מומלץ על-ידי משרד הבריאות: אלה המזונות שיזכו בסימון ירוק

כמעט 30% מהמוצרים בסופר יסומנו בו וכל חברות המזון חושקות בו: מה אתם יודעים על הסימון הירוק שייעטר מוצרי מזון החל מ-2018? השבוע חשף המשרד את הסימונים האדומים, השיפוטיים, שיופיעו על גבי אריזות מוצרים שמכילים לטעמו יותר מדי סוכר, שומן רווי ומלח. לצד זאת, המשרד הציג גם את הסימון ירוק, החיובי, שאמור להתנוסס בחזית אריזת מוצרים שמומלצים לאכילה על-ידי המשרד ומוגדרים כ"מועדפים תזונתית".

את הקריטריונים למתן הסימונים האדומים חשף המשרד כבר ב-2016: רפורמה בת 3 שלבים בסופה יסומנו באדום מוצרים עם עודף פחמימות, שומן ונתרן לטעמו של המשרד, אך מהם הקריטריונים לסימון הירוק החיובי? אלה לא נחשפו עד כה.

הסימון הירוק הישראלי, בהשראת "אפשרי בריא" - סימון וולנטרי המתבסס על מודל סקנדינבי

הסימונים האדומים השליליים - בהשראה צ'יליאנית. תהיה חובת סימון בחוק לכל מוצר עם רמות סוכר, שומן רווי ונתרן גבוהות לפי שלושת שלבי הרפורמה, עד 2020 לפחות, במטרה שלחברות יהיה זמן לשנות את נוסחאות המוצרים

ל-ynet הגיע מסמך בחתימת פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה של משרד הבריאות, המפרט אלו קבוצות מוצרים יסומנו בסימון הירוק ומסביר את הקריטריונים לבחירת המוצרים שיסומנו בסימון זה, המבוססים על שיטת חור המפתח Keyhole השוודית. השיטה מיושמת במדינות סקנדינביה והיא תותאם לדפוסי האכילה בישראל. עיקרי הקריטריונים יוגדרו ב"תקנות סימון תזונתי" ושם הם יהיו מפורטים יותר – המסמך הנוכחי הוא טיוטה בלבד. בנוסף, המסמך מבאר אלו מוצרים לא יסומנו כנראה בשום סימון: לא אדום ולא ירוק.

הקלוריות יסומנו ב-120%, יצויין מספר הרכיבים במוצר

במסמך אף נכתב כי נוסף לסימון הירוק, במשרד הבריאות מבקשים לתת לציבור עוד סימני דרך לגבי איכות המוצר, לצד הסימונים האדומים והסימון הירוק (כרגע מדובר בהמלצות בלבד שיתכן ועוד יעברו שינויים):

גופן גדול: בכל המוצרים, יצרנים ויבואנים יחויבו להבליט את הגופן של רכיבי התזונה קלוריות, שומן רווי, סוכר ונתרן ל-120%.

כפיות סוכר: בכל מוצר ומוצר הם יחויבו לסמן את הסוכר בכפיות, החל מחצי כפית ומעלה (כל 4 גרם סוכר=כפית), כולל סוכר המצוי באופן טבעי במוצר.

ספירת רכיבים עבור הצרכן: בנוסף – יהיה עליהם לציין את מספר הרכיבים הכלולים בכל מוצריהם – כדי לתת לצרכן מדד לרמת העיבוד שעבר המוצר (פחות רכיבים – פחות עיבוד).

הלוגו של המודל הסקנדינבי לסימון חיובי על גבי מוצרים. כלליו משמשים השראה לסימון הישראלי ומשרד הבריאות נמצא בקשר עם הארגון. לא ברור אם ניתן להוכיח שהשיטה נחלה הצלחה בסקנדינביה. וגם אם כן: האם הצרכנים הישראלים ינהגו כסקנדינבים?

"חיובי-ירוק": בלי שוקולד, בלי סטיביה

לפי הסקנדינבים, סימון חיובי מגיע למוצר שיש בו מעט סוכר, שומן רווי ונתרן והרבה סיבים תזונתיים. כל מה שהוכח כתורם לבריאות, או לא אמור להזיק לה. המודל, שנולד בשוודיה, מחלק מזון ל-33 קבוצות ולכל קבוצה קריטריונים לפי מהותה, אבל בגדול יש דגש על מזון שלא עבר עיבוד רב (למשל: נוכחות של דגן מלא), עם מעט רכיבים. כמובן שקבוצות מוצרים כמו ממתקים, עוגות, עוגיות ולצערנו גם שוקולד – לא יקבלו את הסימון הירוק ויהי מה.

כך יהיה גם בישראל, לצד קריטריונים נוספים למוצרים שמומלץ כי לעולם לא יסומנו בסימון ירוק. למשל: מוצר שיכיל למעלה מ-5 תוספי מזון או מזון לתינוקות מתחת לגיל שנה (מזון לתינוקות מעל לגיל שנה: עדיין בדיון. כרגע לא יסומנו באדום או בירוק מזונות המיועדים לצריכה עד גיל 3).

אישור לסימון מוצר בתו הירוק יינתן בוועדת תזונה שתוקם במשרד הבריאות ורק לאחר עריכת בדיקה במעבדה מוכרת, לפיה המוצר עומד בקריטריונים שקבע המשרד למוצר שיכול לשאת סימון ירוק. הוועדה תעדכן את ההמלצות מדי שנה: כאב ראש לחברות המזון.

יתכן שהחברות יעשו מניפולציות כדי לקבלו, לכן משרד הבריאות שם להן בלמים. למשל, לא ניתן יהיה להעניק סימון ירוק למוצר, אם הוא צפוי להיות מסומן באדום בשלב השלישי של הרפורמה. כך למשל, אם יש במוצר 10 גרם סוכר, הוא לא יקבל כרגע סימון אדום, אבל כן יקבל סימון אדום אחרי 2020. עקב כך, אי אפשר ש"בינתיים" הוא יקבל סימון ירוק.

במקביל, חברות רבות מתכוונות לערוך רה-פורמולציה (שינוי נוסחה) למוצרים על מנת שלא יקבלו סימון אדום. חלקן אולי יעשו זאת כדי לקבל סימון ירוק. רק שאי אפשר יהיה , למשל, להחליף סוכר בתחליף סוכר כדי להפוך את המוצר ל"ירוק", שכן יתכן שתחליפי סוכר מזיקים לבריאות. זה כולל גם סטיביה. כלומר, מוצר שעבר מהפך כזה אמנם לא יסומן באדום, אבל גם לא יסומן בירוק.  

מתישהו בעתיד המוצר יסומן באדום? הוא לא יקבל "בינתיים" סימון ירוק

דוגמאות למוצרים שיקבלו סימון ירוק

אלו מוצרים יקבלו סימון ירוק? בין היתר: מוצרים מהחי. הסקנדינבים ממליצים לאכול יותר דגים ופחות בשר אדום (אם כי לא להימנע). בישראל, נראה שסימון ירוק לבשר, דגים, עוף וביצים, יתאפשר רק במזון המכיל פחות מ-3% שומן רווי ופחות מ-400 מ"ג נתרן.

גם שמנים יוכלו לקבל סימון ירוק. כך למשל, שמן זית, שמן קנולה, שמן חריע, שמן שקדים, ושמן אבוקדו לא יקבלו סימון אדום, אך יקבלו סימון ירוק אם יש בשמן 60% MUFA (חומצות שומן חד רוויות), ופחות מ-15% שומן רווי.

מוצרים ללא גלוטן לא יסומנו בהכרח כמומלצים. יוגדר לגביהם מינימום של סיבים תזונתיים לא מסיסים כדי שיוכלו לקבל סימון ירוק.

לכל קבוצת מוצרים יש קריטריונים משלה ולכל מוצר בקבוצה – תוספת קריטריון שמתאימה לו. כך למשל משקה חלב יסומן בירוק אם לא הוסיפו לו סוכר ואם יש בו עד 50 מ"ג נתרן, עד 1% שומן, לפחות 100 מ"ג סידן וויטמין D בכמות של 40 IU למיקרוגרם.

עוד דוגמא: דגנים מלאים (חיטה, דוחן, בורגול, סולת, פריקי, כוסמת, שיפון, קוואקר, גריסים, שעורה, אורז) וקינואה, יקבלו סימון ירוק אם מדובר ב-100% דגן מלא, לא מעובד, בגרעינים וכן כאמור אם המוצר לא יסומן בסימון אדום בשום שלב ברפורמה.

לחם, פיתות ולחמניות יישארו עם הקריטריונים של תו "אפשרי בריא" של משרד הבריאות: עד 400 מ"ג נתרן, עד 4 גרם סוכר, עד 2 גרם שומן רווי, עד 250 קלוריות וכן: לפחות 80% דגן מלא בטחינה עבה מהגרעין בשלמותו.

מדגם: קרוב ל-30% מהמוצרים יסומנו בסימון הירוק

משרד הבריאות ערך בדצמבר 2016 בדיקה מקדימה כדי להבין לכמה מוצרים יש פוטנציאל לקבל סימון ירוק. הבדיקה נערכה בבסיס הנתונים התזונתיים הישראלי (בינ"ת) הכולל כ-4,500 פריטי מזון - מדגם מייצג של פריטי מזון הנמכרים בארץ. לפעמים הוא מייצג יותר (למשל כלולות בו 11 גבינות רכות) ולפעמים הוא מייצג פחות (למשל, בטחינה גולמית כלולים בו שני מוצרים בלבד).

כך או כך, מהבדיקה עולה כי מתוך 4,500 מוצרים, 1,656 כלולים בקבוצות המזון הרלוונטיות לקבלת סימון ירוק (או: 1,538 בלי פירות וירקות טריים). מתוכן: 446 מוצרים יוכלו לקבל את הסימון הירוק (או 435 בלי פירות וירקות טריים), כלומר 26.9% מסך המוצרים (או 28.3% בלי פירות וירקות טריים).

כמו כן, נכתב כי יש למעלה מ-70 לחמים עם תו אפשרי בריא (הניתן ללחמים בלבד), רובם לא קיימים במאגר המידע ויש להניח שכולם יוכלו לקבל גם סימון ירוק.

סימון שנוי במחלוקת: קשה להוכיח שמוצר כלל אינו מזיק לבריאות

המסמך המפרט את הקריטריונים לסימון הירוק הופץ לחברות המזון, שכן הן מבקשות להתכונן מראש למהפכה שמאיימת לחשוף את המוצרים שלהן כלא בריאים. הן משתוקקות לקבל כמה שיותר סימונים ירוקים. בעוד שהסימון האדום יהיה חובה על פי חוק, הסימון הירוק הוא וולנטרי: אם המוצר שלך עומד בהתוויות – אתה מוזמן לסמנו בסימון הירוק, אם תרצה, אך ברור שהחברות יתנפלו עליו כמוצאות שלל רב.

למרות זאת, כמו הסימונים האדומים, גם הסימון הירוק מעורר סערה ומחלוקת בקרב יצרנים ויבואנים. הוא גורם לחששות ולהתנגדות בשל נזקים מסחריים שהוא עלול לגרום לחברות רבות, אם אכן תהיה לו השפעה ברורה על נטיות הצריכה של הצרכנים בישראל, אבל נשאלת גם שאלה אחרת: האם משרד הבריאות באמת יכול לקבוע שיש "מזון עדיף" בלי להסתבך? קל להוכיח שמוצר עלול להזיק לבריאות, אך קשה להוכיח שמוצר כלל לא מזיק לבריאות.

לדוגמא, אם חלב 1% יסומן בירוק (ויש כוונה כזאת), מה יאמרו אלה המתעקשים שחלב מזיק לבריאות? אורז מלא נחשב למועיל לבריאות והנה נתגלה שיתכן שהוא מזוהם יותר בארסן מאשר אורז לבן. אז הוא מומלץ לצריכה? ואם מצרך כלשהו יסומן בירוק ופתע יתגלה במחקר פורץ דרך שהוא בעצם עלול להזיק לבריאות? ואולי יהיה מי שייצרוך כמויות גדולות ממוצר "מועדף" ולכן בכל זאת ישמין / יחלה בסכרת / ילקה בלחץ דם גבוה? האם כל אלו יקימו עילות תביעה נגד המדינה שהמליצה וכשלה? 

ישראל מובילה בצריכת הסוכר ובכל זאת תוחלת החיים פה היא מהגבוהות בעולם

מוצרים בריאים ויקרים יוכנסו לפיקוח. מתישהו

ומה לגבי יוקר המחיה? מוצרים מומלצים לאכילה הם לעיתים קרובות יקרים יותר. במשרד רוצים להכניס שלל מוצרים "בריאים" לפיקוח. למשל: להוציא בהדרגה לחם אחיד מפיקוח ולהכניס לחם מדגן מלא ולפקח על מחירי חזה עוף, טחינה משומשום מלא, אמנון קפוא, שמן קנולה, דגנים מלאים, קטניות וכ-4 פירות וירקות בכל עונה, בין היתר. כמו כן מבקשים במשרד להוציא מפיקוח: אשל, גבינות קשות שמנת ומלח כדי שיתייקרו ותפחת הצריכה שלהם, אך האם זה יקרה לפני שיסומנו המוצרים או אחרי? יש לכם בטח ניחוש.

במשרד נזהרים מאוד ולכן מתבססים על קריטריונים סקנדינביים. בבחינת - הנה, שם זה קיים (ולא ברור אם שינה את הרגלי הצריכה של האוכלוסייה) - נעתיק ונתאים לישראל (בה תוחלת החיים גבוהה יותר, אגב). רק שהסקנדינבים הם אומות חיוביות בדרך כלל (אין שם סימון אדום למשל. הסימונים אדומים שייעשה בהם שימוש בישראל - מקורם בצ'ילה), בהן כולם חותרים באותה סירה: צייתנים יותר, וספקניים פחות. כך או כך, כרגע, לפי תגובות הציבור לאמירות של שר הבריאות יעקב ליצמן, הישראלים צמאים ורעבים להנחיות האלה והמשרד - מספק את הסחורה ביסודיות.

מתוך מצגת משרד הבריאות. הצגת הנתונים עלולה להיחשב בעייתית: הטלת האחריות על החולה (אכלת סוכר - הכבדת על מערכת הבריאות) עלולה לגרור בהמשך הדרך התנערות של המדינה מטיפול. בעוד שהגישה הסוציאל דמוקרטית אומרת: מותר לאנשים לחלות מתזונה לקויה, גם אם בחרו בה. זו הסיבה שאנחנו משלמים מסים ומשרתים בצבא - שיטפלו בנו ברפואה הציבורית, כשאנחנו חולים

מוצרים מעובדים: הם בטוחים לצריכה, אך לא מומלצים

"להמלצות יש לנו 2 מטרות מרכזיות: לעשות רה פורמולציה של מזון ולעזור לאנשים לבחור נכון את התזונה שלהם. הרעיון הוא שבנקודת הרכישה תחשבי כמה שניות ולא כמה דקות, כשאת בוחרת מוצר", אמרה פרופ' אנדוולט ל-ynet."תמלאי את העגלה במוצרים עם סימון ירוק, כמה מוצרים בלי סימון ועם מעט מוצרים שמסומנים באדום.

"אנחנו לא רוצים מזונות מעובדים תחת הסימון הירוק, אנחנו רוצים מזונות כמה שיותר טבעיים, מזונות לפי התזונה הים תיכונית, כלומר יש לנו קווים מנחים שמבוססים על מדריכים בינלאומיים כדי שהתזונה בישראל תשתפר והסימון הירוק הוא עוד דרך לעזור לאנשים לקבל החלטות מושכלות למה כן כדאי להם לשים בעגלה".

מוצרים שלא יקבלו סימון אדום או ירוק, בטוחים לצריכה מבחינתכם?  

"חשוב להבין, מוצר שלא יקבל סימון ירוק זה לא מוצר שלא מאושר לשימוש בישראל, או לא בטוח לצריכה. הרעיון בסימון הירוק הוא להרגיל את האנשים לאכול אוכל בריא יותר ולא רק אוכל שאינו מסוכן. כלומר, באמצעות הסימונים, אנחנו רוצים לשפר את הביטחון התזונתי, אבל המזון בישראל בטוח, אין בו חיידקים בגדול, אין בו חומרים שמזיקים בטווח המיידי. אנחנו פשוט רוצים לעודד את הציבור לצרוך מזונות עם ביטחון תזונתי גבוה".

"אנחנו רוצים להרגיל את האוכלוסייה לאכול פחות מתוק ופחות מלוח ולא לקחת כל מיני תחליפים שעוד 20 שנה ימצאו שהם אולי מזיקים. מתחילות להצטבר עדויות בספרות שלממתיקים מלאכותיים יש השפעה לא טובה על משק האינסולין, בחלק מהאוכלוסייה. בנוסף, כשאת מתחילה לשים סטיביה בעוד ועוד מזונות, את כבר אוכלת שיח סטיביה ואנחנו לא יודעים איך משפיע שיח על הבריאות שלנו. את מתחילה להשתמש במינונים פרמקולוגיים. לאכול תפוח לעומת זאת, זה מינון תזונתי ואנחנו בעד מינונים תזונתיים".

יוגורט עם סימון ירוק נמכר פי 13 מיוגורט אחר

פרופ' אנדוולט מקווה שספקי המזון יוזילו את המוצרים שיסומנו בירוק: "בעולם, המוצרים המסומנים בדרך כלל נמכרו במספרים הרבה יותר גדולים, כי האוכלוסייה מחפשת את הסימונים הירוקים. יש מחקרים שמראים שיוגורט שהיה עליו סימון ירוק, נמכר פי 13 מיוגורט שלא היה עליו סימון ירוק. לכן לתעשייה צריך להיות אינטרנט לעשות מוצרים ירוקים. זה נכון שיש לנו אתגר מאוד גדול עם משפחות שאין להן הרבה כסף, שחשוב להן בעיקר שהילדים יהיו שבעים".

הורים כאלה יכולים לתת לילדים שלהם מספיק חלבון, כי הם יקנו עוף, אבל אולי יוותרו על לחם מדגן מלא, כי הוא יקר מדי. מתי יהיה פיקוח על לחם כזה? הרי המאפיות מתנגדות.

"מתנגדות בלשון המעטה. הן נאבקות להרוויח בשוק מאוד תחרותי וזה תהליך מורכב. היו לנו עשרות פגישות עם האוצר והמאפיות ואנחנו מנסים למצוא את המתווה שהכי פחות יפגע במאפיות. זה הליך מאוד מאוד מורכב. אנחנו רוצים לשמור על התעשייה ומצד שני להוריד את המחיר של לחם מלא".

הסימון האדום השפיע על התזונה בצ'ילה?

"מנהגים לא משתנים ביום. זה לא שמוחאים כפיים ואנשים מרזים. זה כן יצר שם רה-פורלמולציה של 1,500 מוצרי מזון. מתחילה עלייה של המודעות של הציבור. זה תהליך".

איך עובד הסימון הירוק בסקנדינביה?

"הלוואי שאנחנו היינו מתנהגים כמוהם מצבנו היה שונה לגמרי. הם יותר ממושמעים, יש להם הצלחה יפה, יחסית אחוזי השמנה נמוכים שם".

הם עושים הרבה ספורט בל נשכח. ועם זאת, הם כן אוכלים מזון שמן ותוחלת החיים בישראל יותר גבוהה

"לא יודעת לומר לך איפה תוחלת החיים יותר גבוהה. אנחנו בעד התייעצות עם דיאטנית וחינוך תזונתי. הסימון הזה הוא חלק מתהליך כוללני של שיפור סביבת המזון, זה תהליך הרבה יותר רחב".