דיור ציבורי: "שוטר פינה אותנו עם אגרופים"
בדיון מיוחד בכנסת נחשפו דיווחים מזעזעים על פינוי אלים של דיירי דיור ציבורי, אשר פלשו לדירות ריקות בב"ש. באחד המקרים נטען כי שוטר שבר לאם אצבע ולבתה שן, בטענה שהאם איימה עליו. "הפלישה הייתה צעד נואש"
אירועים מזעזעים, לכאורה, של פינוי מהדיור הציבורי באלימות נתגלו היום (ג') בדיון מיוחד של ועדת הכלכלה על המחסור בדירות, בשעה שגופים שונים משתמשים בדיור הציבורי ולצדם יש דירות ריקות לאורך שנים. הדיון נערך ביוזמת הח"כים יצחק שמולי (המחנה הציוני) ואורלי לוי-אבקסיס בהמשך לשחזור שני אירועים שבהם פונו בכוח משפחות של מחוסרי דיור שפלשו לאותן דירות בבאר שבע.
כתבות נוספות על דיור ציבורי
בערוץ הנדל"ן
בראשון, בשבוע חנוכה, פינה כוח משטרתי את שרונה אוחיון לעיני בנותיה בנות 4 ו-9, וכולם גורשו עם חפציהם הדלים לרחוב. במקרה השני, כעבור מספר ימים, פונו אם נכה ובתה הסובלת מפיגור שכלי מדירת קרקע ריקה אליה פלשו בגלל קשיי האם לעלות במדרגות לדירתן בקומה רביעית. קודם הן היו כלואות בה במשך חודשים. השוטר הכה אותן באגרוף ושבר לאם אצבע ולבת שן בטענה שהאם איימה עליו. לדבריה היא רק הפצירה בו שלא יאזוק את בתה בעלת הצרכים המיוחדים.
בהתערבות הח"כים וראש העירייה רוביק דנילוביץ', משפחת אוחיון עברה לדירה שכורה עם סיוע מוגדל בשכר דירה עד למציאת פתרון קבוע. קורבנות הפינוי השני אושפזו בבית החולים סורוקה ולאחר מכן עברו לגור עם בת נוספת במשפחה והן ממתינות לפתרון קבע.
בת המשפחה הנוספת, מירי אבוטבול, סיפרה בוועדה כי האם ואחותה הסובלת מפיגור הן דיירות עמידר 37 שנה, והפלישה הייתה "צעד נואש לדירה ריקה סמוכה ל-11 בתים ריקים כמו הרבה דירות בעיר. עמידר מושחתת ולא מסייעת לדיירים. אני לא מצדיקה פלישה, אבל זה היה צעד נואש. למה לא פינתה אותן שוטרת אלא שוטר אלים שנתן אגרופים בגלל ששמע איומים כשלא מתקבל על הדעת שקשישה נכה מסוגלת לאיים", אמרה אבוטבול. בהמשך הדיון היא התעלפה.
.PNG "מרים אבוטבול: \"זה היה צעד נואש\" (צילום: גיל יוחנן)")
.PNG "(צילום: גיל יוחנן)")
"הדירה עמדה ריקה במשך שנה וחצי"
ח"כ שמולי הגיב ואמר כי "המדינה הפקירה את אוכלוסיית הדיור הציבורי ודחפה אותה לתהום. זאת במקום לפתח את הדיור פיתחו מדיניות אגרסיבית של פינויים בכוח, שחייבים להיפסק לאלתר".
שרונה אוחיון סיפרה לוועדה: "5 שנים אני חיה רק מביטוח לאומי וגרה בשכירות, אבל דירה לא נותנים למרות שאני לא בריאה והילדה מוגבלת בלקות דיבור. הדירה ממנה פינו אותנו עמדה ריקה במשך שנה וחצי. ביקשתי מהשוטרים שפרצו לבית שיחכו עוד שבוע בגלל חנוכה. לא נעים שהילדים יראו את זה. אבל הם אזקו אותי בידיים וברגליים כי אמרו שאני סכנה להם או לציבור, ולא הקשיבו כשאמרתי להם, אתם זורקים אותנו לרחוב".
מנכ"ל עמידר, ראובן קפלן, הגיב: "שנה וחצי אני מתמודד עם מקרים קשים מאוד ולא יכול להסתכל בעיניים של הפולשים. המקרה שבאו לכאן הוא לא היחיד. יש אלפים עד עשרות אלפים ללא פתרון. פולשים לדירות ריקות אבל אלו כבר משוריינות לזכאים שצריכים להיכנס אליהן. פלישה צריכה להתבצע על פי דין כדי לתת דיור למי שהוקצה לו. אנחנו נשמח לא לפנות, אבל תור הזכאים יהיה חסר ערך אם נרים ידיים כי ללא דין ייווצר תוהו ובוהו".
היו"ר ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) דרש לקבל מעמידר נתונים מעודכנים לפי יישובים על מספר הדירות בדיור הציבורי המאוכלסות, הפנויות, והמוחזקות בידי אחרים ולא בשימוש הדיור הציבורי כדי להרחיב את הטיפול בהידרדרות מצבו. "הפלישות הן של אנשים שלא יודעים למי לפנות. הם נלחמים בעמידר ולא בגופים האחראיים. משרד השיכון לא יכול להתחבא מאחורי הקובעים את הזכאות לדיור ואת פינוי הפולשים".
ח"כ אילן גילאון (מרצ): "מה קרה להבטחת שר השיכון הנוכחי שלא יפונה דייר מהציבור הציבורי? בדיוק מה שקרה לחברה שלנו שמי שמנהלים אותה הם סוכני מכירות שהאנשים הפרטיים לא מעניינים אותם".
לפנייה לכתב/ת 
