואר שיאפשר גם הוא פתיחת חשבונות והנפקת כרטיסי דביט וכן כרטיסי "פריפייד" (כרטיסי חיוב המוטענים מראש בסכום כסף וניתן להשתמש בסכום שהוטען, כמו בכרטיס אשראי) גם בשקלים (כיום כרטיסים כאלו קיימים רק במט"ח, לצורך רכישות בחו"ל).
לא אוהבים כרטיסי אשראי
אם אצל חלק מהאוכלוסיה שימוש במזומן הוא כורח המציאות, אצל חלק אחר זה עניין של הרגל ותרבות. כך למשל הדבר בולט במגזר הערבי.
"על-פי נתונים שהובאו לעיוננו על ידי הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה, כסף מזומן הוא אמצעי התשלום הנפוץ ביותר בקרב האוכלוסייה הערבית", אומרים חברי הוועדה.
"לשם דוגמא, אחוז מחזיקי כרטיסי האשראי במגזר הערבי מגיע לכ- 30 אחוז, לעומת יותר מ- 85 אחוז במגזר היהודי. בין הייתר מסיבות תרבותיות וסחר מול הרשות הפלסטינאית" , מציינים שם. גם לבעיה הזו יצטרכו למצוא פתרונות.
"ישום הרפורמה עלולה לפגוע דווקא בפרטים מתוך השכבות החלשות באוכלוסיה", טוען רו"ח עופר אלקלעי, שותף מנהל במשרד רואי החשבון 'אלקלעי-מונורוב'. לדבריו יש אמת בכך שהון שחור רב זורם במגזר, אולם בו בעת, "חלקם אינם מחזיקים בחשבונות בנק בשל אי אמון במערכת הבנקאית".
לייצר מוטיבציה להוצאת חשבונית
אחת המטרות העיקריות של הוועדה היא מלחמה במעלימי המס, אולם נראה כי בבעיה מהותית בתחום המזומן ההוראות לא ממש מסייעות. מדובר באותו נוהג פסול אך נפוץ של אי מתן חשבונית, בסכומים הנעים בין כמה מאות, לאלפי שקלים בודדים - במוסך, בשירותים שונים בבית (אינסטלציה, חשמל) ועוד.
"יש אינטרס לצרכן הפרטי לוותר על המע"מ", אומר ל ynet דודי גולדברג נשיא לשכת רואי החשבון. "צמצום המזומנים לא יפתור את הבעיה של אי הוצאת חשבונית. נדרשת חשיבה איך להגביר את המוטיבציה לשלם מע"מ ולהוציא חשבונית. באחת ממדינות אירופה, למשל, יש הגרלה שבה משתתפים הצרכנים. הם מוסרים את החשבוניות וחלק זוכים בסכומי כסף, בהגרלה שמפעילה המדינה. צריך לעודד צרכנים סופיים לדרוש ולקבל חשבונית".
לדבריו, נדרשת גם החמרת ענישה. "במקרה בו נותן שירותים לקח לכיסו ולא נתן חשבונית - צריך ענישה קשה כמו בארה"ב".
גורם המקורב לוועדה אומר ל ynet כי למרות שאין התייחסות מפורשת בדו"ח, הנושא הזה לא נעלם מעיניהם. "שקלנו להעניק עונש פלילי גם על הלקוח במקרה של חשבונית, אך זה מהלך לא נכון לדעתי. זה כבר מעמיס יותר מדי. בכל מקרה, יש עבירה פלילית על העוסק", אומר אותו גורם.
הקשיים של העסקים הקטנים
מסקנה מהותית נוספת של הוועדה היא הגבלת השימוש בצ'קים. הוועדה קבעה כי בשלב הראשון ניתן יהיה להשתמש בצ'קים סחירים (שניתן להסב אותם לצד שלישי) עד לסכום של 7,500 שקל, ובשלב שני עד לסכום של 5,000 שקל. כמו כן, הוועדה ממליצה, לאסור הסבת צ'קים בטווח העתידי בכל סכום וכן לאסור הוצאת וקבלת צ'קים שלא מצוין עליהם שם המוטב ("צ'ק פתוח").
תזרים המזומנים הוא דבר קריטי לקיום העסק. תשלומים רבים שעסק מקבל נעשים בצורת צ'קים דחויים. לא מעט עסקים בנויים על האפשרות לבצע ניכיון צ'ק – העברת הצ'ק הדחוי שהתקבל, לצד שלישי (זה יכול להיות בנק או חברה המתמחה בניכיון צ'קים), וקבלת כסף במזומן, בתמורה לעמלה - אותה מקבל הגוף הפיננסי שמבצע את הניכיון.
בנוסף, עסקים רבים זקוקים לאפשרות לשלם לספקים בצ'קים שקיבלו מלקוחות.
בהתחשב בהמלצות הוועדה, היכולת של עסק להסב צ'ק, לטובת ניכיון, תהיה מוגבלת. "מציאות כזו תגרום לסגירת אלפי בתי עסק המצויים בימים אלה במחנק אשראי", טוענים ב'אופל בלאנס', חברה העוסקת בניכיון צ'קים, "הם לא יוכלו לעשות שימוש בהמחאות דחויות הנמסרות לרשותם כמכשיר פיננסי אשר באמצעותו יוכלו לקבל מסגרת אשראי או לבצע עסקת ניכיון".
בוועדה מתייחסים לבעיתיות הזו ומציעים כי יתאפשר להשתמש בצ'ק לניכיון אך בתנאי שהוסב פעם אחת בלבד (ולא עבר כמה ידיים) ובתנאי שזה יהיה מול גוף פיננסי מפוקח.
תנאי נוסף שמוסיפים שם הוא שהעוסק, שקיבל את הצ'ק, יכתוב על גב הצ'ק את שמו ומספר זהותו. עם זאת הוועדה לא נותנת מענה לאפשרות לשלם לספקים בצ'קים דחויים של לקוחות, בסכומים הגבוהים מההגבלה שהוגדרה.
יש גם מי שירוויח
למרות שלל החששות, נראה שיש כאלו הצפויים דווקא ליהנות לא מעט מהשינויים הללו. הגופים הפיננסיים ובעיקר הבנקים שבין הייתר יגדילו את מספר החשבונות של הציבור ובעיקר חשבונות חסרי סיכון (כאלו הנפתחים ביתרת זכות בלבד – לשימוש בכרטיסים האלקטרוניים כדוגמת הדביט).
גם חברות כרטיסי האשראי (הנמצאות בבעלות הבנקים) שינפיקו שלל כרטיסים מסוגים שונים - לא יטמנו ידם בצלחת ולא פחות מכך חברות האשראי הבינלאומיות – ויזה ומסטרקארד, שלהם חלק קריטי בשוק הכרטיסים האלקטרוניים. (בהקשר זה יש לציין כי לחברת ויזה אירופה שהובילה קמפיין עצמאי בנושא המלחמה בכלכלה השחורה והמעבר לאמצעי תשלום אלקטרוניים, היתה השפעה על מסקנות הוועדה).
אז מה צפוי לקרות? המלצות הוועדה פתוחות בשבועות הקרובים להערות הציבור, לפני פרסום המסקנות הסופיות. אם לא יהיו שינויים מהותיים, המסקנות הללו יובאו לאישור הממשלה, ומשם, אם יאושרו, יעברו להליכי חקיקה. נחיה ונראה.
לפנייה לכתב/ת 
