2.7 מיליון דירות עד 2040? "התוכנית לא אפשרית עם מדיניות הממשלה הנוכחית"
באולפן ynet אומר יו"ר לשכת השמאים, אוהד דנוס, כי התוכנית לתכנון מיליוני דירות מבורכת - אבל לא בטוח שהיא ישימה: "זה מדאיג שמתוך מלאי של 2.7 מיליון דירות, הממשלה מבינה שייבנו רק 1.5 מיליון. לא הממשלה בונה אלא הקבלנים שצריכים קרקעות, פועלים ומימון. אם הממשלה תמשיך להדיר את משפרי הדיור והמשקיעים מהשוק, לא נראה כמות כזאת של בנייה"
קבינט הדיור אישר אתמול תוכנית אסטרטגית לענף הנדל"ן לטווח הרחוק, המציבה יעד תכנוני לאשר 2.7 מיליון דירות עד שנת 2040, מתוכן 1.5 מיליון דירות שכבר יהיו בבנייה. בראיון באולפן ynet הבוקר (ג') שוחחנו עם אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, על השלכות התוכנית השאפתנית. צפו בדיון.
קבינט הדיור אישר: 2.7 מיליון דירות עד 2040
"תוכנית מיליוני הדירות לא תפתור המשבר"
"האמת שצריך לברך על התכנון הזה - תכנון ארוך טווח זה משהו שהיה חסר במדינת ישראל", מודה דנוס אך מדגיש כי "הבעיה היא שאנחנו נמצאים בה רק בשלב התכנון ובשלב ההצהרות". לדבריו, "קודם כל צריך להסתכל על הנתונים: זה מאוד מדאיג שמתוך מלאי של 2.7 מיליון דירות - בסופו של דבר ממשלת ישראל מבינה שייבנו רק 1.5 מיליון דירות. זה אומר בערך 40% פחות, ואם זה מלמד אותנו על יעדי הממשלה היום ועל השיווקים היום, אז המצב מהבחינה הזאת הוא לא הכי טוב".
"אנחנו צריכים לזכור שאנחנו מדברים על תכנון", הוא ממשיך, "ממשלת ישראל לא בונה ולו דירה אחת. מי שצריך לבנות את הדירות הלה היזמים והקבלנים, הם צריכים בשביל זה קרקעות, פועלי בניין, מימון וגורמים שהממשלה שולטת בהם חלקית. 1.5 מיליון דירות זה יעד מאוד שאפתני - מדובר ב-65 אלף דירות בשנה, וכרגע אנחנו מדברים על סדר גודל של 40 אלף דירות בשנה שנבנות. ואם ימשיכו להדיר את משפרי הדיור והמשקיעים מהשוק - לא נראה 65 אלף דירות שנבנות בשנה".
"לנו יש אינטרס אחד ויחיד", מוסיף דנוס, "ששוק הנדל"ן יהיה שוק בריא, שוק עובד ושוק שייצר דירות לטובת הזוגות הצעירים, לטובת משפרי הדיור, לטובת משקיעי הנדל"ן, לטובת שוכרי הדירות, לטובת כולם. בסופו של דבר, התוכנית הזאת טובה בעצם היצירה שלה - המבחן כמו תמיד יהיה במימוש".
"שיווק היסטרי של קרקעות לא תורם לאיכות החיים"
גם אבנר לוי, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בת"א-יפו-בת ים ומ"מ נשיא התאחדות בוני הארץ, סבור שתוכנית עתידית מהווה מהלך מבורך, אבל תוהה מה יהיה בשטח. "בהחלט הגיע הזמן לתוכנית אסטרטגית מקיפה וכוללת, שתקבע את עתידו של ענף הנדל"ן והדיור בטווח הארוך", הוא אומר, "אנחנו שמחים לראות שבמסגרת התוכנית נכללת גם התחדשות עירונית שנותנת מענה במרכזי הערים, אך גם בקרקעות פנויות".
עם זאת, הוא תוהה כי "מעניין יהיה לראות מה יהיה השינוי בשטח: האם השר כחלון אכן מתכנן לשחרר קרקעות במהירות, ולדאוג שהסחבת הבירוקרטית שמאפיינת את ההתנהלות מול הרשויות המקומיות תתקצר? האם יביאו לכאן עובדים זרים על מנת להגדיל את כוח האדם שאמור לבנות את הדירות המובטחות?".
חיים פייגלין, מנכ"ל חברת הנדל"ן צמח המרמן, בירך על החלטת קבינט הדיור. "לאחר עשור של הזנחה, הפנימה הממשלה את הצורך בתכנון אסטרטגי ארוך טווח לדיור במדינת ישראל. אבל אני מקווה שדרכי היישום של ההחלטה יתואמו עם היזמים והקבלנים - אלה שבפועל בונים את הארץ - וזאת על מנת שניתן יהיה לעמוד ביעדים שהממשלה הציבה".
ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, פסימי יותר. "תוכנית קבינט הדיור לקדם 2.7 מיליון דירות עד שנת 2040 היא 'כותרת' יפה - אולם בלתי ישימה לחלוטין. הדרך היחידה להוציא אותה לפעול היא למלא אחר שני תנאים הכרחיים: יישום מיידי של הרפורמה בחוק התכנון והבנייה וקיצור משמעותי של הליכים בייורוקרטיים שייקצרו תהליכי תכנון ואישור קרקע זמינה למגורים; לצד תגמול משמעותי שהממשלה תעניק לעיריות כדי לעודד אותן להפשיר קרקע למגורים".
לדברי שמאי המקרקעין אהוד המאירי, שגם שימש יו"ר לשכת השמאים בעבר, "ראוי לתכנן תוכניות ארוכות טווח, אך מדובר בלא יותר מניסיון להסיט את דעת הקהל מהמצב כיום. כל עוד רשות מקרקעי ישראל משווקת מגרשים שאינם זמינים לבנייה מיידית ללא פיתוח, ללא דרכי גישה נוחות, גנים ובתי ספר - לא מדובר בתכנון אמיתי".
המאירי טוען כי "שיווק היסטרי של קרקעות באזורים לא מפותחים, אינו תורם לאיכות החיים של הדיירים. לכן במקביל לתכנון ארוך טווח, חובה לאשר תוכניות קיימות ולפתח את השטחים. על כחלון להפנים שהממשלה לא בונה דירות - אלא הקבלנים; והם יבנו לא לפי רצונו, אלא בהתאם לכדאיות הכלכלית ולפי הביקושים הריאליים שיהיו קיימים בשוק, וזאת ללא פיקוח מינימלי של הממשלה על איכות הבנייה והבטיחות באתרי הבנייה".
